על סדר היום
לכל ההודעות >
קֶטַע מֵהַפְרֶסְקוֹ שֶׁצִיֵיר מִיכֶּלְאַנְגֶ'לוֹ עַל תִקְרַת הַקַפֵּלָה הַסִיסְטִינִית בַּשָׁנִים 1508–1512. צוּלַם בַּקַפֵּלָה הַסִיסְטִינִית
"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם." (בראשית א', כ"ז)
האדם נברא 'עפר מן האדמה', אך נפחו באפיו גם 'נשמת חיים'. מאז ועד היום העפר והנשמה מחפשים את היכולת לחיות בהרמוניה. מי מכיר את הנוסחה האידיאלית?
מיניאטורות על קלף, ביזנטיון, המאה ה-6. באדיבות הספרייה הלאומית וינה, אוסטריה.
"אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ." (ט, יג)
הקשת שנבחרה לציין את הברית בין אלוהים לנח.
מתוך: האחים לימבורג, "ספר השעות של הדוכס ברי", 1411–1416.
"וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים…" (בראשית ב',י')
החיים בגן העדן והשאיפה לחזור לימי גן העדן. החזרה לגן העדן האבוד - שאיפה או מציאות?
ז'אן-אשיל בנוויל, אדם וחוה מגורשים מגן עדן, 1841.
"וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם…" (בראשית ג', פסוק כד)
אדם וחוה מבוישים ועצובים מגורשים מגן העדן.
מציורי התנ"ך של אבל פן. 1923.
"וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה'..." (בראשית ד', פסוק טז)
אדם וחוה באבלם לאחר הרצח.
איור: אלסנדרו סאנה מתוך ״בראשית״, 2011. מאת רקפת זוהר, דניאלה די-נור מוציאים לאור בע״מ © כל הזכויות שמורות.
"...נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ." (בראשית ד', פסוק יב)
קין הרוצח נמלט מהמעשה שעשה ומאלוהים אל גלות ונידוי נצחיים.
אורית ברגמן, תיבת נח.
"וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ." (בראשית ו', יט)
מי אלה שנכנסו לתיבה?
אדוארד היקס, תיבת נח, שמן על קנבס, 1846. מאוסף מוזאון פילדלפיה לאומנות, מתוך ויקישיתוף.
"שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל נֹחַ, אֶל הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה..." (בראשית ז', פסוק ט)
זוגות זוגות נכנסו לתיבה.
כְּתַב יָד מְאוּיָר, אוֹמָן לֹא יָדוּעַ, הַסִפְרִייָה הַבְּרִיטִית, לוֹנְדוֹן.
"וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב, וְהִנֵּה עֲלֵה-זַיִת טָרָף בְּפִיהָ; וַיֵּדַע נֹחַ, כִּי-קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ." (בראשית ח,י"א)
שליחת הציפורים לבדוק את סיומו של המבול.
פִּיטֵר בְּרוֹיְגֵל הָאָב, מִגְדַל בָּבֶּל, צִיוּר שֶׁמֶן, 1563 בְּעֵרֶךְ. מֵאוֹסֶף הַמוּזֵיאוֹן לַתוֹלְדוֹת הָאוֹמָנוּת.
"וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם: פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ." (בראשית י"א, ד')
וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם'. האם יכול האדם לעשות לעצמו 'שם' בלי לבנות מגדלים?
בדפורד מאסטר, בניית מגדל בבל, מתוך הספר: "שעות בדפורד". © The British Library Board.
"...וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם..." (בראשית יא, ד)
בְּנֵי הָאָדָם נִיסוּ לִבְנוֹת מִגְדָל שֶׁרֹאשׁוֹ יַגִיעַ לַשָׁמַיִים.
מאיורי המקרא של נחום גוטמן, 1933© משפחת גוטמן. באדיבות מוזיאון גוטמן לאמנות , תל אביב.
"וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן." (בראשית יב, ה)
עזיבת הישן היא הדרך לקבל את החדש, אלא שהדרך רצופה באי בהירות. האם אנו מוכנים פשוט לקום וללכת?
פְסֵיפָס שֶׁנִמְצָא בְּרוֹמָא בַּכְּנֵסִייָה שֶׁשְׁמָה "סָנְטָה מָרִיָה מָג'וֹרֶה". הפסיפס מְתָאֵר אֶת הַפְּרֵידָה שֶׁל לוֹט וְאַבְרָם. בַּפְּסֵיפָס שְׁנֵי צְבָעִים עִיקָרִיִים – כָּחוֹל וְכָתוֹם. מתוך ויקישיתוף.
"הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי..." (בראשית יג, ט)
אומנם 'אחים אנחנו', אך פעמים נכון להפרד. אברהם ולוט נפרדים מבחינה פיזית, האם הם גם נפרדו מבחינה נפשית ורגשית? האם יש דרך נכונה להפרד?
מציורי התנ"ך של גוסטב דורה, צייר צרפתי בן המאה ה-19.
"וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב." ( בראשית י"ג, ב')
עדרו הגדול של אברם
ג'יימס טיסו, אברהם מגן על הפגרים, מאוסף המוזאון היהודי בניו-יורק.
"וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים וַיַּשֵּׁב אֹתָם אַבְרָם." (בראשית טו, יא)
ביתור החיות והעלאתם באש ,כסימן לקיום הברית בין אלוהים לבין אברם. ברית בין הבתרים אברהם מתבקש לערוך מעשה סמלי עם חיות מבותרות כסימן לדורות.
אנטוניו טמפסטה, אברהם מבריח את האויבים, מאוסף הגלריה הלאומית לאמנות (וושינגטון).
"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן. וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק." (יד, יד-טו)
אברם מצטרף למלחמה בארבעת המלכים כדי להציל את לוט אחיינו.
"וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה [...] וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ". (פסוקים ג-ו)
אברהם נפרד מהגר כדי לרצות את שרה. לפעמים שמירה על מערכת יחסים אחת פוגעת במערכת יחסים אחרת. האם יש פתרון לתסבוכת זו?
אפרים משה ליליין, "אברהם", 1908. מתוך ספר תנ"ך מאויר.
"אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם. וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ". (פסוקים ד–ה).
שמו של אברם הופך לאברהם בברכה אלוהים לאברהם שיהיה אב המון גויים. השליחות היא העדפה ועליונות או מחויבות ואחריות ? לכל איש יש שם… (זלדה) אברהם מקבל משמיים תפקיד להיות 'אב המון גויים' לכלל האנושות. אחריות גדולה זו יש בצידה משא כבד מנשוא. האם בצדק בחר האומן להראות את אברהם במבט המתבונן חזרה לשמיים?
מציוריו של מיכאל פלק.
"וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח." (פסוק כו)
לוט,אשתו ובנותיו נמלטים מסדום ועמורה.
שטיח קיר רקום, אבימלך מחזיר את שרה לאברהם. מוסד דייטון לאמנות, דייטון תאריך : 1560 – 1570.
"וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַיִּתֵּן לְאַבְרָהָם, וַיָּשֶׁב לוֹ אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ." (פסוק יד)
אֲבִימֶלֶךְ מַחְזִיר אֶת שָׂרָה לְאַבְרָהָם בַּעֲלָה וּמוֹסִיף מַתָנוֹת – עֲבָדִים, שְׁפָחוֹת, בָּקָר וְצֹאן.
צילום: Phillip Medhurst, מתוך ויקישיתוף.
אֲבִימֶלֶךְ וְשָׂרָה עוֹמְדִים סָמוּךְ לְשַׁעַר הָאַרְמוֹן אוֹ לְשַׁעַר הָעִיר.אַבְרָהָם מִתְכּוֹפֵף, מוֹדֶה עַל הַמֶחֱוָוה שֶׁל הַחְזָרַת אִשְׁתוֹ.
וצלב הולאר, אבימלך נוזף באברהם, המאה ה-17, מאוסף ספרית תומס פישר, מתוך ויקישיתוף
"וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם: כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי." (פסוק יא)
אֲבִימֶלֶךְ מִתְעַמֵת עִם אַבְרָהָם לְאַחַר שֶׁאֱלוֹהִים הִתְגַלָה אֵלָיו בַּחֲלוֹם, וְשׁוֹאֵל אוֹתוֹ בְּכַעַס, מַדוּעַ כִּמְעַט גָרַם לוֹ לַחֲטוֹא.
אברהם, שרה והמלאכים © מיכאל (אוטו) פאלק
"וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ, כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק." (פסוק י)
שָׂרָה נִמְצֵאת עִם יִצְחָק בָּאוֹהֶל, וְהָגָר וְיִשְׁמָעֵאל מְגוֹרָשִׁים אֶל הַמִדְבָּר. לְצַוָוארוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל מֵימִיָיה קְטַנָה. אַבְרָהָם עוֹמֵד בָּאֶמְצַע וְנִרְאֶה קָרוּעַ בֵּין שְׁתֵי הַמִשְׁפָּחוֹת שֶׁלוֹ. ישמעאל והגר מגורשים מבית אברהם. זה בנו וזה בנו במי יבחר? איך בוחרים והאם יש בחירה נכונה?
פריץ פן אוהדה, ניסיונו של אברהם, המאה ה-19.
"קח את בנך ..." פסוק ב
אברהם מצווה לעקוד את בנו יחידו אשר אהב את יצחק. יש אהבה התלויה בדבר, וזו שאינה תלויה? איך מבחינים ביניהן?
קְבוּרַת שָׂרָה, גוּסְטַב דוֹרֶה
"...וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ."( פסוק ב' )
אַבְרָהָם יוֹצֵא מִמְעָרַת הַמַכְפֵּלָה וּמַפְנֶה אֶת רֹאשׁוֹ כְּדֵי לְהַבִּיט שׁוּב בַּקֶבֶר שֶׁל שָׂרָה.
ניקולה פוסן, אליעזר ורבקה, 1648. מאוסף מוזיאון הלובר (INV 7270), פריז
על פי הבאר אליעזר עבד אברהם המציא תרגיל מקורי לשידוך האידיאלי. הוא חיפש את טוב ליבה של הנערה האחת והיחידה בדרכים מקוריות. האם גם בימינו זה הקריטריון החשוב?
אבל פן, רבקה, ליטוגרפיה.
"וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל."פסוק טז)
רבקה ליד הבאר, מתוך כתב יד בראשית וינה, סוף המאה ה-6 לספירה
"וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו." (פסוק כ)
מתיאס שטומר, עשו מוכר ליעקב את הבכורה תמורת נזיד עדשים, 1640.
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם, וַיִּשָּׁבַע לוֹ, וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב." (כה, לג)
מכירת הבכורה ליעקב תמורת נזיד עדשים. עשו החושב להווה ואילו יעקב החושב לעתיד. רגעי סיפוק ותאווה רגעיים, עלולים להוביל להחמצה והפסד עתידיים. האמנם?
לוקה גיורדאנו, יצחק מברך את יעקב המחופש לעשו, המאה ה־17.
"וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה'." (פסוק כז)
יצחק מברך את יעקב המחופש לעשו. רבקה הדוחקת בבנה לזכות בברכת אביו .בזכות או בחסד?
פסל "סולם יעקב" בכניסה לשכונת גבעת מרדכי, ירושלים.
"וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ." (פסוק יב)
:ויחלום, והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה'. לכל אדם יש סולם בו הוא עולה ויורד, השאלה מה כיוון הסולם ולאן עולים בו ומה היחס בין העלייה לירידה. האם העלייה והירידה הן מציאות או רק חלום?
גוסטב דורה, יעקב פוגש ברחל, 1866. קרדיט: מציורי המקרא של גוסטב דורה.
"עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ כִּי רֹעָה הִוא." (פסוק ט)
וְרָחֵל לָקְחָה אֶת-הַתְּרָפִים, וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל–וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם [בראשית ל"א, ל"ד], שמן על בד, 2013. ציירה: אהובה קליין
"וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם..." (פסוק לד)
ג'ובאני בטיסטה טייפולו, רחל מסתירה את התרפים, המאה ה-18, פרסקו.
"וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ." (פסוק יט)
רחל מסתירה את התרפים עם צאת יעקב ומשפחתו מבית לבן. שינוי תפיסה ודרך, דורש לזנוח את הישן אל מול החדש,מחיר ורווח בצידם.
רמברנדט, יעקב נאבק במלאך, 1659 בערך, מאוסף גמלדה-גאלרי, מתוך ויקישיתוף
"וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, כִּֽי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל." (לב, כט)
יעקב נאבק עם המלאך. מאבק או תמיכה וחיזוק בדרך אל הארץ המובטחת, אל ייעודו?
© מיכאל (אוטו) פלק. באדיבות המשפחה
"וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה… וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד, וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה." (פסוקים כד-כה)
האחים משליכים את יוסף לבור. קנאת אחים מרבה דאגות ולה השלכות רבות.
Doctor Lidia Kozenitzky, תמר כלת יהודה, מתוך ויקישיתוף
"וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם". (פסוק יד)
הוראס ורנה, תמר כלת יהודה, 1840, אוסף וולאס, מתוך ויקישיתוף
"וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר הָבָה נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ כִּי לֹא יָדַע כִּי כַלָּתוֹ הִוא וַתֹּאמֶר מַה תִּתֶּן לִי כִּי תָבוֹא אֵלָי". (פסוק טז)
תמר המבקשת להקים שם לבעלה המת בוחרת ביציאה כנגד המוסכמות החברתיות. האמנם כל מטרה מקדשת את האמצעים?!
גווידו רני, יוסף ואשת פוטיפר, Digital image courtesy of the Getty's Open Content Program
"וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה". (פסוק יב)
יוסף ואשת פוטיפר.תסריט ידוע מראש. מגדר ומשמר ביחסים שבין עובד ומעביד. מה הם גבולות ביחסים שביחסי מרות כדי להישמר מהגעה אל פי פחת?
אלכסנדר איבנוב, יוסף מפרש חלומות בבית הסוהר, 1827, מאוסף המוזאון הרוסי
"וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי." (פסוק ח)
יוסף פותר החלומות בבית האסורים. החלומות הם ביטוי תת מודע של האדם.
יוסף נמכר Balthasar Beschey, 1744,, Royal Museum of Fine Arts Antwerp, מתוך ויקישיתוף
"כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים…" (פסוק טו)
כְּשֶׁיוֹסֵף אוֹמֵר "גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי" הוּא מִתְכַּוֵון לְדֶרֶךְ הֲבָאָתוֹ לְמִצְרַיִם. דְבָרָיו שׁוֹלְחִים אוֹתָנוּ לִקְרוֹא שׁוּב אֶת פֶּרֶק לז, שֶׁבּוֹ מְסוּפָּר עַל מְכִירָתוֹ לְשַׁיָירָה שֶׁל סוֹחֲרִים שֶׁיָרְדָה לְמִצְרַיִם. בְּלַתְסָר בְּסְשִי, שֶׁהָיָה צַיָיר וְשַׂרְטָט פְלֵמִי, צִייֵר אֶת מְכִירַת יוֹסֵף עַל יְדֵי אֶחָיו.
ג'ובאני בטיסטה טייפולו, פרעה נותן את טבעתו ליוסף, 1733. מאוסף גלריית דאליס, מתוך ויקישיתוף
"וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף, וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ." (פסוק מב)
בְּמֶרְכַּז הַצִיוּר, הַמַעֲמָד שֶׁבּוֹ יוֹסֵף מְקַבֵּל אֶת הַטַבַּעַת. פַּרְעֹה, לְרֹאשׁוֹ כֶּתֶר, אוֹחֵז בְּטַבַּעַת בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו. יוֹסֵף עוֹמֵד מוּלוֹ וּמוֹשִׁיט בְּהַסְסָנוּת אֶת הָאֶצְבַּע. יוֹסֵף מְתוֹאָר כְּבָחוּר יְפֵה תוֹאַר, בַּעַל תָוֵוי פְּנִים עֲדִינִים, כִּמְעַט נָשִׁיִים.
ג'יימס טיסו, יוסף במצרים, מאוסף המוזיאון היהודי של ניו יורק, מתוך ויקישיתוף
"וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ, וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה." (פסוק ו)
דְמוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם, כְּפִי שֶׁצִייֵר אוֹתָהּ הָאוֹמָן גֵ'יְימְס טֵיסוֹ (1902-1836). בַּצִיוּר מְתוֹאָר הַמִפְגָשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁל יוֹסֵף עִם אֶחָיו. שִׂימוּ לֵב לַפְּרִיטִים הָרַבִּים הַמוֹפִיעִים בַּתְמוּנָה הַלְקוּחִים מִן הָעוֹלָם הַמִצְרִי הָעַתִיק.
יוסף מוכר תירס במצרים. פייטר לסטמן, הולנד, המאה ה־17 צילום: Illustratedjc, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0
"וַיְצַו אֶת אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ לֵאמֹר מַלֵּא אֶת אַמְתְּחֹת הָאֲנָשִׁים אֹכֶל כַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן שְׂאֵת, וְשִׂים כֶּסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ." (מד, א)
Claes Corneliszoon Moeyaert, גביע הכסף מתגלה באמתחת בנימין, 1633. מאוסף המוזאון לאמנות יפה (בודפשט), מתוך ויקישיתוף
"וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן. [...] וַיֹּאמֶר לָהֶם יוֹסֵף מָה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם, הֲלוֹא יְדַעְתֶּם כִּי נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר כָּמֹנִי." (מד, יב-טו)
לאון פייר בורג'ואה, האחים מזהים את יוסף, 1863, מאוסף מוזיאון בנוור, צרפת, מתוך ויקישיתוף
"וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא: הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי, וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו. וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי, וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו." (פסוקים א-ג)
עמוד מתוך "הגדת ברצלונה", 1340 בערך, כתב-יד. Ad. 14761, f. 30v © The British Library
"וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס." (פסוק יא)
איור בני ישראל במצרים. Luisa Fumi / Shutterstock.com
"וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ." (פסוק יג)
"משה בתיבה", ג'יימס טיסו, 1896-1902, גואש על לוח, מאוסף המוזיאון היהודי, ניו יורק. מתוך ויקישיתוף.
"וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר." (פסוק ג)
מתוך ציורי הקיר של בית הכנסת בדורה אורופוס, משה עומד לפני הסנה הבוער (שמות ג, ב–ג), 244, פרסקו. המוזאון הלאומי של סוריה, דמשק. מתוך ויקישיתוף.
" וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל." (פסוק ב)
ליאו רוט, רועה צאן, התש"י־1950, שמן על בד קרדיט: באדיבות משפחת האמן
"וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה." (פסוק א)
Bourdon, Sébastien – Burning bush, המאה ה 17, שמן על קנבס Hermitage Museum, מתוך ויקישיתוף
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה." (פסוק ג)
"המראה הגדול הזה…" העיניים הרואות והלב משתאה. ראיית המציאות דרך העיניים היא אובייקטיבית או סובייקטיבית? האם היא תלויה באילו משקפיים אנחנו אומדים אותה?
ג'אקופו טינטורטו, עמוד האש, 1577-78, שמן על בד, 370X275 ס"מ. אוסף Scuola Grande di San Rocco, ונציה. מתוך ויקישיתוף
"וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה." (פסוק כא)
איוואן אייווזובסקי, חציית ים סוף, 1891, מתוך ויקישיתוף
"וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם." (יד, כא)
ג'ימס טיסו, איסוף המן, גואש על לוח, 1896–1902. מאוסף המוזאון היהודי, ניו יורק. מתוך ויקישיתוף.
"וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא". (טז, טו)
סיר הבשר שהיה במצרים איננו, ויש להסתפק במן. עין שאינה יודעת שובע יכולה לבוא על סיפוקה? מה בין תחושת סיפוק חיצוני לבין תחושת סיפוק פנימי?
ג'ון אוורט מיליי, "!Victory O Lord: "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק". מאוסף גלריית מנצ'סטר לאמנות, מתוך ויקישיתוף
"וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ, וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ." (פסוק יב)
יתרו ומשה, ג'יימס טיסו, 1896-1900. מתוך ויקישיתוף
"וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב." (פסוק יד)
עצת יתרו למשה ושכרה בצידה. איך נדע שעצה היא לטובה או חלילה למוטב?
ויליאם ואן סוונברג , יתרו מגיע עם ציפורה וילדיה לפגוש את משה. Los Angeles County Museum of Art www.lacma.org
"וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה." (פסוק ז)
מציורי התנ"ך של אבל פן. מעמד הר סיני. 1950 בקרוב. באדיבות המשפחה
"וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק." (פסוק יד)
ניקולא פוסן, חטא העגל, המאה ה-17, מאוסף הגלריה הלאומית (לונדון), מתוך ויקישיתוף
"וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים, וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק." (לב, ו)
קרן עור פניו – משה יורד מההר. מציורי התנ"ך של גוסטב דורה.
"וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר, וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ." (לד, כט)
עדי נס, רות ונעמי מלקטות, 2006. מתוך סדרת סיפורי התנ"ך של עדי נס
" כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם." (פסוק לד)
ליקוט המן ,The Gathering of the Manna צייר הולנדי לא ידוע, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15, שמן על לוח, 66.6 × 50.7 ס"מ Musée de la Chartreuse de Douai, מתוך ויקישיתוף
"וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח." (יא, ז)
המרגלים ששלח משה לתור את ארץ כנען הביאו מפירות הארץ והם הוצגו בפני העם : "וגם זבת חלב היא וזה פריה" (במדבר יג, כז). גוסטב דורה.
" וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל, וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד, וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם, וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים" (פסוק כג)
המרגלים התרים את הארץ מדווחים על לא נוכל לה והארץ אוכלת יושביה. הנטיה האנושית להקנות לדברים נופך דרמטי מוגזם ומופרז גובל לא פעם בהוצאת דיבה. כיצד נבחין ביניהם.
סנדרו בוטיצ'לי, "עונשו של קורח", 1481-1482, פרסקו, הקפלה הסיסטינית, רומא. מתוך ויקישיתוף
"וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ." (פסוק לב)
טינטורטו, משה הכה בסלע ויצאו ממנו מים, 1577, שמן על קנבס, מאוסף Scuola Grande di San Rocco מתוך ויקישיתוף
"וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם: וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם" (י-יב)
רמברנדט, "בלעם ואתונו", 1626, שמן על לוח עץ. מאוסף Musée Cognacq-Jay, מתוך ויקישיתוף
"וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה, וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן לְהַטֹּתָהּ הַדָּרֶךְ." (פסוק כג)
בנות צלפחד, איור מתוך הספר: The Bible and Its Story Taught by One Thousand Picture Lessons, 1908. מתוך ויקישיתוף
"…וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה." (פסוק א)
ראובן וגד מבקשים ממשה להישאר בגלעד. ארתור בויד הווטון (צייר ותחריטאי בריטי). מתוך ויקישיתוף
"וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה, אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן." (פסוק ה)
איור מתוך עיבוד סיפורי התנ"ך, מאת הסופר צ'ארלס פוסטר קנט, המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף
"וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם, וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה." (פרק יא)
הנרי פליקס פיליפוטו, משה בנאומו מול בני ישראל – ספר דברים, המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף.
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב." (א, א)
בנג'מין ווסט, "יהושע חוצה את הירדן עם ארון הברית", 1800, שמן על עץ.
" וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר." (פסוק א)
גוסטב דורה, חציית יהושע, 1883
" הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן." (ג, יא)
מציורי התנ"ך של גוסטב דורה, צייר צרפתי בן המאה ה- 19. הציור מתאר את המסופר בספר יהושע: כיבוש יריחו. גוסטב דורה, מתוך סדרת ציורי התנך
"וְהָאוֹרֵב קָם מְהֵרָה מִמְּקוֹמוֹ וַיָּרוּצוּ כִּנְטוֹת יָדוֹ וַיָּבֹאוּ הָעִיר וַיִּלְכְּדוּהָ וַיְמַהֲרוּ וַיַּצִּיתוּ אֶת הָעִיר בָּאֵשׁ. וַיִּפְנוּ אַנְשֵׁי הָעַי אַחֲרֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה עָלָה עֲשַׁן הָעִיר הַשָּׁמַיְמָה וְלֹא הָיָה בָהֶם יָדַיִם לָנוּס הֵנָּה וָהֵנָּה וְהָעָם הַנָּס הַמִּדְבָּר נֶהְפַּךְ אֶל הָרוֹדֵף." (ח, יט–כ)
ג'יימס טיסו, עתניאל בן קנז, איור מהמאה ה-19. מאוסף המוזיאון היהודי, ניו-יורק.
"וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' וַיָּקֶם ה' מוֹשִׁיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיּוֹשִׁיעֵם אֵת עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ. וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה' וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה וַיִּתֵּן ה' בְּיָדוֹ אֶת כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרָם וַתָּעָז יָדוֹ עַל כּוּשַׁן רִשְׁעָתָיִם." (פסוקים ט-י)
פרדיננד בול, ההצעה לגדעון, 1680, מאוסף מוזאון Catharijneconvent, מתוך ויקישיתוף
"וַיִּשְׁלַח מַלְאַךְ ה' אֶת קְצֵה הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּגַּע בַּבָּשָׂר וּבַמַּצּוֹת וַתַּעַל הָאֵשׁ מִן הַצּוּר וַתֹּאכַל אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת וּמַלְאַךְ ה' הָלַךְ מֵעֵינָיו: וַיַּרְא גִּדְעוֹן כִּי מַלְאַךְ ה' הוּא וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן אֲהָהּ אֲדֹנָי ה' כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי מַלְאַךְ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים." (ו, כא-כב)
גוסטב דורה, מות אבימלך, מתוך ויקישיתוף
"וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת פֶּלַח רֶכֶב עַל רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ וַתָּרִץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ. וַיִּקְרָא מְהֵרָה אֶל הַנַּעַר נֹשֵׂא כֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁלֹף חַרְבְּךָ וּמוֹתְתֵנִי פֶּן יֹאמְרוּ לִי אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ וַיִּדְקְרֵהוּ נַעֲרוֹ וַיָּמֹת." (פסוקים נג-נד)
ג'ון אוורט מיליי, יפתח ובתו, 1867, מתוך ויקישיתוף
"וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ יֵעָשֶׂה לִּי הַדָּבָר הַזֶּה הַרְפֵּה מִמֶּנִּי שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וְאֵלְכָה וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי אָנֹכִי וְרֵעוֹתָי." (פרק יב, פסוק לז)
בת יפתח היא סמל לטרגדיה. יפתח קידש את המילה, ולא מצא את הדרך להתיר את נדרו. פעמים שאנשים נופלים בלשונם ומתחפרים ללא מוצא, ולא מחפשים את הפתרון לצאת מהמבוי הסתום. כיצד עוצרים כדור שלג מעין זה?
פרדריק לייטון, שמשון, תחריט מבית היוצר של האחים דלזיל, מאוסף National Gallery of Victoria, Melbourne
"וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן וְאָבִיו וְאִמּוֹ תִּמְנָתָה וַיָּבֹאוּ עַד כַּרְמֵי תִמְנָתָה וְהִנֵּה כְּפִיר אֲרָיוֹת שֹׁאֵג לִקְרָאתוֹ. וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ ה' וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדוֹ, וְלֹא הִגִּיד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה."
האיש הלוי והפילגש מחוץ לבית שבו התארחו בגבעה, ג'יימס טיסו. מתוך ויקישיתוף
"וַתָּבֹא הָאִשָּׁה לִפְנוֹת הַבֹּקֶר וַתִּפֹּל פֶּתַח בֵּית הָאִישׁ אֲשֶׁר אֲדוֹנֶיהָ שָּׁם עַד הָאוֹר." (יט, כא)
נשים במקרא – חנה אם שמואל הנביא. גלויה מצויירת ציור: ג' שטאל. הוצאת פניקס, ברלין, 1920 בקירוב .המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,מאוסף חוה שניידר לבית קוטניק.
"וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ, חַנָּה לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה לֹא תֹאכְלִי וְלָמֶה יֵרַע לְבָבֵךְ, הֲלוֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים." (פסוק ח)
אלקנה מנסה לנחם את חנה, אך נראה שחנה לא משתכנעת ופונה בתפילה אישית אל האלוהים. האם כך מנחמים אדם בשעת צערו? אז איך כן מנחמים?
מאוסף Wadsworth Atheneum museum, Connecticut, מתוך ויקישיתוף
"וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת ה' לִפְנֵי עֵלִי וּדְבַר ה' הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם אֵין חָזוֹן נִפְרָץ." (פסוק א)
יוליוס שנור פון קרולספלד, מות עלי, 1860. הדפס מחיתוך עץ.
"וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיִּפֹּל מֵעַל הַכִּסֵּא אֲחֹרַנִּית בְּעַד יַד הַשַּׁעַר וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת כִּי זָקֵן הָאִישׁ וְכָבֵד, וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה." (ד, יח)
שמואל הנביא, יצירתו של קלוד ויניון מהמאה ה־17
"וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד וַיַּעֲלֵהוּ עוֹלָה כָּלִיל לַה' וַיִּזְעַק שְׁמוּאֵל אֶל ה' בְּעַד יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲנֵהוּ ה'". (פסוק ט)
שמואל מברך את שאול, גוסט דורה, מתוך סדרת איורי המקרא
"כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי מִיַּד פְּלִשְׁתִּים כִּי רָאִיתִי אֶת עַמִּי כִּי בָּאָה צַעֲקָתוֹ אֵלָי." (פסוק טז)
"וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים." בשעה שהמליכו את שאול למלך, שאול נחבא בין כלי המלחמה. מאז המילים 'נחבא אל הכלים' הפך לביטוי המתאר אדם צנוע .אמרו חז"ל: "כל המחזר על הגדולה, גדולה בורחת ממנו, וכל הבורח מן הגדולה, גדולה מחזרת אחריו" (תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף יג עמוד ב).
שאול ושמואל. © עדי נס
"וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ..." (פסוק א)
שאול מושיע את אנשי יבש גלעד, מתוך תנ"ך מורגן (מייקובסקי) המאוייר (ידוע גם כ"התנ"ך הצלבני"), 1250 בערך. The Morgan Library & Museum, Purchased by J. P. Morgan, Jr., 1916 MS M.638 (fol. 23v
"...וַיָּבֹאוּ בְתוֹךְ הַמַּחֲנֶה בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּכּוּ אֶת עַמּוֹן עַד חֹם הַיּוֹם, וַיְהִי הַנִּשְׁאָרִים וַיָּפֻצוּ וְלֹא נִשְׁאֲרוּ בָם שְׁנַיִם יָחַד." (יא, יא)
ג'ון סינגלטון קופלי, שמואל נוזף בשאול, 1798, מאוסף המוזיאון לאמנות בבוסטון, מתוך ויקישיתוף
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַחֵפֶץ לַה' בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה'." (פסוק כב)
גוסטב דורה, שמואל הורג את אגג. Nicku/shutterstock.com
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ כֵּן תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים אִמֶּךָ וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג לִפְנֵי ה' בַּגִּלְגָּל." (פסוק לג)
אבל פן, דוד, פסטל, 1952. © באדיבות משפחת האמן
"וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי, וַיֹּאמֶר ה' קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא." (פסוק יב)
קאראווג'ו, דוד עם ראש גוליית, 1610 בערך. מאוסף גלריה בורגזה, רומא. מתוך ויקישיתוף
"וּכְשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֹתוֹ אַבְנֵר וַיְבִאֵהוּ לִפְנֵי שָׁאוּל וְרֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי בְּיָדוֹ." (פסוק נז)
צילום: עדי נס. באדיבות האמן
"צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד, נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים." (פסוק כו)
אליהו צבי מרקוזה, מות המלך שאול, שמן על בד, 1848. מתוך ויקישיתוף.
"שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ, מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ." (פסוק כג)
ג'יימס טיסו, מיכל צופה בדוד מן החלון, 1902-1896 מתוך ויקישיתוף
"וְהָיָה אֲרוֹן ה' בָּא עִיר דָּוִד, וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה' וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ." (פרק ו, פסוק טז)
איוון שוובל, דוד מכרכר בכל עוז לפני ה`, 1983-1996
"וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה', וְדָוִד חָגוּר אֵפוֹד בָּד." (פרק ו, פסוק יד)
אוסף ספריית ומוזיאון מורגן ( MS M.638 fol. 40v). מתוך ויקישיתוף
"וַיָּבֹא מְפִיבֹשֶׁת בֶּן יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל אֶל דָּוִד וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו וַיִּשְׁתָּחוּ. וַיֹּאמֶר דָּוִד: מְפִיבֹשֶׁת, וַיֹּאמֶר: הִנֵּה עַבְדֶּךָ." (פרק ט, פסוק ו)
גוסטב דוֹרֵה, דוד תוקף את העמונים, 1866
"וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיִּשְׁלַח אֶת יוֹאָב וְאֵת כָּל הַצָּבָא הַגִּבּוֹרִים." (פסוק ז)
רמברנדט, נתן ודוד, 1653, מאוסף מוזיאון המטרופוליטן
"וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא לוֹ וַיִּקַּח אֶת כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָאשׁ וַיַּעֲשֶׂהָ לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו." (פסוק ד)
Julia Margaret Cameron, Henry Taylor,study of King David, 1866, Carbon Print
"וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ." (א, א)
אבישג לצד מיטת דוד, ועימה בת שבע, נתן הנביא ושלמה, איור מהאג משנת 1435 לערך. מתוך ויקישיתוף
"…וְהַמֶּלֶךְ זָקֵן מְאֹד וַאֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית מְשָׁרַת אֶת הַמֶּלֶךְ. וַתִּקֹּד בַּת-שֶׁבַע וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, מַה לָּךְ." (א, טו-טז)
משפט שלמה, איורי התנ"ך של דורֶה, המאה ה-19, צרפת. מתוך: ויקישיתוף.
"וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בְּנָהּ הַחַי אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנָהּ וַתֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי, וְהָמֵת אַל תְּמִיתֻהוּ, וְזֹאת אֹמֶרֶת גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ." (פסוק כו)
ג'יימס טיסו, שלמה בבית המקדש, מתוך ויקישיתוף
"וַיַּסֵּב הַמֶּלֶךְ אֶת פָּנָיו וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל, וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל עֹמֵד." (פרק ח, פסוק יד)
James J Tissot, Elijah Dwelleth in a Cave, Jewish Museum New York
"וַיָּבֹא שָׁם אֶל הַמְּעָרָה וַיָּלֶן שָׁם, וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ." (פסוק ט)
מות אחאב, Julius Schnorr von Carolsfeld, המאה ה-19
"וַתַּעֲלֶה הַמִּלְחָמָה בַּיּוֹם הַהוּא וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם, וַיָּמָת בָּעֶרֶב וַיִּצֶק דַּם הַמַּכָּה אֶל חֵיק הָרָכֶב." (פסוק לה)
ג'ימס טיסו, "אליהו הנביא עולה השמיימה", 1902-1896 בערך. מתוך ויקישיתוף
"וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם, וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם. וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא רָאָהוּ עוֹד, וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים." (פסוקים יא-יב)
אליהו העולה בסערה לשמים ואלישע המלווה אותו במבטו. תלמיד העולה על רבו או ההולך בדרכו? באיזו דרך כדאי לו לאדם לצעוד? בדרך בה הוא טווה בעצמו או הדרך המוכרת והידועה?
אלישע וגיחזי, למברט ג'יקובס, 1629. מאוסף Lower Saxony State Museum. מתוך ויקישיתוף
"וְהוּא בָא וַיַּעֲמֹד אֶל אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע מאן (מֵאַיִן) גֵּחֲזִי וַיֹּאמֶר לֹא הָלַךְ עַבְדְּךָ אָנֶה וָאָנָה". (פסוק כה)
למברט ג'ייקובץ. "הנביא אלישע ונעמן". שמן על בד. 133х160 ס"מ, הולנד, 1635. .The State Hermitage Museum, St. Petersburg. Photograph © The State Hermitage Museum. Photo by Pavel Demidov.
"וַיֹּאמֶר חַי ה' אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם אֶקָּח וַיִּפְצַר בּוֹ לָקַחַת וַיְמָאֵן". (פסוק טז)
בנימין וסט, אלישע מקים לתחייה את בן האישה השונמית, 1766, מתוך ויקישיתוף
"וֶאֱלִישָׁע דִּבֶּר אֶל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת בְּנָהּ לֵאמֹר: קוּמִי וּלְכִי אתי (אַתְּ) וּבֵיתֵךְ וְגוּרִי בַּאֲשֶׁר תָּגוּרִי, כִּי קָרָא ה' לָרָעָב וְגַם בָּא אֶל הָאָרֶץ שֶׁבַע שָׁנִים." (ח, א)
ז'אן פרנסואה מילה, המלקטות, 1857, מאוסף מוזיאון ד'אורסה, מתוך ויקישיתוף
"...וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ." (פסוק יד)
ז'אן-פרנסואה מילה, מנוחת הקוצרים, 1853-1851, מתוך ויקישיתוף, מאוסף Museum of Fine Arts, Boston
"וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי אַל תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה וְכֹה תִדְבָּקִין עִם נַעֲרֹתָי." (פסוק ח)
בועז מפציר ברות לא ללקט בשדות זרים, ומרעיף עליה מחסדיו. חסד ועזרה נדרשים לנזקק, אך בצידם אנו יוצרים את תלותו ומעודדים אי לקיחת אחריות לעשות לעצמו ולביתו. האמנם?
ג'יימס טיסו, רות ובועז, 1902-1896, מאוסף המוזיאון היהודי, ניו יורק
"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת, וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו." (פסוק ח)
"יונה מושלך לים" מאת הצייר הפלמי דומיניקוס קאסטוס, בן המאה ה-16. מתוך ויקישיתוף
"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל הַיָּם וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעֲלֵיכֶם כִּי יוֹדֵעַ אָנִי כִּי בְשֶׁלִּי הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה עֲלֵיכֶם: וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְהָשִׁיב אֶל הַיַּבָּשָׁה וְלֹא יָכֹלוּ כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר עֲלֵיהֶם." (פסוקים יב-יג)
יעקב שטיינהרט, יונה מטיף בנינווה (תחריט, 1923-1922). באדיבות משפחת האומן יעקב שטיינהרדט
"וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה' וַיֹּאמַר אָנָּה ה' הֲלוֹא זֶה דְבָרִי עַד הֱיוֹתִי עַל אַדְמָתִי עַל כֵּן קִדַּמְתִּי לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה. וְעַתָּה ה' קַח נָא אֶת נַפְשִׁי מִמֶּנִּי, כִּי טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי." (ד, ב-ג)
יונה נשלח לבשר לנינוה על חורבנה ולומד על כוחה של תשובה. אדם הבורח מבשורה מעיד על חולשתו או דווקא כוחו?
גוסטב דורה, אומות העולם נחרדות על ידי האריות בשומרון, מתוך wikiart.org
"וַיְהִי בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם לֹא יָרְאוּ אֶת ה' וַיְשַׁלַּח ה' בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם." (פסוק כה)
גוסטב דורה, מציורי המקרא
"וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים." (יט, לה)
מרדכי ארדון, חזון ישעיהו על אחרית הימים חלונות צבעוניים, הספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית, גבעת רם, ירושלים. © עזבון ארדון, צילום: רון הרן
"וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָם... וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה." (ב, ג-ד)
דמות ירמיהו, מתוך פרסקו מאת מיכלאנג'לו בקפלה הסיסטינית, מתוך ויקישיתוף
"וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ לְמַעַן עֲשׂוֹת אֵת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה." (פסוק י)
ירמיהו ביאושו מקונן על גורלה של ירושלים, הממאנת לשמוע את דבריו. מהו המחיר האישי שעל האדם לשלם על אמירת האמת הפנימית שלו? האם האמת צריכה להיאמר בכל מחיר?
יעקב שטיינהרט, רחל מבכה על בניה. מוזיאון ישראל, ירושלים על ידי פטר לני © צילום. באדיבות המשפחה
"כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ." (פסוק יד)
קול נשמע ברמה רחל מבכה את בניה כולם היו בניה.ההורה המבוגר האחראי, נושא באחריות גדולה בהטווית הקשר בינו לבין ילדו. אילו תכונות נוספות נדרשות במערכת יחסים זו להבטיח שהקשר לא ינותק?
רמברנדט, משתה בלשצר, 1638-1635 בערך, שמן על בד. מאוסף National Gallery, לונדון. מתוך ויקשיתוף
"וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ הוֹצִיא אֶת כְּלֵי בֵית ה' אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלַם וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו. וַיּוֹצִיאֵם כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עַל יַד מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר וַיִּסְפְּרֵם לְשֵׁשְׁבַּצַּר הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה." (פסוקים ז-ח)
מיכלאנג'לו, הפיתוי והגירוש מגן עדן, המאה ה־16, פרסקו. מאוסף הקפלה הסיסטינית, מתוך ויקישיתוף.
"וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל." (פסוק ו) "וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים." (פסוק כד)
יאן ברויגל האב, כניסת החיות לתיבת נח, 1613, שמן על לוח, מאוסף J. Paul Getty Museum, לוס אנג'לס, מתוך ויקישיתוף
"מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת." (פסוק כ)
פיטר פאול רובנס, הגר עוזבת את ביתו של אברהם, 1617-161, שמן על פנל. מאוסף מוזיאון הרמיטז'. מתוך ויקישיתוף
"וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ." (פסוק ו)
"כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי מִיַּד פְּלִשְׁתִּים כִּי רָאִיתִי אֶת עַמִּי כִּי בָּאָה צַעֲקָתוֹ אֵלָי." (פסוק טז)
שמואל ממליך את שאול למלך הראשון על ישראל. הביטוי הלך לחפש אתנות ומצא מלוכה מכוון לאדם העוסק בזוטות ומגיע במפתיע לגדולה. מה מתווה את מציאות חייו של האדם, יד המקרה או הכוונה עליונה?
ג'ון סינגלטון קופלי, שמואל נוזף בשאול, 1798, מאוסף המוזיאון לאמנות בבוסטון, מתוך ויקישיתוף
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַחֵפֶץ לַה' בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה'." (פסוק כב)
רמברנדט, דוד ויהונתן, 1642, מאוסף ארמיטאז', מתוך ויקישיתוף
"וַיִּכְרֹת יְהוֹנָתָן וְדָוִד בְּרִית בְּאַהֲבָתוֹ אֹתוֹ כְּנַפְשׁוֹ." (פסוק ג)
דוד ויהונתן במפגשם האחרון. חברות אל מול נאמנות. מה קורה כששני ערכים מתנגשים, האם יש דרך שערכים מנוגדים ידורו בכפיפה אחת למרות הניגוד ביניהם?!
© מיכאל (אוטו) פלק. באדיבות המשפחה
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי לְהַעֲלוֹת אֹתִי…" (פסוק טו)
שאול אצל בעלת האוב .האדם בצר לו ובבדידותו מחפש תשובות לשאלותיו. האם התשובות הן שיפיגו את בדידותו? מה יכול להביא לאדם מזור?
רב־האומן של ז'אן דה מנדוויל, לידת עשׂו ויעקב, איור צבע על קלף, 1360–1370 בערך, מוזאון גטי, לוס אנג'לס
"וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו. וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם". (פסוקים כה-כו)
גוברט פלינק, "יצחק מברך את יעקב", 1638, שמן על בד. מאוסף Rijksmuseum Amsterdam, Amsterdam
"וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ." (פסוק ח)
חלום יעקב, ויליאם בלייק, 1805, דיו וצבעי מים. מאוסף המוזיאון הבריטי, לונדון. מתוך ויקישיתוף
"וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ." (פסוק טו)
מציורי התנ"ך של אבל פן, אשת פוטיפר מנסה לפתות את יוסף, פסטל. 1945. באדיבות המשפחה
"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף..." (לט, ז)
רפאל, יוסף מפרש את חלום פרעה, 1518-9, הוותיקן. Vatican loggias, מתוך ויקישתוף
"שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה, חֲלוֹם אֶחָד הוּא." (פסוק כו)
אוון ג'ונס, יוסף ואסנת, 1869, מתוך ויקישיתוף
"וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה, וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם." (פסוק מה)
מציורי התנך של טיסו, מאוסף the jewish museum
וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה. (מד, יח)
"בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך.." בעמידה אל מול סמכות נדרשים עוז רוח ואמונה בצדקת הדרך. סיכון מחושב או הימור?!
רמברנדט הרמנזון ואן ריין, יעקב מברך את אפרים ומנשה, שמן על בד, 1656. מוצג ב- Gemäldegalerie Alte Meister, Kassel, מתוך ויקישיתוף
"וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם". (מח, א)
איור מאת אוון ג'ונס מהספר "ההיסטוריה של יוסף ואחיו" (1869), מתוך ויקישיתוף
"וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי יָשִׁית אָבִיו יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וַיֵּרַע בְּעֵינָיו וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה". (מח, יז)
יעקב המשכל ידיו בעת הברכה לבני יוסף. הבן הבכור לא מעיד על היותו הנבחר. במה אמור להיות ניחן הנבחר, ומה טומן בחובו להיות נבחר?
מיכלאנג'לו, פסל משה בבזיליקת סן פייטרו אין וינקולי, CC BY-SA 3.0, צילום: Ulrich Mayring
"וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי משֶׁה, כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי משֶׁה, וְהֵשִׁיב משֶׁה אֶת הַמַּסְוֶה עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ." (לד, לה)
גוסטב דורה, נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים, 1866
"וַיֹּאמְרוּ לִי הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשְּׁבִי שָׁם בַּמְּדִינָה בְּרָעָה גְדֹלָה וּבְחֶרְפָּה וְחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם מְפֹרָצֶת וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ". (א, ג)
נחמיה מקבל את הידיעה המרה של ירושלים שחומותיה נפרצות. האמנם כל "פריצת חומות" טומנת בחובה סכנות או הזדמנויות?!
רמברנדט ואן ריין, ירמיהו מבכה את חורבנה של ירושלים, 1630, מאוסף רייקסמוזיאום
"וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי, כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֹתָךְ." (פסוק טז)
"קול ברמה נשמע..." ירמיהו מבכה את את חורבנה של ירושלים ואין מנחם. האם יש זיקה בין חורבן לאומי לחורבן אישי, ומהן הדרכים להתמודד עם חורבן אישי?
אדוארד פוינטר, ביקור מלכת שבא אצל שלמה המלך, 1890, שמן על קנבס. מאוסף גלריית ניו סאות' ויילס, מתוך ויקישיתוף
"וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד". (פסוק יז)
ויליאם בלייק, הרעים מוכיחים את איוב, 1805, מאוסף ספריית מורגן, מתוך ויקישיתוף
"וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וַיֹּאמַר." (ד, א)
איליה רפין, איוב וחבריו, 1869, שמן על קנבס, מתוך ויקישיתוף