מטרות הוראת התנ"ך
בחוק החינוך הממלכתי נקבע כי אחת ממטרות החינוך הממלכתי היא להשתית את החינוך במדינת ישראל על ערכי תרבות ישראל. תכנית הלימודים במקרא לבית הספר הממלכתי מבוססת על ההכרה, כי המקרא על ריבוי הפנים שבו הוא מרכיב מרכזי במכנה המשותף התרבותי לכל עם ישראל לדורותיו. מטרות התכנית, עקרונותיה ותוכני הלימוד שבה נקבעו על בסיס הכרה זו.
המטרות נוסחו בצורה אחידה לכל שכבות הגיל ומוטל על המורים להתאים וליישם אותן על פי שכבות הגיל, הכישורים והיכולת של הלומדים.
המטרות נוסחו במושגים קוגניטיביים, כדי ליצור מפגש אינטלקטואלי משמעותי של הלומדים עם הכתובים. ההנחה היא שכתוצאה מכך ייווצר גם קשר רגשי בין הלומדים לבין המקרא ורעיונותיו וכך יתחבב ספר התנ"ך על לומדיו.
להלן מטרות העל:
ידיעת המסופר במקרא והכרת התפישות הקיימות בו על ראשית העולם והאנושות ועל קורות עם ישראל למן תקופת האבות ועד שיבת ציון.
כדי להשיג מטרה זו, על הלומדים
- לדעת מה מסופר במקרא על היווצרות האנושות והעם ועל מקומו של עם ישראל בין העמים, ולהכיר את גישות המחקר לנושאים אלה.
- לדעת מה מסופר בספרי המקרא השונים על תולדות עם ישראל, על מאבקים פנימיים וחיצוניים, על מצבים של שגשוג ודעיכה וכן על סיבותיהם ותוצאותיהם. נושאים אלה יילמדו וינותחו על פי המקרא וחקרו.
- להכיר דמויות בתולדות העם דוגמת האבות והאמהות, נביאים, שופטים, מלכים ודמויות נוספות, ולבחון אותן.
יצירת מודעות לאופיו של המקרא כמייצג מגוון של אמונות ודעות במורשת ישראל
כדי להשיג מטרה זו, על הלומדים
- לראות במקרא ספר המכיל יצירות שונות המייצגות השקפות שונות שאינה מהווה תמונה חד-צדדית של המציאות.
- ללמוד ולהכיר אמונות ודעות בספרות המקרא לסוגיה ואת ביטוייהן וגלגוליהן השונים (למשל: האמונה באל אחד; מקומו של האדם בעולם; תורת הגמול).
טיפוח היכולת להתמודד עם ריבוי דעות ועם ערכים שחלקם דינאמיים משתנים
כדי להשיג מטרה זו, על הלומדים
- להבין כי ריבוי דעות וערכים משתנים במקרא נובע מן האופי האנושי ומהשתנות העיתים.
- להבין את הזיקה הקיימת בין דעות וערכים לבין הנסיבות ההיסטוריות שבהן הם נוצרים.
- להכיר את המקרא כספרות שאינה מעלימה ומטשטשת חולשות אנוש.
- לנקוט עמדה מנומקת ומבוססת כלפי ערכים, תפיסות עולם ודמויות במקרא.
הכרת החברה המקראית, תרבותה וזיקתה לתרבויות המזרח הקדום
כדי להשיג מטרה זו, על הלומדים
- להכיר את החברה המקראית ואת השינויים שחלו בה מבחינת מבנה המשפחה והשבט, הממלכה ומוסדותיה, החוק והמנהג.
- להכיר את מרכיבי התרבות החומרית וחיי היום-יום בתחומים השונים של החיים (כגון: כלכלה, מגורים, כלי פולחן, אמצעי לחימה).
- להשוות את החברה המקראית ומרכיבי תרבותה (כגון: מיתוס, פולחן, חוק) לתרבויות במזרח הקדום כדי לעמוד על הצד השווה שביניהם, וכן על השונה והמייחד את עם ישראל.
הבנת מקומה של ארץ ישראל בספרות המקרא, הכרת אתריה, נופיה ועולם החי והצומח שבה, והבנת הזיקה שבין העם לארצו
כדי להשיג מטרה זו, על הלומדים
- להכיר כי הזיקה של עם ישראל לארץ ישראל, היא אחד המסרים המרכזיים של ספרות המקרא.
- לדעת שארץ ישראל וגבולותיה במקרא משתנים בנסיבות היסטוריות מתחלפות ולאור השקפות עולם שונות.
- להכיר את מפות הארץ בתקופות שונות (כגון: החלוקה לשבטים, גבולות ממלכות ישראל ויהודה) ואת הבעיות הכרוכות בזיהוי אתרים המוזכרים במקרא.
- להכיר אתרים היסטוריים שונים מתקופת המקרא, ואתרים שהמסורת המאוחרת קישרה אותם עם המסופר במקרא.
- לגלות את הקשר שבין נופי הארץ לשפת המקרא על דימוייה.
- לדעת כי ממצאים ארכאולוגיים תורמים לעתים לאימות התיאור המקראי ומסייעים להבנת מגמות הכתובים.
הכרת סוגות בספרות המקרא, דרכי עיצובן ותרומתן להבעת מסריה
כדי להשיג מטרה זו, על הלומדים
- לדעת מהן הסוגות שהשימוש בהן רווח בספרות המקרא (היסטוריוגרפיה, חוק, נבואה, מזמורים וחכמה), מאפייניהן ומטרות השימוש בהן.
- להכיר אמצעי עיצוב המשמשים בספרות המקרא לסוגיה (כגון: דגמים, תקבולות, דרכי הסיפֵּר, חזרות, דימויים, מטפורות, אנלוגיות, מילים מנחות).
- לגלות את הקשר הקיים בין הסוגות הספרותיות, האמצעים הספרותיים והמסרים הרעיוניים.
- לחשוף את הזיקה הקיימת בין יחידה ספרותית לבין הקשריה הקרובים והרחוקים
- להבין את מגמות עורכי המקרא ודרכיהן.
פיתוח מיומנויות הנדרשות לעיון עצמאי במקרא ולהבנת הכתוב על משמעויותיו
כדי להשיג מטרה זו, על הלומדים
- להכיר את מבנה הספר כולו על חלוקותיו (תנ"ך, סדר הספרים, חלוקה לפרשיות, לפרקים ולפסוקים) וכן את טעמי המקרא הבסיסיים, המלמדים על חלוקת הפסוק ועל קריאתו הנכונה.
- לדעת כי המקרא הוא טקסט שהועבר מדור לדור ובמהלך מסירתו חלו בו תופעות הכרוכות במסירת נוסח (למשל: קרי וכתיב, שיכול אותיות).
- להכיר את לשון המקרא כרובד קדום של העברית (אוצר מילים, תחביר).
- להכיר את הפרשנות המסורתית והביקורתית (כגון: פרשנות פנים-מקראית, חז"ל, ימי הביניים ועד פרשנות חדשה) ואת אופיה לדורותיה ולשיטותיה (כגון: פשט ודרש, ביקורת המקרא), ולדעת להיעזר בה.
- לדעת להשתמש באמצעי עזר שונים, מודפסים וממוחשבים, כמו קונקורדנציות, מילונים, אנציקלופדיות ומפות.
הכרת חשיבותו של המקרא בהתפתחות המורשת התרבותית, היהודית, הישראלית והכללית
כדי להשיג מטרה זו, על הלומדים
- להכיר בחשיבות המקרא כתשתית לספרות שהתפתחה בעקבותיו (כגון: ספרות חיצונית, ספרות חז"ל, הספרות העברית החדשה).
- להכיר את השפעתו של המקרא על עיצוב הזהות היהודית והישראלית.
- להכיר את השפעתו של המקרא על הדתות המונותאיסטיות האחרות ועל תרבותן
- להכיר את דרכי העיצוב של מוטיבים ומסרים מקראיים בתחומים שונים כגון: מוסיקה, קולנוע, ספרות ואמנות
עקרונות הוראת המקצוע
- התאמת דרכי ההוראה לגיל התלמידים ולכישוריהם הרגשיים והאינטלקטואליים.
- הוראה מתוך הכרה כי הספרות המקראית היא ספרות דתית קדומה, תוך התמודדות עם המתח שבין ספרות שמציבה את אלוהים במרכזה לבין תפיסת עולם שאינה דתית.
- הקפדה על קריאה רהוטה ומדויקת של הטקסט המקראי, תוך תשומת לב לניקוד ולטעמי המקרא העיקריים (מפסיקים: סוף פסוק/סילוק, אתנח/אתנחתא, זקפים וטפחא; משרתים: מרכא, מונח).
- מודעות לקיומם של קשיים לשוניים ושל הבדלים בין לשון המקרא לעברית החדשה (אוצר מילים, תחביר, ו' ההיפוך, תורת הצורות, זמני הפועל). השפה המקראית היא שפה עשירה. העברית בת זמננו רחוקה מכור מחצבתה והפער הולך וגדל. תפקידנו כמורים וכמחנכים הוא להפגיש את הלומדים עם עולם התנ"ך, על מסריו המגוונים, על השקפות העולם השונות המצויות בו, ולקרב את התלמידים לשפתו המיוחדת.למידה משמעותית של התנ"ך תיתכן רק כאשר הלומדים קוראים בכוחות עצמם את הטקסט המקראי בצורה רהוטה ומדויקת.
- לטקסט תפקיד מוביל בהוראה. כל שעור צריך לכלול קריאה של הטקסט הנלמד. על המורים לעודד את התלמידים לקריאה עצמאית.
- הוראת ניבים וביטויים בהקשרם המקראי ובגלגולם בעברית החדשה.
- הבנת הרעיונות ותפיסות העולם של המקרא על רקע זמנם ומקומם.
- הכרת התכנים ודרכי העיצוב של ספרות המקרא לגווניה, והבנת הזיקה העמוקה שבין תוכן וצורה.
- הכוונת התלמידים להעלאת שאלות נוכח פערי מידע בכתובים, ולחיפוש תשובות נוכח ההכרה כי לשאלות רבות אין תשובה חד-משמעית.
- הכרה כי עם ישראל לא היה "עם לבדד ישכון", אלא קיים זיקה עם תרבויות העמים שמסביבו.
- יצירת קשר בין המקרא לבין העולם החווייתי, האינטלקטואלי, התרבותי והערכי של התלמידים, כדי להעמיק ולהרחיב את עולמם.
- יצירת מודעות לקשר בין ספרות המקרא לבין תחומים אחרים כמו ארכיאולוגיה, אמנות, ספרות ועוד, המחייבים הוראה בין-תחומית, וכן יצירת מודעות צורך בסיורים, בביקור במוזאונים, בצפייה בסרטים ובהצגות כדי לבסס קשר זה.
- לפיתוח מיומנויות הנדרשות לעיון עצמאי במקרא ולהבנת הכתוב על משמעויותיו, נדרש תהליך מתמשך, תרגול חוזר ונשנה, ואלה חייבים להילמד מתוך מענה לשאלות המתעוררות מהכתובים.
לפירוט מדויק של המיומנויות הנדרשות ראו בתכנית הלימודים (עמ' 8) ובחלוקה לכתות השונות. - כישורי החשיבה נגזרו מתוך המסמך "אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה". ראו באתר האגף לתכניות לימודים.
וועדת מקצוע תש"פ
- פרו'פ נילי ואזנה, יו"ר, החוג למקרא, האוניברסיטה העברית, ירושלים
- הגב' ענת צידון, מנהלת תחום דעת תנ"ך בחינוך הממלכתי
- ד"ר אשר שכטר, פיתוח תכניות לימודים באגף מורשת
- ד"ר אהרון דיטשר, האוניברסיטה העברית, ירושלים
- פרו'פ טובה פורטי, אוניברסיטת בן גוריון
- ד"ר אסנת ברתור, אוניברסיטת תל-אביב
- ד"ר גלי דינור, מכללת לוינסקי
- חדוה דנון, רכזת מקצוע בחינוך העל יסודי
- דפנה ליקבורניק, מורה לאוכלוסיות מיוחדות בחינוך העל יסודי
- יעל רשלבך, מורה בחינוך העל יסודי
- דר' יהושוע זקבך, מנהל בחינוך העל יסודי
- אילה פז, תכנית רביבים, האוניברסיטה העברית
- אסנת קליינמן, מכללת קיי
- גב' אליאנה גורדון, מורה בחינוך היסודי
- דר' מורן גאם הכהן, סמינר הקיבוצים