הרס ותיקון
פסוקים יג-כב
בכמה מילים
עשרה דורות מאדם הראשון, העולם מתמלא חמס, תאוות וגזל, ואלוהים מחליט למחות את עולמו. אלוהים עומד לעשות 'ריסטרט' לעולם, להתחיל הכול מהתחלה, אך הוא אינו מחריב את העולם עד היסוד אלא משמר משהו מהעולם הקודם – תיבה של בני אדם וחיות שהיא מעין קפסולה מזוקקת שממנה יצמח אחרי המבול העולם החדש. בשיעור נעסוק במתח שבין הרס העולם לשימורו ותיקונו.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה:
בתחילת סיפור המבול רואים שאלוהים עומד להחריב את העולם ולמחות את האדם מעל פני האדמה.
- מההיכרות שלכם עם הסיפור, האם זה אכן מה שקרה?
- מה אלוהים הורס ומה הוא משמר?
- למה לדעתכם אלוהים משאיר תיבה ובה מעט בני אדם וחיות?
הצעה שנייה:
נבקש מהתלמידים לחשוב על פרויקט גדול או קטן שהם השקיעו בו ובסוף התאכזבו ממנו – החל בעוגה שנשרפה, עבור במבחן שנכשלו בו וכלה במערכת יחסים שהסתיימה. נשאל את התלמידים:
- מה עשיתם עם הפרויקט אחרי האכזבה?
נמפה את התשובות של התלמידים לשני מודלים: כאלה שהרסו, זרקו לפח, קרעו את המבחן, ניתקו מגע וכדומה; וכאלה שניסו לשנות ולתקן, הוסיפו קרם שוקולד לעוגה, ניגשו למועד ב', וכדומה.
נשים לב לשני המודלים האלו, וננסה לבחון איזה מהם מופיע בסיפור המבול – האם אלוהים הורס את העולם או מתקן אותו?
הצעה שלישית:
נקרין את הפתיחה של האינטרנציונל – ההמנון ששימש את המפלגה הקומוניסטית וכן היה ההמנון הלאומי של ברית המועצות תקופה מסוימת, ובשינויים מסוימים גם שימש זמן מה את תנועת השומר הצעיר.
הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנָל
עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה
מִגַּב כָּפוּף נִפְרֹק הָעֹל
אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִימָה
לֹא כְלוּם מִתְּמוֹל,
מָחָר – הַכֹּל.
זֶה יִהְיֶה קְרַב אַחֲרוֹן בְּמִלְחֶמֶת עוֹלָם
עִם הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנַל יַעוֹר, יִשְׂגָב אָדָם
נשאל:
- איך עושים מהפכה?
נדגיש את המשפט: "עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה" ונשאל:
- האם מחרימים את העולם לגמרי או שמנסים לתקן?
- מה היתרון והחיסרון בכל אחת מן השיטות?
הזמנה לקריאה
יחידת הפסוקים יג-כב פותחת בדברי אלוהים לנח ומסתיימת בנח שעושה את דבר אלוהים, נח אינו אומר דבר לאורך כל הפרק. נקרא מפסוק יג בקריאה צמודה, נבקש מהתלמידים לשכוח כל מה שהם יודעים על סיפור המבול ולנסות להקשיב לפסוקים דרך האוזניים של נח ששומעות את דבר אלוהים, והוא אינו יודע אם אלוהים עומד להחריב את העולם או להציל ממנו משהו.
הדגשת מילים:
נקרין את הפסוקים על הלוח, נקרא קריאה צמודה ונסמן בשני צבעים מילים שקשורות להרס ומילים שקשורות לתיקון (דף עבודה- פסוקים מסומנים). נראה כיצד כשמדברים על העולם ועל "כָּל בָּשָׂר" מתואר חורבן, אך כשמדובר על נח והתיבה מדובר על תיקון. נשאל את התלמידים:
- מה היחס בין הדיבור על החורבן לבין הדיבור על התיקון?
- מה נוכח יותר בפסוקים? (תיאור הציוויים לנח, דרך התיקון נוכחת יותר בפסוקים)
- מה משמעות הדברים?
נקרא את פסוק יג בפסוק אלוהים אומר לנח מה הוא עומד לעשות: להשחית את הארץ, ולמה: כי מלאה הארץ חמס. נשאל את התלמידים:
- מה אלוהים עדיין אינו אומר לנח? (אלוהים אינו אומר עדיין כיצד הוא הולך להשחית את הארץ, ומה תפקידו של נח בסיפור)
הכתוב אינו מביא לנו את תגובת נח להכרזה הדרמטית של אלוהים על השחתת העולם. גם העדר תגובה היא תגובה.
- מה פירוש שתיקתו של נח?
- האם אפשר ללמוד מכאן משהו על אופיו של נח?
- מה לדעתכם נח הרגיש או חשב בנוגע לחורבן המתקרב?
נמשיך לקרוא בפסוקים יד-טז. נבקש מהתלמידים להורות לנו איך לצייר את התיבה. נצייר אותה על הלוח – מלבן ענקי ובו חלון למעלה, פתח בצד ובעל שלוש קומות.
בשלב זה לנח עדיין אין מושג למה התיבה עתידה לשמש. נשאל את התלמידים:
- לו הייתם נח, מה הייתם מבינים ממבנה זה? מה מטרתו?
היינו מצפים שקודם אלוהים יגיד כיצד העולם עומד להיחרב ורק לאחר מכן יצווה על בניית התיבה.
- מדוע אלוהים מצווה קודם על הפתרון – התיבה – באופן מפורט כל כך, בלי שנח יודע עדין כיצד אלוהים עתיד להשחית את עולמו ולמה התיבה אמורה לשמש? (סביר שנח הניח שהתיבה תציל אותו. אך הוא לא ידע בדיוק ממה, איך יראה החורבן)
- מה יכולה להיות המשמעות של סיפור הפתרון לפני החורבן? (אולי אלוהים מנסה למקד את נח בעשיית התיבה שתאפשר את התיקון אחר כך, ולא בהבנת המבול שעומד להיות)
נמשיך לקרוא בפסוקים יז-כא ונשאל:
- מדוע לדעתכם אלוהים מחריב את הארץ דווקא במבול, דווקא במים?
- מה המים מסמלים?
כעת נח מבין מה הקטסטרופה שעתידה להתרחש, ויודע שהוא, בני ביתו והחיות שיהיו עמו בתיבה יינצלו מהמבול – יש עתיד לאנושות. אלוהים גם מבטיח לקיים את הברית.
נשאל את התלמידים:
- אלוהים מפרט לנח כיצד יינצל מהמבול, מה הוא אינו מספר לנח עדיין? (נח אינו יודע מתי המבול ייגמר, איך הוא יסתיים וכיצד ייראה העולם לאחר מכן)
- מדוע לדעתכם אלוהים, שלא חסך בפרטים לגבי התארגנות נח לקראת המבול, אינו מספר לנח כיצד המבול יסתיים וכיצד העולם ייראה לאחר מכן?
נסיים את הפרק בקריאת פסוק כב ונשאל:
- נח אינו מדבר, הוא אינו מנסה להילחם בגזר הדין, הוא אינו מנסה להבין מה יהיה, והוא אינו פונה לאלוהים כלל. מה אפשר להבין מכאן על דמותו של נח?
נשוב לשאלה ששאלנו בתחילת השיעור ונשאל שוב:
- במתח שבין הרס העולם לשימורו ותיקונו, על מה הדגש בפסוקים?
נשים לב כי רוב דברי ה' לנח עוסקים בתיקון ושימור העולם, ועל הקטסטרופה הקרבה אלוהים כמעט אינו מפרט, בעוד למעשה היחס במציאות הוא בדיוק הפוך – ההרס היה עצום והתיבה היתה מזערית. מדוע אלוהים מקמץ במילים על ההרס בעוד הוא יורד לפרטי פרטים בנוגע להצלה?
ההתמקדות בתיקון מעבירה מסר מהותי וחשוב ביותר – מוקד המבול אינו הרס העולם הקודם, אלא יצירת העולם החדש. ההרס נועד לאפשר יצירה חדשה, מתוקנת. תיבת נח מסמלת את התיקון, את ההמשך, את היצירה המחודשת, ההתמקדות ביצירתה ובעשייתה אל מול המבול היא התייחסות לאפשרות לתקן. גרעין של תיקון שנזרע עוד לפני ההרס הגדול, ויצמח וייצור עולם חדש.
לסיום נקרא את הדברים שה' אומר לנח לאחר המבול בפרק ט פסוק יא ונשאל את התלמידים:
- לפי פסוקים אלו, מה המסקנה של אלוהים לאחר המבול – מה הדרך מכאן והלאה, האם הדרך היא להרוס או לתקן?
מבט לחיים
נחזור לשאלה שאתה פתחנו את השיעור על האיזונים והיחסים שבין הרס לתיקון, ונשאל את התלמידים:
- כאשר אינכם מרוצים מדבר שעבדתם עליו והשקעתם בו, האם אתם הורסים או מתקנים? מה עדיף? איזו דרך לדעתכם מצליחה ליצור שינוי עמוק יותר?
נשוב לשאלה איך עושים מהפכה?
אפשר לחשוב על מהפכה מהשנים האחרונות (המהפכה הפמיניסטית לדוגמה) ולנסות לנתח יחד כיצד פעלה, האם היא הרסה את העולם הישן לגמרי או ניסתה לתקן אותו? האם היה שימוש בדברים ובכוחות מהעולם הקודם לתוך העולם החדש או הרס מוחלט?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: בקריאה צמודה של הפסוקים ראינו כיצד דברי ה' לנח נדים בין הרס וחורבן לבין שימור משהו מן הקיים שממנו תצמח האפשרות לתיקון. נוסף לכך, שמנו לב לסדר הדברים, לירידה לפרטים, למידע ולחוסר מידע שיש בדברי אלוהים לנח, ולשתיקתו וצייתנותו של נח.
מיומנויות: קריאה צמודה, השלמת פערים, הבנת פסוקים.
מתודות: שאלה מנחה – המתח בין הרס ותיקון; קריאה צמודה.
- מאמר של אלחנן סמט – 'פרשת המבול: בין שתי בריתות', מאתר תנ"ך הרצוג.
- אפשר להעמיק בפסוק יח: "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי".
באיזו ברית מדובר? מהי ברית זו ומה תוכנה?רמב"ן על בראשית פרק ו פסוק יח:
ויותר נכון בדרך הפשט כי עניין 'והקימותי את בריתי' לאמור בעת שיבא המבול תהיה ברית קיימת איתך, שתבוא אל התיבה אתה וביתך ושניים מכל בשר להחיות, כלומר שתחיו שם ותתקיימו לצאת משם בחיים… ועל דרך האמת, הברית מעולם היא, והמילה נגזרת מבראשית ברא אלוהים.נשאל: מהן שתי האפשרויות של רמב"ן על תוכן הברית?
פרשנות אחת מתייחסת לעתיד: שעתידים נח ובניו לצאת מהתיבה שלמים ובריאים, ופרשנות אחרת מתייחסת לברית קדמונית וכללית יותר: ברית בדומה ל"בראשית ברא" – בבריאת העולם כרת ה' ברית שלא יחריבו.
אפשר להביא לחיזוק האפשרות השנייה את דברי מדרש הגדול:
'והקִמֹתי את בריתי אתך' – איזו ברית? רבי אלעזר אומר: זו ברית שמים וארץ שאינן בטלין, שנאמר (ירמיהו פרק לג פסוק כה): 'אם לא בריתי יומם ולילה, חֻקות שמים וארץ לא שמתי'.
