תכנית הלימודים בחינוך העל יסודי (כיתות ז'-י"ב) מבוא ומטרות חטיבה עליונה (י'-י"ב) מבוא – חטיבה עליונה: התנ"ך בנוי ממגוון עשיר של סוגות ספרותיות: סיפורים, ספרות החוק, נבואה, ספרות חכמה, שירה ועוד. תכנית הלימודים כוללת את סיפורי ראשית העולם עד להתגבשות העם, לצד מפגש עם סוגות תנ"כיות נבחרות על ידי המורים ו\או התלמידים. מכלל פרקי התנ"ך, הפרקים הסיפוריים המופיעים בתכנית מהווים תשתית טובה לחיבור ערכי, לדיאלוג, לחשיבה וללמידה משמעותית מגוונת עבור התלמידים. הסיפור מעורר בתלמידים ממדים של סקרנות וחשיבה, ביקורת, אמפתיה ועיסוק בשאלות ערכיות ורלוונטיות. סיפורי התנ"ך בכלל, וסיפורי ספר בראשית בפרט, מהווים תשתית לתפיסת האדם את הזיקה שבינו לבין אלוהיו, בינו לבין חברו, בינו לבין משפחתו, ובין העם לעמים. נושאים אלו מעלים שאלות ודילמות ערכיות ורלוונטיות לחיי התלמידים. הפרקים שעליהם חלה חובת ההיבחנות יכללו פרקים נבחרים מסיפורי בראשית וסיפורי ספר שמות, המביאים את רצף הסיפורים מבריאת העולם, דרך סיפורי האבות, ועד להתגבשות העם במדבר סיני. בנוסף על כך, התלמידים ילמדו סוגות נוספות מתוך יחידות הבחירה. לאחר דיאלוג עם התלמידים, יבחרו המורים שלושה מתוך שבעה נושאים מוצעים (שניים מתוך חמישה ב-%70 הערכה חיצונית; אחד מתוך שניים ב-%30 הערכה חלופית). ביסוד הדברים עומדת ההנחה, כי בחירה הנובעת מרצונם של המורים והתלמידים תהיה מקור ללימוד מתוך חיבור וסקרנות, ומעל הכול, תגביר אצל התלמידים את תחושת השייכות. התכנית נכתבה מתוך מגמה ללמוד פרקים שלמים תוך שמירה על קו סיפורי אחיד. במקרים חריגים יילמדו חלקי פרקים, על מנת להשלים או להבהיר את קו הסיפור או את התמה הנבחרת. מטרות – חטיבה עליונה: בנוסף על המטרות המפורטות לעיל, יש להדגיש מטרות ייחודיות לחטיבה העליונה. מטרות בתחום הידע:
- התלמידים ידעו את סיפורי התנ"ך המרכזיים העוסקים בראשית העולם ועד התגבשותו של עם ישראל.
- התלמידים ילמדו שני נושאים בספר התנ"ך, על פי בחירתם, מתוך האפשרויות הבאות: שיבת ציון; נביא ונבואה; חוק וחברה; מזמורי תהלים; ספרות החכמה הרהורים על החיים.
- התלמידים יכירו בכך שספר התנ"ך עוסק בסוגיות ובדילמות משמעותיות, הרלוונטיות לחיי היחיד והחברה.
- לימוד נושאים רלוונטיים בזיקה לחגי ישראל (סיפורי יציאת מצרים בזיקה לחג הפסח; מעמד הר סיני בזיקה לחג שבועות; ביחידות הבחירה: שיר השירים בזיקה לחג הפסח ורות בזיקה לחג שבועות).
מטרות בתחום המיומנויות בחינוך העל יסודי (ז'-י"ב): מבוא: המיומנויות מהוות כלי הכרחי ללימוד המקצוע ולעיצובם של לומדים עצמאיים בתנ"ך. המיומנויות הן כלי עזר בידי התלמיד לצורך עמידה על המאפיינים הייחודיים של הספרות התנ"כית, לשונה, רעיונותיה, תפיסותיה, ערכיה ומשמעויותיה. המיומנויות אמורות להשתלב ולקבל ביטוי כחלק מובנה מתהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה. הכשרתו של לומד עצמאי נבנית בשלבים, מהקניית כלים להבנת הטקסט ועד להעמקה ושיח סביב משמעויות הנובעות מן הטקסט ומשליכות על הוויית חייו של הלומד. רשימת המיומנויות להוראה וללמידה, המסייעת בהכנת פעילויות למידה, כוללת מיומנויות חשיבה, מיומנויות תוך-אישיות ומיומנויות בין-אישיות. מיומנויות אלה תבואנה לידי ביטוי בדרכי ההערכה השונות אשר תיבחרנה על ידי המורה, ובהתאמה לשכבת הגיל. תהליך הפנמת המיומנויות והקנייתן הוא תהליך ספיראלי, שראשיתו בגיל בית הספר היסודי וסופו בחינוך העל יסודי. התהליך מעמיק ומתרחב ככל שמוסיפים ומשתמשים במיומנויות בהזדמנויות ובהקשרים שונים, וברמות קושי הולכות וגדלות. ההחלטה באיזו מיומנות להשתמש ובאיזה הקשר תלויה במטרות ההוראה, בגיל התלמידים, בהתפתחותם הקוגניטיבית, ביכולותיהם ובשיקול הדעת של המורים. אי לכך נוסחו המיומנויות באופן כולל ואחיד לכלל שכבות הגיל. בפרק המיומנויות ארבעה סעיפים: הסעיפים מסודרים על פי הגיון דידקטי, החל במיומנויות להבנה ולפירוש הכתוב המקראי, ברמת התוכן, דרך העיסוק במשמעויות הרעיוניות ובפן הספרותי של הכתובים, ועד למיומנויות הקשורות בפרשנות המופעלת על הכתובים על ידי פרשני המקרא לדורותיהם ובתחומי דעת נלווים. רשימת המיומנויות בתוך כל סעיף מייצגת מיומנויות עיקריות, אינה מסודרת בהכרח בסדר חשיבות עלה או יורד, וניתן להוסיף עליה.
- מיומנויות להבנת הכתוב בתנ"ך (מיומנויות ידע וחשיבה) – הלומדים יתמצאו במבנה ספר התנ"ך, יזהו הערות נוסח לפירוש הכתובים כגון: קרי וכתיב, הערות תיקון סופרים, יזהו את טעמי המקרא, כגון: סילוק, אתנח וזקף, ויצביעו על תפקידם בחלוקת הפסוק ובקריאתו, יתרגלו קריאה מדויקת ובהטעמה, בהתאם לניקוד ולטעמים המפסיקים, יפרשו פירושי מילים על פי ניתוח לשוני (שורש, זמני הפועל, ו"ו ההיפוך, מילות היחס, אותיות היחס, תחביר), יסבירו פירושים וצירופי מילים בהקשר של הטקסט המקראי, יאתרו מילים בעברית המקראית, ויסבירו את ההבדל בין משמען במקרא לבין משמען בעברית החדשה, יזהו מילים מנחות, ויסבירו את תפקידן בהבנת הרעיון בכתובים, יאתרו פירושי מילים באמצעות כתובים אחרים ובעזרת אמצעי עזר העוסקים בפירוש, יאתרו ויפרשו נתונים באמצעות כלי עזר, כגון: מאגרי מידע מתוקשבים, קונקורדנציה ואטלס ויבנו את ציר הזמן ויציגו עליו אירועים ותופעות.
- מיומנויות להבנת המשמעות הרעיונית של הכתובים ולפיתוח יכולת השיח אודותם (מיומנויות חשיבה ומיומנויות תוך אישיות ובין אישיות) – הלומדים יציגו את המידע הנאסף וידעו לשחזרו בלשונם, להעריך אותו, לבקר אותו ולהסבירו לאחרים, יאתרו ערכים המיוצגים על ידי מצבים, דמויות והתרחשויות בטקסט המקראי, ידונו בערכים הללו, יערכו דיוני דילמה ויקיימו שיח ערכי ומכבד במהלך הלמידה, יחשפו עמדות, ערכים ורעיונות העולים מהכתוב, וישוו אותם לתפיסות אחרות, יביעו את עמדתם השקולה והמנומקת כלפי רעיונות וערכים בטקסט המקראי, יעלו טיעונים, השערות, מחשבות ורגשות לגבי מצבים, מעשים, התנהגויות, ואמירות העולות מהטקסט המקראי, ישתמשו במידע המופיע בטקסט המקראי לצורך בניית הסבר, נימוק וטיעון, יאתרו ויסבירו דמיון ושוני בין כתובים: ישוו התרחשויות ורעיונות, ויסיקו מסקנות מן ההשוואה, יזהו קושי, בעיה או דילמה העולים מהכתוב, ויציעו אפשרויות מגוונות לפתרונם. בכיתה ייערך דיון ושיח על העולה מן הדברים ויבחינו בין מסרים גלויים לבין מסרים סמויים בכתובים.
- מיומנויות להבנת דרכי העיצוב הספרותי בתנ"ך (מיומנויות ידע וחשיבה) – הלומדים יאתרו יחידה טקסטואלית בתנ"ך ויבחינו בגבולותיה על פי התוכן, נוסחאות פתיחה וסיום, פרשיות פתוחות וסגורות ועוד, יזהו את הזיקה הקיימת בין יחידה טקסטואלית ספרותית לבין הקשריה הקרובים והרחוקים, יבחינו בין הסוגות המרכזיות בספרות המקראית כגון: פרוזה (סיפורי-נרטיבי, נאום, רשימות, חוק, משל) ושירה (מזמורים, שירה נבואית, שירה חכמתית, קינות), יזהו קשר בין הסוגות הספרותיות השונות, על אפיונן ודרכי עיצובן, לבין רעיונות ומסרים המובעים בהם, יזהו מאפיינים ודרכי עיצוב המשמשים בספרות המקראית לסוגיה (כדוגמת תקבולות, דגמים, דרכי הסיפר, חזרות, דימויים, מטאפורות, אנאלוגיות, מילים מנחות ועוד) ויאתרו ויזהו תופעות ספרותיות בתנ"ך (כדוגמת דו-שיח, מילה מנחה, אירוניה, מונולוג, לשון נופל על לשון, פערי מידע, רמיזות ועוד)
- מיומנויות למקצועות נלווים למקרא – הלומדים יכירו אתרים היסטוריים אותנטיים מתקופת התנ"ך, וידעו להבחין בינם לבין אתרים שהמסורת המאוחרת קישרה אותם עם המסופר בתנ"ך, יבחנו ממצאים ארכיאולוגיים התורמים להארת התיאור המקראי, ומסייעים להבנת מגמות הכתובים המקראיים, יידעו להשתמש במקורות גיאוגרפיים להבנת תקופת המקרא על אתריה, ויכירו אזורים, דרכים וגבולות של ממלכות ושבטים בארץ ישראל ובמזרח הקדום, יזהו את הקשר בין נופי הארץ לשפת התנ"ך, על דימוייה, ישתמשו במקורות היסטוריים ככלי להבנת התנ"ך, ישוו טקסטים ספרותיים מן המזרח הקדום (מיתוסים, חוקים, שירה, חכמה ונבואה) לכתובים מקראיים, יזהו במדרשים, בספרות היפה לדורותיה ובאמנויות לסוגיהן, התייחסות אל הכתובים המקראיים ועמדות שונות כלפיהם ויזהו ביטויי לשון ומונחים המהווים נכסי צאן ברזל של השפה עברית עד לימינו.
