סגור תצוגת כיתה
הפרק

איך נשמעות צעקות?

פסוקים יח-מא

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

במהלך הזה ננסה לדובב את השתיקות בפרק. את השתיקה של יעקב, את השתיקה של עשו וגם את השתיקה המסתתרת בברכה של יצחק. נבדוק את השפעתה של זעקת עשו עליו, על הסיפור ואולי גם עלינו.

הזמנה ללימוד

קראו את פסוקים יח-מא וסמנו את כל הפעלים בטקסט. השתמשו בפעלים בלבד המופיעים בפרק (אין חובה להשתמש בכולם) כדי לכתוב מכתב קצר מאת עשו המתאר בדיוק הרב ביותר את ההתרחשות באותו יום.

מונולוג פנימי - פסוקים יח-כט

נחזור אל יעקב, אל הרגע הדרמטי שבו הוא ניצב לבדו מול אביו בתוך עורו של אחר. נבקש מהתלמידים לתמלל את מה שלא נשמע בפרק. את המונולוגים הפנימיים, את המחשבות של יעקב וגם של יצחק אביו (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור)

נקודות לדיון ומחשבה:

  • אילו מחשבות מדובבות הפתיעו אתכם? מדוע?
  • האם אחרי הכתיבה תוכלו לתת הסבר נוסף למה שהניע את יעקב למעשה?
  • האם אחרי הכתיבה תוכלו להסביר טוב יותר את התנהגותו של יצחק?

"צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד" – פסוקים ל-מא

בפרקים הקודמים פגשנו אדם ארצי ולא מתוחכם מאוד, שנכנע בקלות ליצריו וחי רק את ההווה. מיהו עשו בפרק הזה?

קראו את פסוקים ל-מא. לאור מה שידענו על עשו עד תחילת הפרק:

  • איזו תגובה היינו מצפים ממנו למשמע דבר הגזלה.
  • האם התגובה של עשו מפתיעה אתכם ומנוגדות לאישיות שלו כפי שהכרנו עד כה?
  • נסו לדמיין שאתם שם שומעים את צעקתו של עשו. כתבו שלושה תיאורים של צעקה זו:
    הצעקה נשמעה כמו________________________________________
    הצעקה נשמעה כמו________________________________________
    הצעקה נשמעה כמו________________________________________
  • האם שמעתם פעם צעקה דומה?
  • גם במכת בכורות מופיע הביטוי 'צעקה גדולה' ("וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" – שמות פרק יא פסוק ו). מה המשמעות שההקבלה הזאת מעניקה לצעקה של עשו? (שתי צעקות של אובדן הבכורה שמסמלות רגעי שיא של מהפך)
    לצעקה צריך אומץ, כוח – הנקראים בלשון ר' נחמן מברסלב עזות. קראו את דברי ר' נחמן מברסלב על הצעקה:
    "וְכָל הַקּוֹלוֹת הֵן שֶׁל צְעָקָה, הֵן שֶׁל אֲנָחָה, הֵן קוֹל שׁוֹפָר, הֵן קוֹל זִמְרָה כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת עַזּוּת, בִּבְחִינַת: 'הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹז' (תהילים סח)" ליקוטי מוהר"ן כב
  • מדוע (אם בכלל) נזקק לדעתכם עשו לעזות ואומץ כדי לזעוק את צעקתו?

מבט לחיים

תארו רגע מההיסטוריה האישית שלכם או מההיסטוריה הלאומית שבו יכלה להישמע צעקה דומה לצעקתו של עשו.
לסיכום: גנב – אביתר בנאי
האזינו לשיר 'גנב' של אביתר בנאי בקישור זה וקראו את מילות השיר (ראו את מילות השיר גם בממערך השיעור).

  • אילו חלקים בשיר מכוונים לתחושתכם ליעקב ואילו לעשו?
  • מי מהאחים מרגיש "הכי קיים" בפרק?
  • האם לדעתכם השפיעה הצעקה של עשו על יצחק לפני שנתן את ברכתו השנייה?

 

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
העיוורון של יצחק
חז"ל הציעו טעמים לעיוורון של יצחק: אמר ר' אליעזר בן עזריה: "מֵרְאֹת" ברע, מראות ברעתן...
העיוורון של יצחק
"וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת…" (פסוק א)

חז"ל הציעו טעמים לעיוורון של יצחק:

אמר ר' אליעזר בן עזריה: "מֵרְאֹת" ברע, מראות ברעתן של רשע. אמר הקב"ה: יהיה יצחק יוצא לשוק ויהיו הבריות אומרין: זה אביו של אותו רשע! אלא הריני מכהה את עיניו והוא יושב בתוך ביתו.
דבר אחר: "מֵרְאֹת" – מכוח אותה ראייה, שבשעה שעקד אברהם אבינו את בנו על גבי המזבח, בכו מלאכי השרת ונשרו דמעות מעיניהם לתוך עיניו והיו רשומות בתוך עיניו, וכיון שהזקין כהו עיניו.

(מדרש בראשית רבה, פרשה ס, ה)

  • מדוע לדעתכם חיפשו חז"ל טעם לעיוורון, ולא פירשו אותו כפשוטו – עיוורון בשל זקנה?
ויאמר עֵשָׂו בליבו
הָרְשָׁעִים, בִּרְשׁוּת לִבָּם: "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ" (בראשית כז, מא), "אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ" (תהלים יד, א),...
ויאמר עֵשָׂו בליבו
"וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו, וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי." (פסוק מא)

הָרְשָׁעִים, בִּרְשׁוּת לִבָּם: "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ" (בראשית כז, מא), "אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ" (תהלים יד, א), "וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ" (מלכים א יב, כו), "וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבּוֹ" (אסתר ו, ו).
אֲבָל הַצַּדִּיקִים, לִבָּם בִּרְשׁוּתָם, כמו שכתוב: "וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ" (שמואל א א, יג), "וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ" (דניאל א, ח), "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל לִבּוֹ" (שמואל א כז, א), ודוֹמִין לְבוֹרְאָן: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ" (בראשית ח, כא).

(מדרש אסתר רבה, פרשה י, ג)

קראו את פסוקים לד-מא וענו:

  • כיצד הגיב עֵשָׂו לגנבת הברכה על ידי אחיו? ציינו שתי תגובות.
  • המדרש מונה את עֵשָׂו עם הרשעים. האם אתם מסכימים עם קביעה זו?
של מי הקול ושל מי הידיים?
יעקב מגיע לאביו בעצת אימו כדי לזכות בברכה. יצחק מרגיש שמשהו לא בסדר. הידיים הלובשות...
של מי הקול ושל מי הידיים?
"וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו וַיְמֻשֵּׁהוּ וַיֹּאמֶר הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו." (פסוק כב)

גריט ווילמס הורסט, "יצחק מברך את יעקב", 1638, שמן על בד. מאוסף Dulwich Picture Gallery, מתוך ויקישיתוף

יעקב מגיע לאביו בעצת אימו כדי לזכות בברכה. יצחק מרגיש שמשהו לא בסדר.

להמשך קריאה

הידיים הלובשות את עורות גדיי העיזים גורמות לו להרגיש שהוא נוגע בידיו של עֵשׂו, אבל הקול שהוא שומע הוא קולו של יעקב. דברי יצחק הפכו לביטוי שמשמעו הטעיה או סתירה: הדברים נעשים על ידי גורם אחד, אבל עומד מאחוריהם גורם אחר.

  • דברי יצחק הפכו לביטוי שמשמעו הטעיה או סתירה הדברים הנעשים על ידי גורם אחד, אבל עומד מאחוריהם גורם אחר. חפשו את המשפט הזה באינטרנט בכותרות העיתונים וכתבו על מה הוא נאמר כיום, ולאילו כותרות הוא משמש.
בכורה בעבור נזיד עדשים
עֵשָׂו חזר עייף ורעֵב מן הציד בשדה ורצה לאכול את הנזיד, תבשיל עדשים אדום שיעקב...
בכורה בעבור נזיד עדשים
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב. וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים..." (כה, לג–לד)

עֵשָׂו חזר עייף ורעֵב מן הציד בשדה ורצה לאכול את הנזיד, תבשיל עדשים אדום שיעקב הכין

להמשך קריאה

יעקב מַתנֶה את מסירת הנזיד בקבלת הבכורה מעֵשָׂו ועשׂו… מסכים. מאז נכנס לשימוש הפתגם: "בעבור נְזִיד עדשים".

  • מעמד הבכור בעת המודרנית שונה מאוד ממעמד הבכור בחברה המקראית. בחברה המקראית ממלא הבכור תפקיד בעל משמעות חברתית מעצם סטטוס הלידה שלו. קראו על בכור ובכורה – למה יעקב רצה כל כך את הבכורה?

קרדיט: שבשבת, אומן על חושי. © מטח

יעקב ועֵשׂו
יחסי יעקב ועֵשׂו זכו להתייחסות בתרבות העברית לדורותיה. יש והם מסמלים מאבק בין שני עמים...
יעקב ועֵשׂו
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק." (פסוק יא)

יחסי יעקב ועֵשׂו זכו להתייחסות בתרבות העברית לדורותיה. יש והם מסמלים מאבק בין שני עמים (גויים) ויש והם מסמלים מאבק בין אחים על רקע שונוּת.
גם המשורר חיים נחמן ביאליק הקדיש לכך יצירה (משנת 1869).

למילות השיר

ביאליק נחלת הכלל

עֵשָׂו מַשְׁכִּים לְבֵית הַמַּרְזֵחַ,
חָבִית מַשְׁקִים מִפִּיו תִּתֵּן רֵיחַ.
אוֹי, אוֹי, אוֹי,
לְעֵשָׂו הַגּוֹי!
כּוֹסוֹ – חַיָּיו,
לִשְׁתּוֹת חַיָּב,
כִּי-עַל-כֵּן הוּא גוֹי.

יַעֲקֹב מַשְׁכִּים לְבֵית הַתְּפִלָּה,
נוֹתֵן לְיוֹצְרוֹ שֶׁבַח וּתְהִלָּה.
הוֹ, מַה-טּוֹב
חֵלֶק יַעֲקֹב!
אֶל צוּר חַיָּיו
לְהוֹדוֹת חַיָּב,
כִּי שְׁמוֹ יַעֲקֹב.

עֵשָׂו חוֹזֵר לְבֵיתוֹ בַּלַּיְלָה –
אוֹי לָהּ לְאִשְׁתּוֹ מֵאֶגְרוֹף יַד בַּעְלָהּ.
אוֹי, אוֹי, אוֹי,
לְעֵשָׂו הַגּוֹי!
זְרוֹעוֹ – חַיָּיו,
לְהַכּוֹת חַיָּב,
כִּי-עַל-כֵּן הוּא גוֹי.

יַעֲקֹב חוֹזֵר בָּעֶרֶב אֶל-נָווֹ,
אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו מְשַׂמְּחִים לְבָבוֹ.
הוֹ, מַה-טּוֹב
חֵלֶק יַעֲקֹב!
בָּנָיו – חַיָּיו,
לְגַדְּלָם חַיָּב,
כִּי שְׁמוֹ יַעֲקֹב.

  • האם דמותו של יעקב מוצגת באור חיובי בשיר?
  • לאיזה אירוע ספציפי (מן הפרקים הקודמים) רומז ביאליק בבית הראשון? ולאיזה פסוק בפרקנו הוא רומז בבית האחרון?
קרדיט: "פסק זמן". מילים: חיים נחמן ביאליק לחן: שם טוב לוי. Ido Ahitoov פורסם בתאריך 28 בנוב׳ 2013.
אהבת רבקה
  המקרא בדרך כלל אינו מציין רגשות, ולכן הפסוק המתאר את יחסי רבקה ויעקב: "וְרִבְקָה...
אהבת רבקה
"וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ." (פסוק ח)

גוברט פלינק, "יצחק מברך את יעקב", 1638, שמן על בד. מאוסף Rijksmuseum Amsterdam, Amsterdam

אבל פן, "יעקב ורבקה", פסטל, 1932 בקרוב. הקרדיט: © משפחת האומן

 

המקרא בדרך כלל אינו מציין רגשות, ולכן הפסוק המתאר את יחסי רבקה ויעקב: "וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב" הוא דרמטי.

להמשך קריאה

אבל פן לוקח משפט זה ומבטא אותו בעוצמה רגשית רבה. אהבת רבקה ליעקב ניכרת משפת הגוף שלה.
גם בציור של גוברט פלינק "יצחק מברך את יעקב", 1638, נראים יחסי קרבה בין רבקה ליעקב. רבקה עומדת בין יעקב ליצחק ורוכנת לעבר יצחק. רבקה משמשת כעיניים של יצחק ומקדמת את מעמדו של יעקב בכך שהיא מאפשרת לו לזכות בברכה.

  • בפרק כה בפסוק כח נאמר "וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב". כיצד יחסה המועדף והאוהב של רבקה בא לידי ביטוי בכל אחד מהציורים?
חרן
עיר קדומה בפדן ארם שהייתה מפורסמת בימי קדם כמרכז הצפוני שבמסופוטמיה לפולחן אל הירח סין,...
חרן
"וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה." (פסוק מג)

עיר קדומה בפדן ארם שהייתה מפורסמת בימי קדם כמרכז הצפוני שבמסופוטמיה לפולחן אל הירח סין, שמרכזו הדרומי היה באור כשדים.

להמשך קריאה

היא הייתה ידועה גם כעיר מסחר בדרך הסוחרים החשובה נינוה – חרן – כרכמיש – חלב – דמשק – כנען.

תרח ואברהם התיישבו בחרן בצאתם מאוּר כשדים בדרכם לארץ כנען. תרח אבי אברהם מת בעיר ואברהם הוסיף לראות בחרן את ארצו ומולדתו, ואליה שלח את אליעזר עבדו לקחת אישה לבנו יצחק.

  • היכנסו ל־Google Earth ועקבו אחר המסע שערך יעקב מכנען לחרן. כמה ק"מ יש בין שני המרכזים האלו?
דגן, תירוש ויצהר
  יצחק מברך את יעקב (הוא חושב שזהו בכורו עֵשׂו) בברכת פוריות. הוא מברך את...
דגן, תירוש ויצהר
"וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ." (פסוק כח)

קנקן, חפירות עין ציפורי, מתוארך ל 6000 לפנה"ס בערך. בקנקן נמצאו שרידי שמן זית. נמרוד גצוב ויניר מילבסקי רשות העתיקות; בדיקות החומר האורגני בקנקן: דבורי נמדר, האוניברסיטה העברית

 

יצחק מברך את יעקב (הוא חושב שזהו בכורו עֵשׂו) בברכת פוריות. הוא מברך את אדמתו – שתזכה בהרבה טל וגשם, והארץ תהיה פורייה ותיתן יבול רב: דגן – תבואה של חיטה ושעורה ותירוש – הוא יין.

להמשך קריאה

הכלכלה הים תיכונית מבוססת על "יצהר, דגן ותירוש", שלושת הגידולים שנזכרים תדיר במקרא. בחפירות ארכאולוגיות ברחבי הארץ נמצאו כלי אחסון לשמנים, ליין ולדגנים וקטניות. איך יודעים לְמה בדיוק שימשו הכדים? אילו חומרים אוחסנו בהם?
בודקים את השרידים האורגניים שנספחו לתוך דופנות הקרמיקה של הכלים. מבדיקות אלו עלה כי בכלי החרס הללו היו שמן זית או יין. אפשר לדעת מה הכיל הכלי גם אחרי 5,000 שנים.

  • כיצד הברכה לפוריות הקרקע מחזקת את יעקב ונותנת לו תחושה שהוא מבורך?
  • מהו חלקה השני של הברכה?
  • האם התנסיתם בעבודה חקלאית בשדה? אם כן – ספרו על החוויה.
שבעת החושים
פרק כז מציע בחינה מרתקת של השימוש בשבעת החושים בעת ההתרחשות המתארת את ברכת יצחק...
שבעת החושים
"וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב גְּשָׁה נָּא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי הַאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו אִם לֹא." (פסוק כא)

infini / Shutterstock.com

פרק כז מציע בחינה מרתקת של השימוש בשבעת החושים בעת ההתרחשות המתארת את ברכת יצחק לבניו.

להמשך קריאה

מניין שבעה? ודאי נתקלתם במונח 'חמשת החושים', אך לזה נוספו שניים: שיווי משקל ותנועה.

  • אתרו בפרק כולו כל אחד מן החושים וציינו את הפסוקים המתאימים.
האם, הבן ופרק כז
התבוננות עמוקה בסיפורנו מעלה שאלות רבות גם בנוגע לתפקידה ולאופן פעולתה של רבקה. מצד אחד,...
האם, הבן ופרק כז
"כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר לְאָבִיו בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי." (פסוק לד)

התבוננות עמוקה בסיפורנו מעלה שאלות רבות גם בנוגע לתפקידה ולאופן פעולתה של רבקה. מצד אחד, רבקה מייצגת את האימא האוהבת והמגינה על הבן הקטן, ומצד אחר היא פועלת בדרך בלתי מתקבלת על יצחק ועֵשׂו.

  • האם לדעתכם הסופר המקראי משמיע ביקורת על האופן שבו פועלת רבקה?
  • מהי עמדתכם בעניין? האם אתם מבינים את מעשיה של רבקה או דוחים אותם על הסף? הסבירו.

קרדיט: סימנים – בראשית כז. ערוץ היוטיוב של 929 תנך ביחד.

סיפורו של יעקב
מדוע נאמר בסרטון שסיפורו של יעקב הוא סיפור של מאבק והתפתחות? במי הוא נאבק, כיצד...
סיפורו של יעקב
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל אָבִיו אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי קוּם נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵּידִי בַּעֲבוּר תְּבָרְכַנִּי נַפְשֶׁךָ." (פסוק יט)

  • מדוע נאמר בסרטון שסיפורו של יעקב הוא סיפור של מאבק והתפתחות? במי הוא נאבק, כיצד הוא מתפתח?

קרדיט: סיכום שבועי- בראשית כו – ל. ערוץ היוטיוב של 929 תנך ביחד