במהלך החיפוש אחר הרואה, שאול פוגש שלוש נערות על יד הבאר. הוא שואל בקצרה: "היכן הרואה?" והן עונות תשובה ארוכה וחוזרות על עצמן כמה פעמים. מדוע האריכו בדבריהן? על כך משיב המדרש:
הרואה וגם הנראה
"...וְהֵמָּה מָצְאוּ נְעָרוֹת יֹצְאוֹת לִשְׁאֹב מָיִם וַיֹּאמְרוּ לָהֶן הֲיֵשׁ בָּזֶה הָרֹאֶה. וַתַּעֲנֶינָה אוֹתָם וַתֹּאמַרְנָה יֵּשׁ הִנֵּה לְפָנֶיךָ מַהֵר עַתָּה כִּי הַיּוֹם בָּא לָעִיר כִּי זֶבַח הַיּוֹם לָעָם בַּבָּמָה. כְּבֹאֲכֶם הָעִיר כֵּן תִּמְצְאוּן אֹתוֹ... וְעַתָּה עֲלוּ כִּי אֹתוֹ כְהַיּוֹם תִּמְצְאוּן אֹתוֹ." (פסוקים יא-יג)
לקריאת המדרש
למה הרבו נשים לדבר? רב אמר: לפי שהנשים דברניות הן; ושמואל אמר: כדי להסתכל ביופיו של שאול, שהרי כתוב (שמואל א, ט) "מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם." (עיבוד.על פי: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מח עמוד ב)
- מדוע האריכו הנערות בדבריהן? איזו מן התשובות מקובלת עליכם יותר ומדוע?