סגור תצוגת כיתה
הפרק

וונדר וומן

פסוקים י-לא

שיעור ראשון מתוך שניים
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

במאה ה-16 בצפת החל מנהג לשיר בלילות שבת את פסוקי הסיום של ספר משלי המכונים 'אשת חיל'. המנהג לשיר פסוקים אלו התרחב לעדות רבות. בלימוד להלן נבחן מי היא אותה אשת חיל? מול מי היא פועלת? אילו כישרונות יש לה, ומה מאפיין את שילוב הכישרונות יחד?

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – אשת חיל – מילים ומנגינה; האזנה ושיתוף:
נשאל את התלמידים:

  • מי מכם מכיר את הביטוי 'איש חיל' או 'אשת חיל'?
  • מהיכן הוא מוכר לכם?
  • היכן עוד מופיע ביטוי זה בתנ"ך?

מתוך דברי התלמידים, נסביר כי המונח 'אשת חיל' מופיע פעמיים במקרא: בפרק החותם את ספר משלי ובמגילת רות.
נאזין לכמה ביצועים של השיר 'אשת חיל' (ראו עזר הוראה: השיר 'אשת חיל') ונזמין את התלמידים לנסות לומר לפי הלחן מה אופי השיר: האם הוא שיר ערגה, שיר שיש בו פרגון, האם נשמעות בו גאווה והערכה? האם הוא ממזג כמה תחושות?

אפשרות שנייה – דיון על התמחות מול מגוון:
נשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם כדאי לשאוף להתמקצעות ייחודית, או לנסות להיות טוב בכל מיני תחומים?
  • מה הרווחים מכל אפשרות ומה המחירים שלהן?

נזמין את התלמידים לכתיבה אישית:

  • נסו לאתר בחייכם דילמה בין התמקדות לבין גיוון. מה היו שתי האפשרויות בדילמה? מה הכרעתם? כיצד אתם רואים את ההחלטה כיום?

אפשרות שלישית – בין בית לחוץ – מוקדי כוחות:
נזמין את התלמידים לשיתוף בזוגות או במליאה:

  • האם לדעתכם יש הבדל בין הכישורים והכוחות הנדרשים לתפקוד בבית לבין הכישורים והכוחות הנדרשים לתפקוד מחוץ לבית? הסבירו את עמדתכם והדגימו אותה מתוך חייכם.

אפשרות רביעית – הצלחה וענווה:
נשאל את התלמידים:

  • כשאתם פוגשים מישהו או מישהי שמוצלחים בכול, והם אינם מתגאים בהצלחותיהם, אילו תחושות מתעוררות בכם?

הזמנה לקריאה

נלמד את חטיבת הסיום של ספר משלי המתארת אישה רבת כישרונות. נקרא את 22 הפסוקים בקריאה משותפת – כל תלמיד יכול לקרוא פסוק אחד בסבב.
נחלק את הכיתה לזוגות או לקבוצות עבודה ובהם הם ינסו להבין את המזמור ולנתח אותו.

הבנת המזמור:
נחלק לכל קבוצה טבלה בעלת שתי עמודות: באחת מופיעים פסוקי המזמור, והעמודה האחרת ריקה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). בעמודה הריקה התלמידים יצטרכו להשלים בלשונם את פשט הפסוקים או לחלופין אפשר לחלק לתלמידים גזירי נייר ובהם פירושי הפסוקים, והתלמידים יצטרכו להדביקם במקומם בטבלה (ראו דף עבודה: טבלת הפסוקים).

ניתוח המזמור:
לאחר שכל קבוצה תמלא את טבלת פירושי הפסוקים נחלק לקבוצות את דף העבודה ובעבודה עליו הם ינתחו את פעולות האישה במזמור מתוך עיון במוטיבים: איברים, זמן ומקום (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נעבור יחד על תשובות התלמידים לגבי משמעות הידיים ושאלת הזמן והמקום. מתוך כך, נעבור לשאלה הכללית:

  • מהם תחומי העיסוק של האישה במזמור, ולמי היא פונה בפעולותיה?

נורה לתלמידים למצוא את פעלי הנתינה במזמור:

  • אילו פועלי נתינה מופיעים בפסוקים?
  • למי האישה מעניקה?
  • מה הקשר של האישה אל האנשים שהיא מעניקה להם?
  • האם הנתינה היא לקרובים או לרחוקים?
  • מצאו הדרגתיות בנתינה ובדקו אם מעניקים לה בחזרה.

במהלך המזמור מופיעות כמה פעלים המביעים נתינה: "גְּמָלַתְהוּ", "וַתִּתֵּן", "כַּפָּהּ פָּרְשָׂה" ועוד. אם נשים לב לנמען הנתינה, נראה שבתחילה מעגלי הנתינה הולכים ומתרחבים, ולאחר מכן שוב מצטמצמים. בתחילת השיר, בפסוק יב, האישה גומלת טוב לבעלה; לאחר מכן בפסוק טו היא נותנת טרף לכל בני ביתה ובפסוק כ היא פורשת ידה לעני. בחציו השני של השיר המעגל הולך ומצטמצם: מן הכנעני אל בני ביתה ולבסוף אל בעלה. סיום השיר משיב לה כגמולה – "תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ".
אפשר להקרין על הלוח את תרשים הנתינה.
נשרטט על הלוח מעגלי שייכות הולכים ומתרחבים: אדם / בן זוג / משפחה / סביבת עבודה / סביבה רחוקה. נאסוף את תחומי העיסוק של האישה במזמור – טיפוח עצמי / טיפול במשפחה ודאגה למשפחה / סיוע, חסד ועזרה / מסחר / יצרנות – ונמיין את תחומי העיסוק למעגלי השייכות. נשים לב למבנה הפרק – נתינה לבית אחר כך לחוץ ושוב חוזרת לבית. הנתינה שמתחילה בקרובים ביותר ומתרחבת הלאה, שוב חוזרת פנימה. מעגל שמזין את עצמו. (יש מעט פערים במבנה, למשל בפסוק כא כתוב "לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ", אך אפשר לטעון שפערים אלה מחזקים את הקשר בין הנתינה לבית לבין הנתינה בחוץ). אפשר להרחיב בפרשנותו של דוד ראזין שלפיה המזמור מתאר את שבחי האישה לאורך כל ימי חייה.

מבט לחיים

  • בחרו פסוק או כמה פסוקים יפים בעיניכם מתוך המזמור והסבירו את בחירתכם.
  • כיצד הייתם מתארים את אשת החיל בימינו?
  • מהם תחומי עיסוקיה כיום, לדעתכם?

נתינה וקבלה; בבית ובחוץ:
המזמור מתאר נתינה רבה של האישה לבני ביתה ולזרים, ומסתיים בהשבת הלל לה.

  • מהו האיזון הנכון לדעתכם בין פעילות בבית ופעילות בחוץ?
  • כיצד יש לאזן לדעתכם בין התרומה לאחרים ובין הדאגה לבני הבית? הסבירו את עמדתכם.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: במהלך הוראה זה התמקדנו בהבנת תחומי העיסוק הרבים וריבוי הכישרונות של אשת החיל המתוארת במזמור.
מיומנויות: עיון בפסוקי הפרק והבנתם, התייחסות למבנה ולמידה ממאמרים.
מתודות: האזנה לכמה לחנים של המזמור, לימוד משותף, דיון.

אפשר עוד...

על משמעות המושג 'אשת חיל' ועל מקום המזמור בחתימת ספר משלי ראו מאמרו של יוסף אחאי מתוך אתר דעת.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
'אשת חיל'
קרדיט: פורסם באהוד בנאי הערוץ הרשמי ב-25 ביולי 2012. השיר 'אשת חיל' בלחנו המוכר של...
'אשת חיל'

קרדיט: פורסם באהוד בנאי הערוץ הרשמי ב-25 ביולי 2012.

השיר 'אשת חיל' בלחנו המוכר של בן ציון שנקר בעיבוד חדש:

קרדיט: פורסם על ידי mmaammi1 ב-23 בפברואר 2011. 

יצחק מאיר שר 'אשת חיל' בלחנה של אורית איזק:

קרדיט: פורסם על ידי יצחק מאיר ב-26 באוקטובר 2016.

למילות השיר

דפי עבודה והעשרה לשיעור
תרשים נתינה
מתוך מאמרה של מרים סקלרץ, 'השיר אשת חיל – מבנה ומשמעות',בתוך: בית מקרא נח-א.
תרשים נתינה

מתוך מאמרה של מרים סקלרץ, 'השיר אשת חיל – מבנה ומשמעות',בתוך: בית מקרא נח-א.

דוד ראזין
מתוך ד' ראזין, תרומה לפרשנות, עמוד 74.
דוד ראזין

מתוך ד' ראזין, תרומה לפרשנות, עמוד 74.

ארבע אמהות
"בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ" (יא) – זו שרה אמנו, שהעשיר אברהם בשבילה, שנאמר: "וּלְאַבְרָם הֵיטִיב...
ארבע אמהות
"בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר. גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ."
(פסוקים יא-יב)

אבל פן, ארבע האמהות: שרה, רבקה, רחל ולא", 1934 בקירוב. © באדיבות משפחת האמן

"בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ" (יא) – זו שרה אמנו, שהעשיר אברהם בשבילה, שנאמר: "וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ" (בראשית יב, טז).
"גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע" (יב) – זו רבקה אמנו, שגמלה ליצחק בשעה שמתה שרה אמו.
להמשך המדרש

"דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים" (יג) – זו לאה אמנו, שקיבלה את יעקב בסבר פנים יפות, שנאמר: "וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ…" (בראשית ל, טז), לפיכך זכתה ויצאו ממנה מלכים ונביאים.
"הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר" – זו רחל אמנו, שהיתה מתביישת על הבנים בכל יום. לפיכך זכתה ויצא ממנה בן שהוא דומה לספינה שהיא מלאה כל טוב שבעולם, כך יוסף נתקיים כל העולם בזכותו, וכלכל את העולם בשנים של רעב.

(עיבוד. מתוך: מדרש משלי בעריכת שלמה בובר, פרשה לא, סימן ל)

  • על פי המדרש – לכל אחת מאימהות האומה מיוחס מעשה של חסד כלפי בעלה או כלפי בנה.
    בחרו שתיים מהן, והסבירו את הקשר בין מעשיהן לבין הפסוק המיוחס להן במשלי פרק לא.
אשת חיל כאלגוריה
"אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא" – זו היא התורה. "וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ" – שהיתה לִפְנַי וְלִפְנִים...
אשת חיל כאלגוריה
"אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ. בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר."
(פסוקים י-יא)

shutterstock.com

"אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא" – זו היא התורה.
"וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ" – שהיתה לִפְנַי וְלִפְנִים (במקום המקודש ביותר), וזכה משה והורידה למטה לארץ.
"בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר" – שלא חסר בה דבר.

(עיבוד. מתוך: מדרש משלי בעריכת שלמה בובר, פרשה לא, סימן י)

  • המדרש מפליג בפרשנות, ויוצא מהרֵאַלְיָה אל האָלֶגוֹרְיָה. לפי המדרש, מי היא אשת חיל? ומה ניתן ללמוד מכך על גישתם של חז"ל כלפיה?
שקר החן והבל היופי
היופי הוא המראֶה של האישה, והחן הוא ההרגשה החיובית המושכת שנגרמת בשל היופי. הֶבֶל הוא...
שקר החן והבל היופי
"שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל."
(פסוק ל)

ונוס, אלת היופי היוונית, פרט מהציור "לידת ונוס", סנדרו בוטיצ'לי , 1485

היופי הוא המראֶה של האישה, והחן הוא ההרגשה החיובית המושכת שנגרמת בשל היופי. הֶבֶל הוא דבר בלי תוכן ובלתי חשוב, חולף כמו הרוח. המראה החיצוני המושך של האישה איננו חשוב, קובע המזמור, משום שהוא חולף ואיננו. ערכה האמיתי נבחן, על פי המשך הפסוק, ביראת ה' – אמונתה הדתית או דרכה המוסרית.

מבוסס על: שמעון אחיטוב, מקרא לישראל – משלי, י-לא, 2012, עמ' 604. © כל הזכויות שמורות להוצאת ספרים עם עובד.

  • כתבו בלשונכם את הקביעה המנוסחת בפסוק ל. האם אתם מסכימים עם קביעה זו? למי לדעתכם יש להפנות את המסר הזה – לנשים או לגברים?
אשת חיל
  אשת חיל היא אישה בעלת עוצמה המתבטאת במִרצה. זו אישה אמידה, הצוברת רכוש תודות...
אשת חיל
"אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ."
(פסוק י)

"!We Can Do It" כרזת תעמולה מתקופת מלחמת העולם השנייה. פורסמה בשנת 1943 כדי להעלות את מורל העובדות ולתת השראה לנשים לצאת לעבוד ולהצטרף למאמץ המלחמתי. צילום: shutterstock.com

 

אשת חיל היא אישה בעלת עוצמה המתבטאת במִרצה. זו אישה אמידה, הצוברת רכוש תודות לעבודתה, והיא בעלת כישורים ומידות מוסריות – חרוצה, חכמה, נדיבה ויראת ה'. לאור ייחוסו של הכינוי "אשת חיל" לרות המואבייה, יש המזהים גם את אשת חיל במשלי עם רות ומוצאים ביניהן קווים משותפים: נאמנות למשפחה, נדיבות ועוד. אך סביר יותר להניח שלפנינו דגם של אישה אידיאלית, ולא אישה שהיא דמות היסטורית.

מבוסס על נילי שצ'ופק, עולם התנ"ך – ספר משלי, 2002, עמ' 212, דברי הימים – הוצאה לאור. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • ביטוי זה רווח מאוד גם היום. לאילו נשים בחייכם מתאים הכינוי "אשת חיל" ולמה?
עוז והדר
האומנית מתארת את בתה הלוחמת בעזה במבצע "צוק איתן", כשפניה צבועים בצבעי הסוואה צבאיים. בידה...
עוז והדר
"עוֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן."
(פסוק כה)

עופרי מרום, חיילת, 2014, שמן על בד. © באדיבות האמנית

האומנית מתארת את בתה הלוחמת בעזה במבצע "צוק איתן", כשפניה צבועים בצבעי הסוואה צבאיים. בידה האחת היא אוחזת במראה, ובידה השנייה היא מושחת את שפתיה בשפתון. היצירה מעלה את השאלה האם לפנינו דימוי של נשיות המבצבצת מתוך אותה משמעת שוויונית הקיימת בצבא, או להפך – נשיות שמושתקת ומשוטחת תחת אותו סדר גברי.
היצירה הוצגה בתערוכה בשם "אשת חיל", אוצרת: סיגל קהת-קרינסקי.

  • ביצירה מוצגים קונפליקטים וניגודים כביכול, המצטברים זה על גבי זה – חיילת במדים מתאפרת, חיילת שפניה מרוחות בצבעי הסוואה מלחמתיים, חיילת מתאפרת כשעל פניה צבעי הסוואה מלחמתיים.
    בין אילו פסוקים במזמור נמצא ניגודים דומים בנוגע לתכונותיה של "אשת חיל"?
אשת חיל - הפיוט
"אשת חיל" בלחן מקורי ובביצוע הדס פל ירדן. מילות הפיוט מתוך ספר משלי פרק לא.מתוך...
אשת חיל - הפיוט
"תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ, וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ."
(פסוק לא)

"אשת חיל" בלחן מקורי ובביצוע הדס פל ירדן. מילות הפיוט מתוך ספר משלי פרק לא.
מתוך המופע "דברי שיר" שנערך בירושלים, 2014.

להמשך קריאה

בשיר אשת חיל יש 22 שורות, וכל שורה פותחת באחת מאותיות האלף-בית לפי הסדר: אשת חיל / בטח בה / גמלתהו טוב / דרשה צמר… מבנה כזה נקרא אקרוסטיכון. האקרוסטיכון הוא אחד הקישוטים של השיר, והוא גם עוזר לשיר לשמור על שלמותו. הוא מסייע לאנשים ששרים אותו לזכור את סדר השורות. השיר "אשת חיל" מושר עד היום בבתים רבים בלילות שבת לפני הסעודה.

  • למזמור "אשת חיל" לחנים רבים בקהילות ישראל. אתם מוזמנים להיכנס לאתר הפיוט ולבחור את הביצוע המועדף עליכם למזמור.
שער העיר
בימי קדם שער העיר היה המקום שבו התנהלו חיי המסחר והמשפט. בעלה של אשת החיל...
שער העיר
"נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ."
(פסוק כג)

אזור שער העיר בתל באר שבע. צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיוויקי

בימי קדם שער העיר היה המקום שבו התנהלו חיי המסחר והמשפט. בעלה של אשת החיל יושב בשער בחברת זקני הארץ. הוא נמנה עם הנהגת העיר, ויש שיאמרו – משמש כשופט. שמה הטוב של אשת החיל ותרומתה הרבה לפרנסת המשפחה מפארים גם את בעלה, והוא מתפנה לעבודה בהנהגה הציבורית וזוכה להערכה רבה.

  • בעולם העתיק, אילו פעילויות התרחשו בשער העיר? האם הנשים היו שותפות להן?
פנים וחוץ במזמור
    האישה האידיאלית העומדת בלב המזמור מוצבת ביחס מעניין בין פנים הבית לבין החוץ....
פנים וחוץ במזמור
"הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ. וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ."
(פסוקים יד-טו)

דגם של בית ארבעת המרחבים, בית טיפוסי בתקופת הברזל בכנען. המרחב האמצעי הוא חָצֵר מרכזית פתוחה, וממנה יציאה אל חדר שינה, חדר אוכל, וחצר מקורה שבה עשו מלאכות שונות. באדיבות מוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה. צילום: שי לוי.

דגם ספינת סוחר פניקית, על פי תבליט אשורי מארמון סרגון בחורסבד, 700 לפנה"ס בקרוב. באדיבות מוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה

 

 

האישה האידיאלית העומדת בלב המזמור מוצבת ביחס מעניין בין פנים הבית לבין החוץ. הבית היה מקומה המסורתי של האישה בעולם העתיק. אשת החיל חורגת מתפיסה זו. לצד אריגת הבדים ומילוי משימות הבית, היא מוצגת כעוסקת במסחר ומושווית לאוניית מסחר המעבירה סחורות, חקלאות וצדקה, לכן יש המפרשים כי המזמור משרטט את דיוקנה של אישה מהמעמד הגבוה, אולי אפילו מעמד המלוכה.

  • מצאו פסוקים במזמור המדגימים את תפקידיה של אשת חיל בבית ומחוצה לו, כפי שכותב המזמור ראה אותם.
הארגמן
  צבעי הבגד נחשבו לסממן יוקרה בעולם העתיק, ובני האצולה התהדרו בהם כסמל למעמדם. צבע...
הארגמן
"...כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים. מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ, שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ."
(פסוקים כא-כב)

קונכיות של ארגמון קהה קוצים שממנו הפיקו את צבע הארגמן. צילום: © Hans Hillewaert, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

ניסיון לשחזר את גוון הצבע של הארגמן. צנצנצ ובה נוזל הצבע המופק מקונכית האגמון הקהה קוצים. Kanold, Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0

 

צבעי הבגד נחשבו לסממן יוקרה בעולם העתיק, ובני האצולה התהדרו בהם כסמל למעמדם. צבע הארגמן הופק מגופו של חילזון הארגמן, השוכן לחופי הים התיכון. צבעו היה כנראה כחול-סגלגל.

להמשך קריאה

הצבע הופק מבלוטת צבע תת-זימיות של כמה מיני חילזון ימי מסוג ארגמון. תעשיית ייצור הארגמן נחשבה למומחיות פיניקית, ומתוארת בכתביהם של מחברים בעולם הקלאסי כמו פיליניוס הזקן. בנוסף לעדויות ההיסטוריות נמצאו גם כמה עדויות ארכאולוגיות של תעשיית הארגמן. בערים צור וצידון התגלו מצבורים של קונכיות ארגמן שבורות ומרוסקות. גם בארץ ישראל נמצאו קונכיות שבורות ומתקני בישול בתל שקמונה, בדור, בעכו ובמקומות נוספים לאורך הים התיכון.

  • על סמך הקטע, מה אפשר לומר על מעמדה של האישה הלובשת "שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן" ?

אתם מוזמנים לקרוא עוד על תהליכי הפקת צבע הארגמן.

טווייה ואריגה
  אשת החיל מתוארת בשיר כאישה חרוצה, שעוסקת בעיקר במלאכת טוויית החוטים ואריגת הבדים. היא...
טווייה ואריגה
"יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ."
(פסוק יט)

משקולת פלך. הפלך הוא מכשיר ששימש לטווייה בעת העתיקה. תקופת הברזל. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

נול משקולות. צילום: ד"ר אורית שמיר, רשות העתיקות

 

אשת החיל מתוארת בשיר כאישה חרוצה, שעוסקת בעיקר במלאכת טוויית החוטים ואריגת הבדים. היא משיגה את חומרי הגלם (צמר ופשתים) להכנת הבדים, טווה חוטים ואורגת בדים, ואחר מוכרת את הסחורה שייצרה. הטווייה והאריגה היו בעת העתיקה מלאכות נשיות מובהקות.

להמשך קריאה

כדי לארוג אריג דרושות לפחות שתי מערכות חוטים: מערכת חוטי השְׁתִי המשמשת בסיס לאריגה וחייבת להיות מתוחה, וחוטי הָעֵרֶב המוכנסים בניצב למערכת המתוחה. כדי לארוג יש צורך במכשיר נול למתיחת חוטי השתי, ובמשקולות למתיחה.

  • חזרו לפסוקים – אילו מהם מתארים שלבים מקדימים למלאכת האריגה, ואילו מהם מתארים את התוצר הסופי?
צבעים במקרא - שני, ארגמן ותכלת
צבעי הבגד נחשבו לסממן יוקרה בעולם העתיק, ובני אצולה התהדרו בהם כסמל למעמדם. לאשת החיל...
צבעים במקרא - שני, ארגמן ותכלת
"...כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים. מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ, שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ."
(פסוקים כא-כב)

צבעי הבגד נחשבו לסממן יוקרה בעולם העתיק, ובני אצולה התהדרו בהם כסמל למעמדם. לאשת החיל מיוחסים בפסוק שני צבעים: "שָׁנִי" (אדום כהה עז), צבע יקר המופק מתולעת השני, וצבע הארגמן (כנראה גוון עמוק של כחול), המופק מחילזון הארגמן.

להמשך קריאה

בתערוכה "אל עומק התכלת" המוצגת במוזיאון ארצות המקרא, ניסו להתחקות אחר הפקת צבע נוסף, צבע התכלת, בעת העתיקה, שהופק כנראה מאותו חילזון ממנו הופק גם צבע הארגמן.
הקדמונים דימו את התכלת לצבע הרקיע, מקום מושבה של האלוהות. אולי משום כך נצטוו בני ישראל לכסות את ארון הברית ואת כלי המשכן בבדי תכלת ולקשור לכנף בגדיהם פתיל תכלת שיזכיר להם את האל ואת מצוותיו.

  • באילו סמלים בתרבות היהודית-ישראלית מופיע צבע התכלת?

קרדיט: תערוכה "אל עומק התכלת" מוזיאון ארצות המקרא ירושלים, 2018

אשת חיל - שיח נשים
האם הטקסט הוא שיר הלל המכבד את אם המשפחה ומכיר לה תודה על פועלה המוערך...
אשת חיל - שיח נשים
"הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ. וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ."
(פסוק יד-טו)

האם הטקסט הוא שיר הלל המכבד את אם המשפחה ומכיר לה תודה על פועלה המוערך או שהוא שיר אנטי-פמיניסטי המונה בפני האישה את מטלותיה בבית, מזכיר לה את עבדוּתה בשירות משק הבית ומציב לה מודל בלתי אפשרי?

  • שתי הדוברות מציגות גישות שונות לשיר "אשת חיל". מה הן הגישות? האם לרקע של כל אחת מהן יש השפעה על עמדתה?

קרדיט: מטח.

אשת חיל במאה ה-21
הסרט "אין לי מושג איך היא עושה את זה" הוא עיבוד לרב המכר של אליסון...
אשת חיל במאה ה-21
"רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה."
(פסוק כט)

הסרט "אין לי מושג איך היא עושה את זה" הוא עיבוד לרב המכר של אליסון פירסון. כמו בספר, הסרט מלווה את המאמצים של הגיבורה קייט (שרה ג'סיקה פרקר) – אשת איש, אם לשני ילדים קטנים ואשת קריירה – לתמרן בין שלוש החזיתות.

  • אילו משימות ממלאת האישה המודרנית ואילו האישה במקרא? התאימו בין שני פסוקים לפחות לבין גרסתם המודרנית.

קרדיט: טריילר "אין לי מושג איך היא עושה את זה" / סרט סרט, 2011

אריגת בדים
ייצור האריגים היה כרוך בעבודה רבה ובמיומנות רבה, כפי שנאמר: "כמה יגיעות יגע אדם הראשון...
אריגת בדים
"יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ... לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים. מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ, שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ."
(פסוקים יט-כב)

ייצור האריגים היה כרוך בעבודה רבה ובמיומנות רבה, כפי שנאמר: "כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא בגד ללבוש: גזז ולבן (כבס) ונפץ (סרק) וטווה וארג ואחר כך מצא בגד ללבוש" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נח עמוד א). בשל כך היו האריגים יקרים לבעליהם והם השתמשו בהם שוב ושוב. גם היום עדיין יש מקומות בעולם שבהם אורגים בעבודת כפיים.

  • אילו עבודות מתוארות בסרטון?

קרדיט: Making Rugs By Hand/ TheRugCompany, 2010