יסודי

תכנית הלימודים בחינוך היסודי (כיתות א'-ו')

הוראת התנ"ך בחינוך היסודי – כיתה א'

מיקוד תכנית לימודים יסודי – תשפ"ה

רציונל:
שעת הלימוד בכיתה א' תאפשר לחשוף את התלמיד לסיפורים מרכזיים ובסיסיים של ספרות המקרא. הבחירה בסיפור המקראי נובעת מהידיעה שילדים אוהבים סיפורים, ושסיפורי התנ"ך מרתקים בתכניהם ובלשונם. סיפור מרתק, המצית את דמיונו של התלמיד, מעשיר את עולמו ומפתח את יכולותיו השכליות, יהפוך את הספר קרוב ללב התלמיד ויקל על הלימוד בו בשנות החינוך היסודי.

תלמיד בכיתה א' נמצא בשלב רכישת הקריאה, ואינו יכול לקרוא בעצמו את הטקסט המקראי. יחד עם זאת, הוא עדיין יכול להתחבר להנאה הבסיסית שבשמיעת סיפור. יש להעניק חשיבות גדולה להקראת הטקסט על ידי המורה בשעת הלימוד. קריאה זו תתווך בין הטקסט המקראי, על תכניו ולשונו המיוחדים, לבין התלמיד.

ההצעה לתכנית לכיתה א' לקוחה מתוך הסיפור המקראי שבתורה. הסיפורים הלקוחים מהתורה הינם מלאי דרמות, ועוסקים בסוגיות
אנושיות-קיומיות של כולנו. סביב סיפורים אלה ניתן להניח את המסד ללמידה המחברת את התלמיד למשמעות ולרלוונטיות לחייו. קריאה ראשונית זו של סיפורי המקרא בכיתה א' תהווה בסיס ללימוד מעמיק ונרחב, על פי הנדרש בתכנית הלימודים ועל פי עקרונות הלמידה המשמעותית בשלבי החינוך היסודי.

ראשית לימוד התנ"ך:
חשיפת התלמידים לסיפורי התנ"ך תהיה המשך ללימוד סיפורי התנ"ך במסגרות החינוך הקדם יסודי.
שעת הלימוד השבועית המוקדשת להוראת התנ"ך בכיתה א' תוקדש ללימוד של כ-15 סיפורים מתוך מבחר ההצעות לסיפורים המופיעות
בתכנית, כפי שיופיעו להלן. אנו ממליצים להקדים את הוראת הנושא 'לקראת קבלת ספר התורה' לחודש האחרון של כיתה א', ולציין את האירוע המקובל בבתי הספר כ'קבלת ספר התורה' בסמוך למועד חג השבועות, לשם יצירת הקשר לחג מתן תורה, והענקת משמעות להתחלת לימוד המקרא מתוך ספר התנ"ך. מיד עם תחילת כיתה ב', יחלו התלמידים את לימוד סיפור הבריאה הפותח את ספר בראשית.

מטרות ההוראה:

• הכרת התנ"ך כספר ייחודי
• חשיפת התלמיד לתנ"ך, על תכניו ושפתו הייחודית
• הכרת הדמויות מתוך המקרא והאירועים שבהם הן פועלות
• יצירת מפגש עם השפה המקראית, העשרת אוצר המילים בביטויים ובניבים ממקורותיה

הכנה של המורה:

• הכרת הפרק במקורו המקראי, והקראתו הרהוטה
• עיבודו של הסיפור המקראי והכנתו ללימוד ולסיפור בכיתה: מבחינת קביעת ההיקף, מיקוד הנושא בשיעור, גבולות הסיפור (מה יושמט או יורחב), לימוד פרטים חיוניים להבנת הסיפור, הכנת פעילויות לצורך הלימוד ובעקבותיו וקביעה אילו מסרים יודגשו בכיתה
• בחירת עזרים להמחשה ולהארה של הסיפור על היבטיו השונים, כדוגמת סרטונים, תמונות וציורים

כיצד מספרים?
ערך תרבותי רב טמון במפגש של הילדים עם הסיפור המקראי כטקסט הלקוח מתוך ספר התנ"ך. על כן חשוב שבידי המורה יהיה ספר התנ"ך, והקריאה תהיה מתוך הטקסט המקראי.

שפת המקרא איננה שפה של זמננו. בנוסף, הסיפור המקראי מתומצת, והוא כולל אוצר מילים וצורות תחביריות שהינם זרים לשפת התלמידים.

תפקיד המורה לתווך בין הטקסט המקראי, על כל מורכבויותיו, לבין התלמיד. כמו כן, תפקידו לעבד את הסיפור בהתאם לתפיסתו של התלמיד ולהשתמש בלשון המובנת לו.

המלצות לאופן קריאת הסיפור בכיתה:
ניתן ליצור הקדמה מזמינה, היוצרת עניין, ועוסקת בסוגיה, בדמות או באירוע, כדי לכוון את הקריאה של הסיפור, וליצור מיקוד וסקרנות לשמיעתו. ניתן לספר את הסיפור ברצף, מתחילתו ועד סופו, או לחילופין תוך הפסקות בנקודות מסוימות לצורך הבהרה, לשם קיום דיון קצר הנוגע לעלילה ולדמויות, או כדי להעלות תהיות ושאלות ביחס להמשכו של הסיפור.

חשוב לקרוא את הסיפור כלשונו. כך יפנים התלמיד את שפת התנ"ך. לצד זה, חשוב ליצור את התיווך בין שפת המקרא לשפת היום-יום שלנו.

הצעות לסיפורים: כיצד מספרים?

• בריאת העולם (בראשית א'-ב')
• גן העדן (בראשית ג')
• פרשת המבול (בראשית ו', ה' ואילך)
• מגדל בבל (בראשית י"א, א-ט)
• הכנסת האורחים של אברהם והבשורה על הולדת יצחק (בראשית י"ח, א-יט)
• יצחק ורבקה (בראשית כ"ד)
• הולדת עשיו ויעקב (בראשית כ"ה, יט-לד)
• חלום יעקב (בראשית כ"ח, א-כב)
• אהבת יעקב לרחל (בראשית כ"ט)
• יוסף ואחיו; חלומות יוסף ומכירתו (בראשית ל"ז)
• יוסף במצרים (בחירה של פרק אחד מתוך בראשית ל"ט-מ"א)
• פגישת יוסף ואחיו (בחירה של פרק אחד מתוך בראשית מ"ב, מ"ד, מ"ה)

לקראת קבלת ספר התורה:
רצוי שטקס 'קבלת ספר התורה' יעשה לקראת חג השבועות, כדי ליצור את ההקשר לחג מתן תורה, ולהעניק משמעות להתחלת לימוד המקרא מתוך ספר התנ"ך בכיתה ב'.

ספר הלימוד בכיתה ב' יהיה ספר מקור, המתאים לגיל התלמידים המתחילים את הלימוד בספר התנ"ך. בטקס 'קבלת ספר התורה' ניתן לחלק לתלמידים את ספר המקור, שבו יחלו ללמוד בכיתה ב'.

פעילויות הנהוגות בבית הספר בהכנה לקראת טקס:
קבלת התורה:
א. סיפור קבלת התורה בסיני (שמות, פרקים י"ט-כ'):

• ההכנות לקראת מעמד הר סיני
• מעמד הר סיני – אירוע מכונן בחיי עם ישראל
• מעמד הר סיני – הבחירה בעם ישראל כ'עם סגולה'
• הברית בין אלוהים והעם
• עשרת הדיברות
• חג השבועות – חג מתן תורה

ב. ביקור בבית הכנסת:

• בית התפילה היהודי – מקום התכנסות לתפילה
• התפילה בבית הכנסת – ביום חול, בשבת, בחג ובמועד

ג. מפגש עם תשמישי הקדושה:

• תשמישי קדושה אישיים, כגון: ציצית, תפילין, מזוזה;
• תשמישי קדושה לכלל הציבור, כגון: ספר התורה, שופר;

ד. מפגש עם סופר סת"ם:

• מיהו סופר סת"ם, ומה תפקידו?
• בעזרת מה כותב סופר סת"ם?
• על מה כותב סופר סת"ם?

ה. מפגש עם סופר הכותב ספרי ילדים עם זיקה לתנ"ך.
ו. לימוד אגדות, שירים ופתגמים שנכתבו על התורה.

תכנית הלימודים לכיתות ב'–ו'

מתווה תכנית הלימודים לכיתות ב'-ו'

מבוא:
מלבד הרציונל הכולל חשוב להדגיש את ההיבטים הבאים:
בכיתות בית הספר היסודי מיקוד הלמידה יושתת על הסיפור והחוויה המשמעותית העולה ממנו. נדבך נוסף יתבסס על הכרת הדמויות התנ"כיות ועולמן הערכי, יחד עם הזדהות או פיתוח חשיבה ביקורתית כלפיהן וכלפי מה שהן מייצגות. ידיעת הסיפורים והלמידה על הרצף מהווים נדבך מרכזי בהוראת התנ"ך בכיתות היסודי.

מטרות:
1. ידע:

• התלמידים יכירו את סיפורי התנ"ך, מבריאת העולם, דרך הכניסה לארץ ישראל בימי יהושע בן נון וההתבססות של עם ישראל בארץ, ועד סיפורי ספר שופטים.
• התלמידים יכירו את ערכי החברה הבולטים בתנ"ך.
• התלמידים יבינו את תהליכי הגיבוש של עם ישראל, ויכירו את דרכיו במדבר עוד טרם הכניסה לארץ, ואת ההתמודדויות עם הכניסה לארץ וההתבססות בה.

מיומנויות למידה בחינוך היסודי:

מבוא:
המיומנויות מהוות כלי הכרחי ללימוד המקצוע ולעיצובם של לומדים עצמאיים בתנ"ך. המיומנויות הן כלי עזר בידי התלמיד לעמוד על המאפיינים הייחודיים של הספרות התנ"כית, לשונה, רעיונותיה, תפיסותיה, ערכיה ומשמעויותיה. המיומנויות אמורות להשתלב ולקבל ביטוי כחלק מובנה בתהליכי ההוראה, הלמידה והערכה. הכשרתו של לומד עצמאי נבנית בשלבים, החל בהקניית כלים להבנת הטקסט ועד להעמקה ושיח סביב משמעויות הנובעות מן הטקסט ומשליכות על הוויית חייו של הלומד. רשימת המיומנויות להוראה וללמידה, המסייעת בהכנת פעילויות למידה, כוללת מיומנויות חשיבה, מיומנויות תוך-אישיות ומיומנויות בין-אישיות.

תהליך הפנמת המיומנויות והקנייתן הוא תהליך ספיראלי, שראשיתו בגיל בית הספר היסודי וסופו בחינוך העל יסודי. התהליך מעמיק ומתרחב ככל שמוסיפים ומשתמשים במיומנויות בהזדמנויות ובהקשרים שונים, וברמות קושי הולכות וגדלות. ההחלטה באיזו מיומנות להשתמש ובאיזה הקשר תלויה במטרות ההוראה, בגיל התלמידים, בהתפתחותם הקוגניטיבית, ביכולותיהם ובשיקול דעתם של המורים.

ברשימת המיומנויות חמישה סעיפים:
רשימת המיומנויות בתוך כל סעיף מייצגת מיומנויות עיקריות, אך אינה מסודרת בהכרח בסדר חשיבות עולה או יורד.

• מיומנויות להתמצאות בתנ"ך:
  • עד סוף ב: הלומדים ימצאו פרק ופסוק בספר התורה, לפי אותיות וערכם המספרי.
  • מכיתה ד עד כיתה ו: הלומדים ידעו להתמצא במבנה ספר התנ"ך: סדר הספרים, מציאת פרק ופסוק לפי אותיות ולזהות את שמות הפרשות.

• מיומנויות להבנת הכתוב בתנ"ך – מיומנויות אורייניות:
  • עד סוף ב: הלומדים יקראו קריאה מדויקת בהתאם לניקוד, יקראו בהתאם לטעמים המפסיקים העיקריים: סוף פסוק ואתנח, יזהו מאפיינים מרכזיים של לשון התנ"ך, כדוגמת ו"ו ההיפוך, לשון מצרפת (ה"א השאלה: "הידעת?", ה"א
    המגמה: "השמימה", כינויי מושא חבורים: "השקיני") ויזהו מילים וצירופי מילים לפי הקשרם בכתוב, תוך הסתייעות בהסברים נלווים.
  • מכיתה ד עד כיתה ו: הלומדים יקראו קריאה מדויקת בהתאם לניקוד, יקראו בהתאם לטעמים המפסיקים העיקריים (סילוק, אתנח וזקף), ידעו לזהות הערות נוסח, כגון תופעת קרי וכתיב, יטעימו את המילים כראוי – במלעיל או במלרע, יזהו מאפיינים מרכזיים של לשון התנ"ך, כדוגמת ו"ו ההיפוך, לשון מצרפת (ה"א השאלה: "הידעת?", ה"א המגמה: "השמימה", כינויי מושא חבורים: "השקיני"), יזהו מילים וצירופי מילים לפי הקשרם בכתוב, תוך הסתייעות בהסברים נלווים ויפרשו מילים או צירופי מילים בעזרת מילון מקראי.

• מיומנויות להבנת המשמעות הרעיונית של הכתובים- מיומנויות חשיבה, תוך- אישיות ובין- אישיות:
  • עד סוף ב: הלומדים יאספו פרטי מידע ויצרפו אותם לכלל תמונה מקיפה, ינסחו בלשונם, בכתב או בעל פה, את הסיפור בקטע הנלמד, יאתרו בכתוב ביטויים המבטאים רעיונות ביחידה הנלמדת, ידונו ברעיונות העולים מהקטע הנלמד: תחושות הגיבורים, מעשים או אמירות בסיפור, יבטאו את עמדותיהם וינמקו אותן ביחס לדמויות ואירועים נלמדים: יעריכו אותם, יבקרו אותם וינהלו שיח אודותם.
  • מכיתה ד עד כיתה ו: הלומדים יאספו פרטי מידע ויצרפו אותם לכלל תמונה מקיפה, ינסחו בלשונם, בכתב או בעל פה, את הסיפור בקטע הנלמד, יאתרו בכתוב ביטויים המבטאים רעיונות ביחידה הנלמדת, ידונו ברעיונות העולים מהקטע הנלמד: תחושות הגיבורים, מעשים או אמירות בסיפור, יבטאו את עמדותיהם לגבי דמויות ואירועים נלמדים: ינמקו אותם, יעריכו אותם, יבקרו אותם וינהלו שיח אודותם, יערכו דיוני דילמה אודות הכתוב במקרא, דמויות
    ואירועים מרכזיים בו, וערכים העולים ממנו, יאספו פרטי מידע ויצרפו אותם לכלל תמונה מקיפה;, ינסחו בלשונם, בכתב
    או בעל פה, את הסיפור בקטע הנלמד, יאתרו בכתוב ביטויים המבטאים רעיונות ביחידה הנלמדת, ידונו ברעיונות העולים מהקטע הנלמד: תחושות הגיבורים, מעשים או אמירות בסיפור הלומדים יבטאו את עמדותיהם לגבי דמויות ואירועים נלמדים: ינמקו אותם, יעריכו אותם, יבקרו אותם וינהלו שיח אודותם. הלומדים יערכו דיוני דילמה אודות הכתוב במקרא, דמויות ואירועים מרכזיים בו, וערכים העולים ממנו, יאתרו ויסבירו דמיון ושוני בין כתובים: ישוו התרחשויות, רעיונות, דמויות וכד', ויסיקו מסקנות מן ההשוואה.

• מיומנויות להבנת דרכי העיצוב הספרותי בתנ"ך:
  • עד סוף ב: הלומדים יזהו דמויות בסיפור ותכונותיהן ויאתרו את מרכיבי העלילה: פתיחה, דמויות, זמן ומקום, בעיה ופתרון, מסר.
  • כיתה ד עד כיתה ו: הלומדים יזהו דמויות ראשיות ומשניות, תכונותיהן ודרך עיצובן בסיפור המקראי, יאתרו את מבנה העלילה: פתיחה, דמויות, זמן ומקום, בעיה ופתרון, מסר ויאתרו מאפיינים של סיפור תנ"כי, כגון: דו-שיח, מילים מנחות,
    פערים, חזרות, ריבוי פעלים.
• מיומנויות למקצועות נלווים לתנ"ך:
  • עד סוף ב: הלומדים ישתמשו באמצעים אומנותיים מגוונים להעשרת חוויית הלימוד, יזהו במפות המתייחסות לתקופת התנ"ך אתרים, אזורים, דרכים וגבולות שלמלכות ושבטים בארץ ישראל ובמזרח הקדום הלומדים יפיקו מידע מתוך המפות ויסיקו מסקנות, יזהו במדרשים, בספרות היפה לדורותיה באמנויות לסוגיהן, התייחסות ועמדות אל הכתובים המקראיים, ילמדו ביטויי לשון ומונחים של השפה העברית עד לימינו.
  • מכיתה ד עד כיתה ו: הלומדים יזהו פרטים הקשורים להווי החיים בתקופת המקרא, יזהו במפות המתייחסות לתקופת התנ"ך אתרים, אזורים, דרכים וגבולות שלממלכות ושבטים בארץ ישראל ובמזרח הקדום, יפיקו מידע מתוך המפות ויסיקו מסקנות, יזהו במדרשים בספרות היפה לדורותיה ובאמנויות לסוגיהן, התייחסות ועמדות אל הכתובים המקראיים, ילמדו ביטויי לשון ומונחים של השפה העברית עד לימינו.

דרכי הערכה בחינוך היסודי

מבוא:
ארגון הלמידה, ההוראה וההערכה, במסגרת הלמידה המשמעותית, מעלה את הצורך במתן דגש לשלושה היבטים מרכזיים: ערך לתלמיד
ולחברה, מעורבות בלמידה, ויצירת רלוונטיות לחייו. מתוך כך, מוצע לעשות שימוש בדרכי הערכה מגוונות כדרך ליצירת
עניין וסקרנות ביחס לכתוב.

בתהליך הלמידה וההוראה רצוי וחשוב להעריך בדרכים מגוונות, שבהן ייושמו עקרונות העמ"ר.

עקרונות מנחים לדרכי ההערכה:
העקרונות להערכה נוסחו בצורה אחידה לכל שכבות הגיל בחינוך היסודי. על המורה להתאימם וליישמם בהלימה לשכבת הגיל, לכישורים וליכולת של הלומדים.
בכל דרכי ההערכה יש לשמור על העקרונות הבאים:

• התוצר שיפיקו התלמידים – בחינה, עבודה, מצגת, המחזה וכיו"ב – ייתן ביטוי בראש ובראשונה לקריאה צמודה של הכתוב,
  ויהיה מבוסס על שיח שמתקיים לאחר לימוד מעמיק בו.
• ההערכה תשקף תהליך של למידה – הקריטריונים להערכה המופיעים להלן יינתנו מראש לתלמיד, ועל פיהם תוערך עבודתו על ידי המורה. יש להתאים את הקריטריונים לתלמידי החינוך היסודי בהתאם לשכבת הגיל, ליכולות ולכישורים של התלמידים.

מהות הלמידה:

• הבניית גוף הידע, התייחסות לפסוקים ולשאלות העולות מהן.
• הקול האישי של התלמיד העולה מן העבודה, הבעת עמדה עצמאית מנומקת ומבוססת.

תהליך הלמידה:

• ההתמודדות עם קשיים ופתרון בעיות.
• התייעצות עם המורה ועמידה בלו"ז.

הצגת הלמידה:

• אסתטיקה ואופן ההגשה.
• פרזנטציה / שיתוף בלמידה / עבודת צוות.

את משקל כל אחד מהקרטריונים יקבע המורה. כמובן שהמשקל הרב ינתן ל"מהות הלמידה".

הצעות לדרכי הערכה מגוונות:

• מבחנים שיש בהם פרשנות שאיננה מילולית (תמונות קומיקס, מוזיקה).
• מבחנים שהתלמידים עצמם בנו, ושייבדקו באמצעות למידת עמיתים.
• תלקיט – מדגם עבודות המשקפות התקדמות והתפתחות בלמידה.
• מיני עבודת חקר שנעשית באופן אישי או בזוגות.
• מטלת ביצוע: הכנת חידון, במתכונת שבה תלמידים מלמדים תלמידים.
• למידה מבוססת פרויקטים.
• המחזה.
• יצירת משחק.

פרקי הלימוד ונושאים עיקריים לכיתות ב'-ו'