סגור תצוגת כיתה
הפרק

ירידה לצורך עלייה

פרק לח

שיעור שני מתוך שניים
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

במהלך זה נתמקד ביהודה ובשאלה כיצד הסיפור מעצב את דמותו המקראית של יהודה – אבי שושלת בית דוד. נעסוק בירידתו המוסרית המתחילה במכירת יוסף ומגיעה לשיא בהוראתו לשרוף אישה חפה מפשע. נבחן גם את התיקון שעושה יהודה מיד אחר כך. לסיכום נראה כיצד סיפור זה תורם לעיצוב החיובי של יהודה כאבי שושלת בית דוד.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – בעלי תשובה:
נקרין על הלוח ציטוט מתוך הגמרא במסכת ברכות.
נשאל את התלמידים:

  • למה מכוונת אמרה זו? (בעלי תשובה עומדים במקום ייחודי מבחינה נפשית, כיוון שהתמודדו עם חטא והכירו בו. צדיקים גמורים לא עברו את ההתמודדות הזאת)
  • האם אתם מסכימים עם המשפט הזה? האם יש מקום להניח שמי שחטא וחזר בתשובה עומד במקום אחר ממי שלא חטא כלל?
  • האם לדעתכם בעלי תשובה עומדים במקום גבוה יותר רוחנית?

אפשרות שנייה – טעויות:
נכתוב על הלוח: "מנהיג צריך לדעת להודות בטעות".
נשאל את התלמידים:

  • האם אתם מסכימים עם המשפט?
  • אילו תכונות צריכות להיות לאדם בעמדה מנהיגותית כדי שיוכל להודות בטעויות קבל עם ועדה ואף לשאת באחריות להן?
  • האם אתם חושבים שהודאה בטעות היא מעשה מוערך?
  • האם היא עשויה להיות מסוכנת למנהיג?
  • האם צריך להתייחס אחרת לטעויות של אנשים במעמד גבוה? כיצד?

נציין שהיום נעסוק בדמותו של יהודה ובבחירתו לשאת באחריות להתנהגותו לתמר, אף שהוא במעמד גבוה ממנה ואף שהוא היה יכול לנצל את העמדה הזאת כדי להתנער ממעשיו.

אפשרות שלישית – שיתוף אישי ושיחה:
נשאל את התלמידים:

  • האם עשיתם פעם טעות גדולה שדרשה מכם לשאת באחריות ולבקש סליחה?
  • איך הרגשתם כשגיליתם שטעיתם ועליכם להתנצל?
  • האם היה רגע שחשבתם בו לא להודות?
  • האם היה קשה לבקש סליחה?

נערוך שיחה פתוחה על השאלה מדוע קשה לנו לבקש סליחה ולהודות בטעויות שלנו.

הזמנה לקריאה

נשאל את התלמידים:

  • היכן עצרנו את הלימוד בפרקים הקודמים? (יוסף נמכר והורד מצרימה)
  • מה נצפה למצוא בפרק שלפנינו? (את המשך הסיפור, כלומר – מה מתרחש כאשר יוסף מגיע למצרים)

במקום זאת, אנו גולשים לסיפור קורותיו של יהודה. נזמין את התלמידים לקרוא את הפרק ולחשוב בעת הקריאה על השאלה הזאת: מה הקשר בין הפרק הזה לבין רצף העלילה שבתוכו הוא מופיע?
לצורך הבנה ראשונית של העלילה והסבת תשומת הלב לפרטים שבהם נעמיק בהמשך, נחלק לתלמידים דף עבודה ובו רשימה של האירועים בפרק, ונבקש מהם לסדר אותם לפי הסדר בזוגות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
למורה: אפשר להכין כרטיסיות ובהן האירועים ולבקש לסדר אותן על השולחן.

נעבור על סדר האירועים במליאה ואחר כך נבחן יחד:

  • כמה שנים לדעתכם עוברות בפרק הזה? (יש כאן לפחות שלושה דורות: יהודה, הולדת בניו הגדולים, מות בניו הגדולים והולדת פרץ וזרח. כך שהפרק מספר על לפחות עשרים שנה)
  • אם כך, האם יכול להיות שהסיפור הזה קורה בין מכירת יוסף למצרים ובין הגעתו לשם והמשך הסיפור? (לא. לפחות חלק גדול ממנו צריך לקרות בזמן סיפורי יוסף)
  • נסו לשער: מדוע סיפור זה מופיע דווקא כאן וקוטע את רצף סיפורי יוסף?

ננסה לענות על השאלה הזאת במהלך השיעור.

מערכה ראשונה – נוסע בירידה:
נקרא את פסוק א ונבקש מהתלמידים לזהות את הפעלים המופיעים בפסוק: "וַיֵּרֶד", "וַיֵּט".

  • בהנחה שהדברים קורים מיד לאחר מכירת יוסף, מדוע הולך יהודה מאחיו?
  • מדוע הליכתו מהם מנוסחת בשני פעלים שמציינים ירידה?

נקרין על הלוח שני מדרשים על ירידתו של יהודה.
נשאל את התלמידים:

  • כיצד כל פרשן מפרש את הירידה של יהודה?
  • מה המכנה המשותף לפירושים?

משתי הפרשנויות עולה שליהודה יש אחריות מסוימת לאירועי יוסף. בפרשנות הראשונה האחים פונים אליו כאחראי למצבו של אביהם ובפרשנות השנייה יהודה עצמו חש אשם במתרחש ולא יכול לשאת את בכיו של אביו.
נשאל את התלמידים:

  • כאשר קוראים את הסיפור כולו, מה חטאו המפורש של יהודה בפרק, שעליו הוא אומר בפסוק כו "צָדְקָה מִמֶּנִּי"? (הימנעותו של יהודה מהשאת שלה לתמר כדי לייבמה)
  • כאשר קוראים את סיפור יהודה ותמר בהמשך ישיר לסיפור מכירת יוסף, מה אפשר ללמוד על יהודה? כיצד ממשיכה התנהגותו בפרק לח את התנהגותו בפרק לז? (אפשר לזהות מגמה כללית של ירידה מוסרית שמתחילה במכירת יוסף ונמשכת בהחלטתו של יהודה להשאיר את תמר אלמנה בלי כוונה להשיא לה את שלה)

מערכה שנייה – ירידה לצורך עלייה:
נקרא את פסוק כד: "הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף".
נשאל את התלמידים:

  • מה דעתכם על החלטה זו של יהודה ?
  • באיזה אור היא מאירה אותו? (שלילי ואכזרי)
  • מדוע לדעתכם בחר בעונש חמור כל כך?
  • איזו תועלת עשוי לצמוח ליהודה ממותה של תמר? (הוא לא יצטרך להשיא אותה לבנו שלה. ייתכן אפילו שהיה לו נוח להרוג אותה כדי להימנע ממילוי חובתו כלפיה)

נציין שכאן מגיעה הירידה המוסרית של יהודה לשיאה. הוא כמעט מוציא להורג אישה חפה מפשע, שאתה שכב. העובדה שמדובר באישה שיהודה התרשל במילוי חובתו כלפיה, מעצימה את האבסורד.
נקרא את פסוק כו ונשאל:

  • מה לדעתכם פשר דברי יהודה: "צָדְקָה מִמֶּנִּי"? (שנינו צודקים – אני צודק כי לא ידעתי שהיא כלתי, אבל היא צודקת יותר ממני / תמר צודקת. היא בהיריון ממני או שפעלה כך בגללי)
  • האם יהודה נושא באחריות למעשה תמר? כיצד? (כן. הוא מכריז ברבים שהוא טעה, ותמר צדקה בפעולתה זו, כיוון שלא ניתנה לשלה)

נזכיר כי בתחילת הסיפור שאלנו מדוע סיפור יהודה ותמר מופיע באמצע סיפור מכירת יוסף, ועמדנו על כך שיש כאן רצף תהליכי בירידתו המוסרית של יהודה. אך הסיפור אינו עוסק רק בירידה של יהודה, אלא גם בתיקון שלו.

  • כיצד מוארת דמותו של יהודה בסוף הסיפור? (באופן חיובי. הסיפור מראה שיהודה עבר תהליך תיקון. הירידה המוסרית נעצרה)

נחלק לתלמידים טבלה שמשווה בין סיפור מכירת יוסף ובין מעשה יהודה ותמר (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). מתוך ההשוואה נעלה מסקנות על הקשר בין השניים.

מערכה שלישית – גיבור במגמת הצדקה:
נבקש מן התלמידים להתחלק לזוגות ולמצוא יחד את הפסוקים בפרק שבהם מופיעה המילה "כִּי" בנוגע למעשיו של יהודה. נקרין את הפסוקים על הלוח.
נשאל את התלמידים:

  • מה תפקידה של המילה 'כי' בכל אחד מן הפסוקים האלה? (להסביר את מניעיו הפנימיים של יהודה להתנהגותו)

נחלק לתלמידים טבלה ונבקש מהם לחלק את הפסוקים למעשיו של יהודה ולמניעיהם, המופרדים באמצעות המילה 'כי' (ראו דף עבודה עם טבלה גם בממערך השיעור).
נקרין על הלוח את הטבלה מלאה.
נקרא את פסוק יא ונשאל:

  • מדוע חשוב לציין את המניע הפנימי של יהודה? מה יכולנו לחשוב בטעות לולא צוין המניע? (יכולנו לחשוב שליהודה פשוט לא אכפת מתמר. המניע נותן סיבה הגיונית להתנהגותו: אפשר להבין אב שרוצה לשמור על בנו האחרון בחיים)
  • מדוע לדעתכם חושפים את מניעיו של יהודה? מה תורם כל מניע להבנת דמותו של יהודה? (המניע השני מסביר למה חשב יהודה שהיא זונה ואיך לא הכיר שזו תמר כלתו; המניע השלישי מבהיר שוב שיהודה אינו מזהה את תמר ולכן שוכב אתה; המניע הרביעי מבהיר שיהודה אומר שתמר צודקת לא רק בזהות האב, אלא גם במעשה שעשתה כדי לזכות לייבום)
  • מהי המגמה הכללית של ארבעת המניעים שסקרנו? מה משותף להם? (כולם מאירים את יהודה באור חיובי יותר וממזערים את הטעויות של יהודה)

נציין שמגמה זו המבקשת להאיר את יהודה באור שיש בו חמלה ולא לצייר אותו כגיבור שלילי ואכזרי מלווה את הסיפור כולו. מיד נבין למה.

מערכה רביעית – אורו של משיח?
כפי שראינו, על אף הירידה המוסרית שיהודה עובר, יש בסיפור מגמה חוזרת לעורר חמלה כלפיו ולהצדיק את מעשיו או לפחות להבין שהוא לא עשה דברים במזיד, עד לחזרתו בתשובה. בחברותות בזוגות ננסה לענות על שאלת המוקד של השיעור: מה חשיבות הופעתו של סיפור יהודה ותמר באמצע סיפורי יוסף ואחיו? (ראו דף עבודה ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונשמע את התשובות. נתמקד בשאלה ד ונוסיף: סיפור זה מתרחש בעת עלייתו לגדולה של יוסף – מוצגת כאן אלטרנטיבה להנהגת האחים בדור הבא, בדמותו של יהודה שאומנם ירד "מֵאֵת אֶחָיו", אך גם עלה, ועל כן ממנו יצא אורו של משיח.
נחזור ונקרא את ראשית הפרק – פסוקים ז-י, לצד סופו – פסוקים כז-ל .
נשאל את התלמידים:

  • האם אתם רואים קשר בין ראשית הסיפור לסופו? (בראשיתו מתים שני בנים של יהודה, ובסופו נולדים לו שני בנים)
  • פרשנים ראו במיתת שני הבנים עונש ליהודה. על מה לדעתכם הוא נענש? (על חלקו במכירת יוסף)
  • אם כן, מה עשוי להיות מקומה של לידת התאומים? (אישור לתיקון שעבר יהודה, אלוהים מברך אותו בשני בנים תחת בניו שהומתו, ולא סתם בנים, אלא בן שממנו תצא שושלת דוד)
  • כיצד מסבירים הפסוקים את שמו של פרץ? (פסוק כט: "מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ?" – זרח רצה לצאת ראשון, אבל פרץ הקדים אותו ופרץ החוצה)
  • בהתחשב בסיפורה של תמר ובשושלת המלוכה העתידית שתצא מפרץ, האם תוכלו להעלות הצעות נוספות מדוע נקרא פרץ בשם זה? (אולי כרמז על פריצת הגבולות של תמר; אולי כרמז לפריצה של שושלת יהודה ולמימוש של הברכה "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה"; אולי בגלל הפריצות שנכרכה בסיפור לידתו…)

מבט לחיים

לאורך השיעור למדנו על דמותו של יהודה שמתחילה בירידה מוסרית ומסיימת נשיאה באחריות למעשיו ובחזרה בתשובה. הודאה בטעות או במעשה לא מוסרי איננה דבר פשוט, בעיקר כשהיא נעשית בפני כול. ננסה לחשוב:

  • האם היו בחייכם רגעים שבהם העזתם לשאת באחריות למעשיכם ולהודות בטעות שעשיתם כלפי האחר?
  • מדוע קשה לנו להודות בטעויות שלנו?
  • ממה אנו חוששים?
  • האם נתקלתם במצב שבו הודאה באשמה או בטעות שלכם פנתה נגדכם?
  • האם היא דווקא היטיבה עמכם ואפשרה לכם צמיחה?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על דמותו של יהודה וכיצד תורם הסיפור ותהליך התיקון שעבר לעיצוב דמותו.
מיומנויות: ערכנו השוואה טקסטואלית בין שני פרקים והבחנו בביטויים חוזרים, קראנו דברי פרשנות ומדרשים.
מתודות: עבדנו בקבוצות בכרטיסיות הנחייה ושיחה, מילאנו טבלה וערכנו דיון.

אפשר עוד...
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לד עמוד ב
מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין.
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לד עמוד ב

מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
פרשנים על פסוק א
רש"י:"וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא" – למה נסמכה פרשה זו לכאן והפסיק בפרשתו של יוסף? ללמד שהורידוהו...
פרשנים על פסוק א

רש"י:
"וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא" – למה נסמכה פרשה זו לכאן והפסיק בפרשתו של יוסף? ללמד שהורידוהו אחיו מגדולתו כשראו בצרת אביהם. אמרו: 'אתה אמרת למוכרו, אילו אמרת להשיבו היינו שומעים לך'.

חזקוני:
"וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו" – כיון שראה צערו של אביו ובכיותיו לא היה יכול לסבול ופירש מבית אביו ומאחיו.

'כי' בפסוקים
יא וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ: 'שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית אָבִיךְ עַד יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי', כִּי אָמַר...
'כי' בפסוקים

יא וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ: 'שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית אָבִיךְ עַד יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי', כִּי אָמַר פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו. וַתֵּלֶךְ תָּמָר וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ.
טו וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה, כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ.
טז וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר: 'הָבָה נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ', כִּי לֹא יָדַע כִּי כַלָּתוֹ הִוא.
כו וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר: 'צָדְקָה מִמֶּנִּי, כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְנִי'.

המניע של תמר
המדרש מעלה את השאלה מדוע נהגה תמר כפי שנהגה כאשר הואשמה בהיריון מחוץ לנישואים והוטל...
המניע של תמר
"...וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה."
(פסוק כה)

איור: shutterstock.com

המדרש מעלה את השאלה מדוע נהגה תמר כפי שנהגה כאשר הואשמה בהיריון מחוץ לנישואים והוטל עליה עונש אכזרי.

לקריאת המדרש

"וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר: לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה" (בראשית לח, כה), ומדוע לא אמרה במפורש שהָרְתָה ליהודה? אמרו חכמים: מוטב לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש, ואל ילבין פני חברו ברבים, ומניין לנו זאת? מתמר.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י עמוד ב)

  • המדרש מציע כי תמר רצתה לשמור על כבודו של יהודה. מה הרעיון המוסרי שמציג המדרש? מה הסכנה הגדולה הטמונה ברעיון זה?
הכר נא
"וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו…" משום שנידוהו ואמרו לו: כשאמרת לנו מה בצע...
הכר נא
"הִוא מוּצֵאת וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה, וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה."
(פסוק כה)

איור: shutterstock.com

"וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו…" משום שנידוהו ואמרו לו: כשאמרת לנו מה בצע כי נהרוג את אחינו, לכן נמכור אותו, שמענו לך. אם היית אומר לנו השיבונו אצל אביו, היינו שומעים לך.
להמשך המדרש

פרשה זו נסמכה לפרשה על יוסף כדי לסמוך הכר נא להכר נא: בדברי תמר "וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה" (בראשית לח, כה) ובסיפור יוסף "וַיְשַׁלְּחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיָּבִיאוּ אֶל אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ זֹאת מָצָאנוּ, הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם לֹא" (בראשית לז, לב).

(עיבוד. לפי: מדרש אגדה, בראשית לח א, א)

  • כיצד מסביר המדרש את הסיבה לעזיבתו של יהודה?
  • הביטוי "הַכֶּר נָא" חוזר בשני הסיפורים הסמוכים: אחי יוסף שמציגים את כתונת יוסף לפני אביהם ותמר ששולחת שליח אל יהודה. אילו נקודות דמיון נוספות אתם מוצאים בין הסיפורים?
כחוט השני
השני הנזכר בפרק הוא חוט אדום, והוא מופיע במקרא כמה פעמים: ביהושע פרק ב המרגלים...
כחוט השני
"וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן יָד, וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה."
(פסוק כח)

צילום: shutterstock.com

השני הנזכר בפרק הוא חוט אדום, והוא מופיע במקרא כמה פעמים: ביהושע פרק ב המרגלים מורים לרחב לסמן את ביתה בחוט אדום כדי שיוכלו לזהותו במלחמה ולהציל אותה ואת בני ביתה: "אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ…" (פסוק יח). הצירוף נזכר גם בשיר השירים ד, ג: "כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתֹתַיִךְ". בכל המקרים הוא מציין או מסמן דבר מיוחד במינו ובולט לעין.

להמשך קריאה

משמעות הביטוי "עובר כחוט השני" היא – קו יסודי, רעיון מנחה הניכר לאורך עניין מסוים. הצירוף הגיע לעברית מלשונות אירופה (מהרוסית או הגרמנית) שבהן נאמר: "כחוט אדום". כשהביטוי הועבר לעברית עוצב סגנונו בהשראת המקרא, והוא תורגם: "כחוט השני".

  • על ידו של מי מהתאומים נקשר חוט השני, ומה הייתה המטרה בכך?
  • לימים, בראש איזו שושלת מיוחסת עמד אחיו? ראו: רות פרק ד פסוקים יח-כב.
הרה לזנונים
ברגע שהריונה של תמר מתגלה, הדבר מדווח ליהודה. תחילה מדווחים על מעשיה, היא מוגדרת כאישה...
הרה לזנונים
"וַיְהִי כְּמִשְׁלשׁ חֳדָשִׁים וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים, וַיֹּאמֶר יְהוּדָה הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף."
(פסוק כד)

איור: shutterstock.com

ברגע שהריונה של תמר מתגלה, הדבר מדווח ליהודה. תחילה מדווחים על מעשיה, היא מוגדרת כאישה שזָנְתָה – אישה שקיימה יחסי מין עם גבר שלא במסגרת הנישואין. ולאחר מכן גם הריונה מסומן באות קלון: "הָרָה לִזְנוּנִים".
אישה החורגת מהנורמות המקובלות בחברה הפטריארכלית מסומנת, מוקעת ונענשת. אומץ ליבה ומצוקתה של תמר מתגלים כאן בשיא כוחם, שכן תמר סיכנה את חייה על מנת להיכנס להיריון.

  • לא רק בימי המקרא השתמשו במילים כדי לסמן ולהוקיע אדם או מעשה. הביאו דוגמה מימינו לשימוש דומה במילים.
נשים זרות: תמר
המאייר אבי כץ משליך את הסיפור המקראי אל תוך עולם המדע הבדיוני. הוא מתאר את...
נשים זרות: תמר
"וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ."
(פסוק טו)

אבי כץ © באדיבות האמן

המאייר אבי כץ משליך את הסיפור המקראי אל תוך עולם המדע הבדיוני. הוא מתאר את תמר כיצאנית. יהודה חולף בספינת חלל, ועוצר להציע עסקה ל"אישה הזרה" בלבוש המתגרה. המשא ומתן מתנהל בתנועות ידיים בוטות. הצעיף המכסה את פניה מדגיש את חשיפת גופה.

  • באיור מתוארים באופן מובהק יחסי הכוח בין הגבר לאישה. הגבר בעל הרכוש פונה לאישה החשופה. הביאו דוגמה מהפסוקים להבדלים אלו כפי שהם באים לידי ביטוי בין יהודה לתמר.
מישהו לרוץ איתו / דויד גרוסמן
בדומה לדמותה של תמר מספר בראשית, תמר גיבורת ספרו של דוד גרוסמן היא נערה אמיצה...
מישהו לרוץ איתו / דויד גרוסמן
"וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם."
(פסוק יד)

כריכת הספר: דויד גרוסמן, מישהו לרוץ איתו, 2003, עמ' 135. הוצאת הקיבוץ המאוחד. ציור: שירה גלזרמן.

בדומה לדמותה של תמר מספר בראשית, תמר גיבורת ספרו של דוד גרוסמן היא נערה אמיצה המשתמשת בתחפושת ובעורמה על מנת להשיג את מבוקשה. הרקע לסיפוריהן של שתי הדמויות הנקראות "תמר" הוא תא משפחתי לא מתפקד. לגיבורות לא נותר אלא לסמוך על עצמן.
עם זאת, מעניין להבחין כי גרוסמן העניק לגיבורת ספרו שם בעל משמעות תנ"כית כפולה – תמר המופיעה בפרק זה, אישה נועזת העומדת על זכותה בעולם גברי, ותמר בתו של דוד המלך המופיעה בשמואל ב, קורבן טרגי של מאבקי ירושה בין בני המלך.

להמשך קריאה

גרוסמן מקיים בספרו שיחה כפולה עם שתי הדמויות המקראיות. הקטע הזה מתוך הספר ממחיש זאת:
"…ומתי לעזאזל היתה באמת אמא ל'כל התמריות האלה', כפי שהייתה מכנה אותן באנחה חביבה מעושה, כן כן, כל התמריות האלה, הכמהות והמסוכסכות זו עם זו?" (עמ' 135).

דויד גרוסמן, מישהו לרוץ איתו, 2003, עמ' 135. הוצאת הקיבוץ המאוחד.

  • נראה שתמר המקראית הייתה השראה לסופר דויד גרוסמן. איזו השראה יכולות נשים בנות ימינו לקבל מדמותה של תמר? הציגו דוגמה והסבירו.
בית אב
  בחברה הפטריארכלית ההתייחסות המשפחתית לפי "בית אב" העניקה לאדם את שמו, את מעמדו ואת...
בית אב
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית אָבִיךְ עַד יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי כִּי אָמַר פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו, וַתֵּלֶךְ תָּמָר וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ."
(פסוק יא)

‏‏לכידה

אוהל, מקום המגורים של המשפחה - בית אב בתקופת המקרא. קרדיט: צילום: shutterstock.com

 

בחברה הפטריארכלית ההתייחסות המשפחתית לפי "בית אב" העניקה לאדם את שמו, את מעמדו ואת מקומו בחברה. העיקרון של שמירת הרכוש בתוך המשפחה שלל, במרבית המקרים, את זכות הירושה מהבנות והדיר אותן מספרי היוחסין.

להמשך קריאה

על פי עיקרון זה הבנים נשארו בבית האב, ירשו את נחלת אביהם ובתום התהליך הממושך של חלוקת הירושה הקימו בית אב חדש על בסיס הנחלה שירשו. הבנות, לעומת זאת, עברו מבית אביהן אל בית הבעל, בדרך כלל בבית החותן. תפקיד הבנות היה לייסד את בית האב החדש באמצעות לידת בנים יורשים שיוכלו להמשיך את השושלת ולשמור על הרכוש במשפחת החותן.

מבוסס על אהובה אשמן, תולדות חוה: בנות, אמהות ונשים נוכריות במקרא, 2008, עמ' 10-9. © משכל.

  • על בסיס קטע הקריאה ובהתייחס למעמדה של תמר כאלמנה, הסבירו את המצוקה שבה היא נמצאת.
פתח עיניים
יש המפרשים את המילה "עיניים" כשם של מקום ואת המילה "פתח" כשער, כלומר: תמר ישבה...
פתח עיניים
"וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה, כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְהִוא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה."
(פסוק יד)

סיפור יהודה ותמר. כל הזכויות בעולם התנ"ך שייכות לד"ר יהודה עתי.

יש המפרשים את המילה "עיניים" כשם של מקום ואת המילה "פתח" כשער, כלומר: תמר ישבה בשער מקום הנקרא עיניים. שימוש מקראי דומה במילה פתח: "וַיָּבֹא אֶל פֶּתַח הָעִיר" (מלכים א יז , י). יש הסבורים כי המילה "עיניים" כאן משמעותה מעיינות. אם השם מלמד על סמיכותה של העיר אל מעיינות, אפשר לשער כי העיר עיניים שכנה באזור מפורסם במעיינותיו הנמצא כ-3 ק"מ דרומית לבית שמש.

  • שם המקום "פתח עיניים" יכול להתפרש גם כמטפורה למצבה של תמר. נסו להסביר את המטפורה.
חוק הייבום
חוק הייבום שעומד בבסיס הפרק קובע שאם אדם מת בלי להשאיר אחריו צאצאים, על אחיו...
חוק הייבום
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ."
(פסוק ח)

בועז הוא הייבם של רות במגילת רות. בתמונה רות ובועז בגורן. Wellcome Collection gallery (2018-04-02): https://wellcomecollection.org/works/n784x3se CC-BY-4.0

חוק הייבום שעומד בבסיס הפרק קובע שאם אדם מת בלי להשאיר אחריו צאצאים, על אחיו לשאת (לייבם) את אשת המנוח ולהקים זרע על שמו. מהפרק עולה שעל פי המנהג לא רק האח מחויב לייבם, אלא כנראה גם אביו של המנוח – ולכן דאגה תמר להרות דווקא ליהודה.

מבוסס על מרים בלומנטל, תקציר בראשית פרק לח, אתר מיזם 929

בעירבון מוגבל
יהודה סבור כי תמר היא זונה, ומתחייב לשלם לה תמורת המפגש המיני במועד מאוחר יותר....
בעירבון מוגבל
"וַיֹּאמֶר מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן לָךְ, וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ, וַיִּתֶּן לָהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַתַּהַר לוֹ."
(פסוק יח)

חותמות. BLMJ 2581: באדיבות מוזאון ארצות המקרא ירושלים. צלם: משה קן

יהודה סבור כי תמר היא זונה, ומתחייב לשלם לה תמורת המפגש המיני במועד מאוחר יותר. הוא משאיר כמה פריטים אישיים שלו בידי תמר כעירבון לתשלום החוב. החותם האישי שלו, הפתיל והמטה נתפסים מבחינתה של תמר כעירבון מוצק ואמין, בשל ייחודיותם.

להמשך קריאה

ואכן כעבור זמן מה שולח יהודה גדי עיזים ביד רעהו העדולמי, על מנת להחזיר אליו את העירבון שכל כך חשוב לו. העדולמי לא מוצא את האישה, ויהודה חושב שהעירבון שהפקיד בידיה כבר לא יוחזר לו.

  • האם כל פריט יכול לשמש כעירבון לתשלום? הציעו הגדרה משלכם לעירבון.
תמר של רננה רז
מה הם הכוחות הפועלים בפרק לח, וכיצד מעבירים את הדרמה האנושית אל התיאטרון? הכוריאוגרפית והרקדנית...
תמר של רננה רז
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ."
(פסוק ח)

מה הם הכוחות הפועלים בפרק לח, וכיצד מעבירים את הדרמה האנושית אל התיאטרון? הכוריאוגרפית והרקדנית רננה רז מספרת על יחסה לפרק בכלל ולתמר בפרט. ברקע דבריה, קטעים מתוך ההצגה "אשת" של היוצרת אלית ובר.

  • על פי רננה רז, מה סוד כוחה של תמר?

קרדיט: מטח

סימנים - 929
ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית לח – ער ואונן ואיסור הוצאת...
סימנים - 929
"וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע, וְהָיָה אִם בָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו."
(פסוק ט)

ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית לח – ער ואונן ואיסור הוצאת זרע לבטלה.

  • מה הם שני הפירושים שמציעה ליאת רגב לעונשו של אונן? מה עמדתו של הרב בני לאו בנושא?

קרדיט: סימנים / בראשית לח – 929 תנך ביחד, 2015

חוק הייבום
חוק הייבום הקדום מוצג לראשונה במקרא בספר דברים: "כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם...
חוק הייבום
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ."
(פסוק ח)

חוק הייבום הקדום מוצג לראשונה במקרא בספר דברים: "כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ" (דברים כה, ה). חוק זה נועד לפתור בעיה בחברה הפטריארכלית-חקלאית, שהייתה מבוססת על שליטה באדמות ובנשים ובשימור רכוש המשפחה. על פי דיני הייבום, אלמנה שבעלה נפטר ולא עלה בידם להביא לעולם צאצאים, אחיו של הבעל מצווה לשאתה לאישה ולהקים זרע למת.

  • ראובן מספר לשאולי ולאירנה על מצוות הייבום. מדוע התגובה שלהם שונה מהתגובה שלה ציפה ראובן?

קרדיט: עמוד הפייסבוק של ארץ נהדרת