סגור תצוגת כיתה
הפרק

לידת שמואל, בן העקרה

פסוקים יט-כח

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

כל בני האדם באו לעולם לאחר לידה – כך גם בתקופת התנ"ך. היום נקרא על לידת הבן של חנה, הילד שאותו ביקשה בתפילותיה, שמואל. אך לפני כן נערוך דיון קצר עם התלמידים לגבי הלידות שלהם. מה אתם יודעים על הלידה שלכם? מי שיודע באיזה בית חולים נולד שירים את ידו. מי שיודע באיזו שעה נולד שירים את ידו. למי יש סיפור מיוחד שקשור ללידה שלו?

במדינת ישראל של היום רוב התינוקות נולדים בבית חולים ותמיד מקווים שזו תהיה לידה כמה שיותר "רגילה" ובלי סיבוכים. אך בתנ"ך סיפור היריון מיוחד הוא לרוב רמז ללידתו של אדם חשוב.

הזמנה לקריאה

נבקש מהתלמידים לקרוא בשקט את פסוקים יט-כח. לאחר מכן, נבקש מהתלמידים לספור תוך כדי קריאה כמה פעמים מופיע שם אלוהים, בפסוקים המתארים את לידתו של שמואל. מומלץ להקרין את הפסוקים בכיתה ולסמן עם התלמידים על הלוח את ההופעות בפסוקים.

נשאל: באילו אופנים אלוהים מעורב בלידת שמואל? (אפשר גם לעיין בפסוקים הקודמים בפרק – פסוקים ב ויא). מה המספר המקראי רוצה לומר לקורא?

נשמע את תשובות התלמידים ונסכם על הלוח בקצרה את הדברים: אנו רואים כי שמו של אלוהים מופיע רבות – כמעט בכל אחד מהפסוקים. מה זה אומר על מעורבות אלוהים בלידת שמואל? (אפשר להשתמש במילה המנחה באתר)

נחדד את ההבנה של המתרחש בפסוקים יט-כח בכמה שאלות. נכתוב את השאלות על הלוח ונבקש מהתלמידים לענות עליהם בעבודה אישית או בזוגות.

  • "וַיִּזְכְּרֶהָ ה'" (פסוק יט) – מה בדיוק זכר אלוהים? כתבו פסוק זה במילים שלכם.
  • הסבירו את פירוש שמו של שמואל על פי פסוק כ. – זו הזדמנות להזכיר ולחדד את המושג מדרש שם – סיפור או משפט שמסביר מדוע מוענק שם מסוים לדמות או מקום בתנ"ך.
  • מדוע חנה אינה עולה עם משפחתה לזבוח לה' צבאות בשילה? (פסוק כב)
  • "וְהַנַּעַר נָעַר" (פסוק כד) – שערו בן כמה היה שמואל כאשר הובא למקדש.

שמואל בן העקרה

אלוהים הוא האחראי לעקרותה של חנה (פסוקים ה-ו) והוא גם המסייע בהמשך הפרק להביא את העקרות אל קיצה (פסוק יט) – לאור זאת, מתבקש לשאול: מדוע חנה עקרה מלכתחילה? האם הסיפור לא היה קל יותר אם שמואל פשוט היה נולד וזהו? עם זה, אנחנו יודעים שהתנ"ך כתוב לרוב בלשון קצרה מאוד, ולכן אם מתוארים לנו פרטי ההיריון של שמואל והתלאות שעברו על אמו, ככל הנראה יש לכך משמעות. נשאל במליאה:

  • איזו משמעות מוסיפה עקרותה של חנה לסיפור לידתו של שמואל?
  • כיצד לדעתכם סיפור הלידה של שמואל עשוי להשפיע על חייו?

עקרותה של חנה היא בעצם הבעיה שהופכת את סיפור לידתו של שמואל למיוחד. העובדה שחנה עקרה מחייבת אותה להתפלל, לידור נדר ולערב את אלוהים בלידת בנה. התנ"ך מלמד אותנו שלמעשי האדם והחלטותיו יש השפעה.
בתנ"ך סיפור היריון מיוחד שכולל קשיים ואתגרים שעליהם יש להתגבר מרמז על לידתו של אדם חשוב ומיוחד. ברוב המקרים, כמו במקרה של שמואל, מתקיים מוטיב לידת העקרה.

  • האם אתם מכירים סיפורים נוספים על דמויות מקראיות שנולדו לאם עקרה או לאחר קשיים אחרים?
  • מוטיב לידת העקרה מופיע בכמה מקומות בתנ"ך. נפנה את התלמידים לעיין בסיפורי תנ"ך נוספים – נבקש מכל זוג תלמידים לעיין באחד מסיפורי העקרות האחרים המופיעים בתנ"ך (שרה – בראשית פרק טז פסוקים א-ד, טו; פרק יח פסוקים י-יד. רבקה – בראשית פרק כה. רחל – בראשית סוף פרק כט ותחילת פרק ל. אשת מנוח אם שמשון – שופטים פרק יג) ולענות על השאלות הבאות:
    • מי העקרה?
    • איך העקרה מרגישה עם עקרותה?
    • איך הסביבה מתייחסת לעקרותה?
    • השוו בין הדמות שקראתן על אודותיה לבין חנה. מה המכנה המשותף להרגשותיהן? כיצד בסופו של דבר מצליחה העקרה ללדת בשני הסיפורים? בסיפורי העקרות המקראיים העקרות מגלה באנשים כוחות מיוחדים. סיפורי הלידה אחרי העקרות הם ייחודיים. מה דעתכם, האם אתגר העקרות שאלוהים מציב בפני חנה הוא מחמאה בעבור חנה, או שמא 'לא מדבשך ולא מעוקצך'? במילים אחרות, האם הכוחות שאדם מגלה בעצמו בעקבות הקושי מפצים על הקושי?

מבט לחיים

עקרות היא תופעה מוכרת ונפוצה בתנ"ך, אך קרובה פחות לעולמם של התלמידים. בחלק זה ננסה לקרב אותם להבנת חוויית העקרות כחוויה של כמיהה לדבר שאיננו, או שלמעלה מכוחנו להשיג. נתחיל בכך שנבקש מהתלמידים לחשוב על משהו שהם מאוד רוצים (או רצו) ולא יכולים לקבל.
נדון:

  • כיצד אתם מרגישים כשאתם רוצים משהו שאתם לא יכולים להשיג? איך זה קשור למתרחש בפרק?
  • בפרק חנה אינה מוותרת ונוקטת כמה צעדים כדי להשיג את הדבר שהיא רוצה – ילד משלה. מה אפשר ללמוד מהתנהגותה – כיצד אנו יכולים לפעול כדי להשיג דבר שאנו רוצים?
  • כיצד לדעתכם הרגישה חנה לאחר לידת שמואל?
  • האם יכולים להיות גם חסרונות בכך שאנו מקבלים את מה שאנחנו רוצים?

אפשר לסיים את השיעור עם שירה של רחל המשוררת על הכמיהה לילד. רחל נפטרה בלי ילדים. (אפשר גם להאזין לגרסה נוספת של השיר).

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: סיפור לידתו של שמואל הוא סיפור מיוחד הכרוך בקשיים רבים – מה שמרמז על דמותו המיוחדת והחשובה של שמואל. עקרותה של חנה היא מרכזית בסיפור והיא בעצם הגורם למעורבותו של אלוהים בלידה ולהקדשתו של שמואל לה'. סיפור לידתו של שמואל מתקשר לסיפורים אחרים של לידת אישים חשובים בתנ"ך לאמהות עקרות – מוטיב לידת העקרה. אלוהים מקיים את חלקו ומביא ללידת שמואל, חנה מצידה מחכה שהתינוק ייגמל ואז משלימה את ה"עסקה" ומעבירה את שמואל לידי עלי הכהן לשירות במקדש.
מיומנויות: איתור מידע בקריאה עצמית, מענה על שאלות הבנה, הכרת המושגים: מדרש שם, מוטיב לידת העקרה, מילה מנחה.
מתודות: קריאה שקטה, מענה על שאלות הבנה, דיון במליאה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
עקרה
בֵּן לוּ הָיָה לִי! יֶלֶד קָטָן, שְׁחֹר תַּלְתַּלִים וְנָבוֹן. לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וְלִפְסֹעַ לְאַט בִּשְׁבִילֵי הַגָּן....
עקרה

למילות השיר

בֵּן לוּ הָיָה לִי! יֶלֶד קָטָן,
שְׁחֹר תַּלְתַּלִים וְנָבוֹן.
לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וְלִפְסֹעַ לְאַט
בִּשְׁבִילֵי הַגָּן.
יֶלֶד.
קָטָן.

אוּרִי אֶקְרָא לוֹ, אוּרִי שֶׁלִּי!
רַךְ וְצָלוּל הוּא הַשֵּׁם הַקָּצָר.
רְסִיס נְהָרָה.
לְיַלְדִּי הַשְּׁחַרְחַר
"אוּרִי!" –
אֶקְרָא!

עוֹד אֶתְמַרְמֵר כְּרָחֵל הָאֵם.
עוֹד אֶתְפַּלֵּל כְּחַנָּה בְּשִׁילֹה.
עוֹד אֲחַכֶּה לוֹ.

קרדיט: נופר אליהו, "עקרה" 2017

צרתה
"וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם כַּעַס" (שמואל א, א, ו): מכעיסה שוב ושוב, וחוזרת ומכעיסה. מה הייתה...
צרתה
"וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְעִמָהּ, כִּי סָגַר ה' בְּעַד רַחְמָהּ."
(פסוק ו)

shutterstock.com

"וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם כַּעַס" (שמואל א, א, ו):
מכעיסה שוב ושוב, וחוזרת ומכעיסה.
מה הייתה אומרת פנינה אם הבנים לחנה העקרה? האם קנית לבנך הגדול סוודר וכותונת וחלוק?
להמשך המדרש

אמר ר' נחמן בר אבא: בבוקר הייתה פנינה אומרת לחנה: אין את עומדת ומרחצת את פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר? ובזמן סיום הלימודים הייתה אומרת לה: חנה, אין את עומדת ומקבלת את בנייך שבאו מבית הספר?
למה עשתה פנינה מה שעשתה? כדי שחנה תתרעם, תבוא בתלונה ובכעס על הקדוש ברוך הוא – "בַּעֲבוּר הַרְעִמָהּ" (שם).
אמר הקדוש ברוך הוא: את מרעמת אותה עליי, ואין רעמים שאין אחריהם מטר. לכן מיד אני עוזר לה ופוקדה, כמו שנאמר: "כִּי פָקַד ה' אֶת חַנָּה" (שמואל א, ב, כא).

(עיבוד. על פי: ילקוט שמעוני לשמואל, עז. ביאור אביגדור שנאן, ספר האגדה)

  • באיזה אור מוצגת פנינה במדרש? וכיצד עונה למעשיה אלוהים?
צו ליבה של חנה
אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם! מכל צבאי צבאות שבראת בעולמך, קשה...
צו ליבה של חנה
"וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר ה' צְבָאוֹת אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים, וּנְתַתִּיו לַה' כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ."
(פסוק יא)

shutterstock.com

אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם! מכל צבאי צבאות שבראת בעולמך, קשה בעיניך שתיתן לי בן אחד? משל, למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו, בא עני אחד ועמד על הפתח. אמר להם: תנו לי פרוסה אחת, ולא השגיחו עליו. דחק ונכנס אצל המלך, אמר לו: אדוני המלך, מכל הסעודה שעשית קשה בעיניך ליתן לי פרוסה אחת?

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף לא עמוד ב)

  • מִצאו נקודת דמיון בין המשל המופיע במדרש לבין התנהגותה של חנה המתוארת בפסוקים ג-יא.
אישה אהובה ואישה אהובה פחות
אלקנה נותן לחנה "מָנָה אַחַת אַפָּיִם", כלומר מנה כפולה, כנראה משום שאינו יכול "לתת" לה...
אישה אהובה ואישה אהובה פחות
"וַיְהִי הַיּוֹם, וַיִּזְבַּח אֶלְקָנָה וְנָתַן לִפְנִנָּה אִשְׁתּוֹ וּלְכָל בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ מָנוֹת. וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם: כִּי אֶת חַנָּה אָהֵב וַיהוָה סָגַר רַחְמָהּ." (פסוקים ד-ה)
מאזניים המוכרעים על ידי הלב.

מאזניים המוכרעים על ידי הלב. inventbbart/shutterstock.com

אלקנה נותן לחנה "מָנָה אַחַת אַפָּיִם", כלומר מנה כפולה, כנראה משום שאינו יכול "לתת" לה ילדים.

להמשך קריאה

בפרק מתואר שאלקנה אוהב את חנה יותר מאשר את פנינה. אלקנה מנסה לעודד את חנה במילים ובמעשים. מילים: הוא מנסה לדבר על ליבה של חנה, ואומר שאהבתו הרבה אליה טובה יותר מעשרה בנים. מעשים: כשהם עולים לשילה אלקנה מקריב קורבן לאלוהים, ולחנה הוא נותן "מנה אחת אפיים", מנה כפולה מן הקורבן. כיום הביטוי "מנה אחת אפיים" עדיין מקובל, אך לרוב דווקא במשמעות הפוכה, שלילית. היום משתמשים בביטוי זה במשמעות של להחזיר למישהו פגיעה כפולה ומכופלת.

  • כמה זה "מנה אחת אפיים", ומדוע אלקנה נותן מידה זו לחנה?
  • כתבו משפט עם הביטוי "מנה אחת אפיים" כפי שמשתמשים בו כיום.
אל הנער הזה התפללתי
אלוהים נענה לתפילת חנה, והילד שרצתה כל חייה נולד לה. אבל נֶדֶר הוא נֶדֶר, ועכשיו...
אל הנער הזה התפללתי
"אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי, וַיִּתֵּן ה' לִי אֶת שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּוֹ. וְגַם אָנֹכִי הִשְׁאִלְתִּהוּ לַה' כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה הוּא שָׁאוּל לַה'; וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁם לַה'." (פסוקים כז-כח)
לידת בן - מדלית ארד (עיצוב: דרור בן דרור, נתן קרפ, 1982). באדיבות החברה הישראלית למדליות ולמטבעות

לידת בן – מדלית ארד (עיצוב: דרור בן דרור, נתן קרפ, 1982). באדיבות החברה הישראלית למדליות ולמטבעות

אלוהים נענה לתפילת חנה, והילד שרצתה כל חייה נולד לה. אבל נֶדֶר הוא נֶדֶר, ועכשיו היא נאלצת להיפרד מהילד…

להמשך קריאה

בתפילתה נדרה חנה שאם ייוולד לה בן, היא תגדל אותו כנזיר ותמסור אותו לעלי הכהן והוא יעבוד את אלוהים כל חייו.
כשלבסוף נולד לה הילד היא קראה לו "שמואל", לדבריה משום ששאלה אותו (קיבלה אותו בהשאלה) מאלוהים. ה' נתן לחנה את הילד לזמן קצוב, כי למעשה הוא יועד לעבודת אלוהים על פי ההסכם שערכה בליבה עם ה'. חנה מוסרת את בנה לעלי במשכן שילה, ובעצם משאילה את הבן ששאלה.

  • כיצד אפשר להבין את הרצון העז של חנה בבן לצד מסירתו לעלי?
  • כיצד משתמשים היום בביטוי "אל הנער הזה התפללתי"? חפשו בגוגל את פירוש הביטוי (רמז – שימו לב לפרטים).
"בן לו היה לי" - שירת העקרוֹת
חייה של רחל המשוררת (רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע) לא היו פשוטים. גם מעצם היותה חלוצה שהתיישבה...
"בן לו היה לי" - שירת העקרוֹת
"וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר, ה' צְבָאוֹת אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים, וּנְתַתִּיו לַה' כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ." (פסוק יא)
השיר בכתב ידה של רחל.

השיר בכתב ידה של רחל. מתוך ויקישיתוף

חייה של רחל המשוררת (רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע) לא היו פשוטים.

להמשך קריאה

גם מעצם היותה חלוצה שהתיישבה בקיבוץ דגניה וחלתה בשחפת, אך בעיקר בשל הכמיהה העזה שלה לילד. משאלתה זו לא נענתה, לעומת משאלתה של חנה. במקום ילדים השאירה אחריה רחל המשוררת מורשת של שירים. אחד מהם הוא השיר "אוּרִי", הידוע יותר בשם "עֲקָרָה" (כדאי לשים לב בתמונה מה היה שם השיר במקור). מוזמנים להאזין לשיר.

  • חנה בחרה בשם שְׁמוּאֵל. כיצד הסבירה חנה את הבחירה שלה בשם זה?
  • לפי כתב היד של רחל אנחנו מגלים שלשיר קראו במקור "אִמָהִי", אך הוא פורסם בשם "עֲקָרָה". כיצד שני השמות האלו מתארים את המצב ואת התחושות של רחל המשוררת ושל חנה המתפללת?
אני - חנה.
  הכמיהה של חנה לבן היא כמיהה חוצת גבולות, תקופות וגם מינים. נשים רבות, וגם...
אני - חנה.
"וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ, חַנָּה לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה לֹא תֹאכְלִי וְלָמֶה יֵרַע לְבָבֵךְ, הֲלוֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים." (פסוק ח)
נשים במקרא - חנה אם שמואל הנביא

נשים במקרא – חנה אם שמואל הנביא. גלויה מצויירת ציור: ג' שטאל. הוצאת פניקס, ברלין, 1920 בקירוב .המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות,מאוסף חוה שניידר לבית קוטניק.

 

להמשך קריאה

הכמיהה של חנה לבן היא כמיהה חוצת גבולות, תקופות וגם מינים. נשים רבות, וגם גברים, הזדהו עם הכאב שלה, ובמהלך הדורות ניסו לתאר את הרגשות שלה באמצעות שירים ויצירות אומנות. הצייר הגרמני גוסטב שטאל צייר את הגלויה הזו בגרמניה בשנת 1920, ונתן לה את השם "חנה אֵם שמואל הנביא".

  • התבוננו במבע פניה של חנה ביצירה והתאימו בינו לפסוק בפרק.
רמה
הפרק נפתח בהתייחסות למקום המגורים של אלקנה ומשפחתו. רמה, כפי שרומז עליה שמה (המילה "רָם"...
רמה
"וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים מֵהַר אֶפְרָיִם..." (פסוק א)
כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

הפרק נפתח בהתייחסות למקום המגורים של אלקנה ומשפחתו.

להמשך קריאה

רמה, כפי שרומז עליה שמה (המילה "רָם" פירושה גבוה, מתנשא לגובה), היא מקום מוגבה. לפי המתואר בפרק זה ובאזכורים אחרים במקרא, מדובר במקום גבוה שנמצא בהר אפרים. הצעות רבות הוצעו במחקר למקומו של ישוב זה. כיום מקובל לזהות את הישוב הזה עם הכפר אַ-רַאם, שנמצא כתשעה קילומטרים מצפון לירושלים.

  • מצאו את רמתיים ואת שילה במפות.
  • בפסוק יט נזכרת שוב העיר, והפעם היא נקראת קצת אחרת. מה השם של העיר בפסוק יט?
  • באיזה חבל ארץ הערים האלה נמצאות?
שִׁילֹה
העיר שִׁילֹה הייתה המרכז המקודש של שבטי ישראל בתקופת ההתנחלות והשופטים. שִׁילֹה הייתה מרכז פולחני...
שִׁילֹה
"וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ מִיָּמִים יָמִימָה לְהִשְׁתַּחֲוֺת וְלִזְבֹּחַ לַה' צְבָאוֹת בְּשִׁלֹה; וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי עֵלִי חָפְנִי וּפִנְחָס, כֹּהֲנִים לַה'." (פסוק ג)
תל שילה, 2012.

תל שילה, 2012. קרדיט: צילום: RonAlmog from Israel, מתוך flickr.com

העיר שִׁילֹה הייתה המרכז המקודש של שבטי ישראל בתקופת ההתנחלות והשופטים. שִׁילֹה הייתה מרכז פולחני ומוקד הנהגת השבטים, העם התכנס בה בשעות מצוקה ומדי שנה בשנה נחוגו בה חגיגות דתיות.

להמשך קריאה

במשך זמן רב עמד בשִׁילֹה המשכן שבתוכו ניצב ארון הברית. למעשה מסופר עליה כבר בתקופת ההתנחלות – בספר יהושע מתואר כי בשִׁילֹה הוקצו הנחלות לשבטים וכי שם נקבעו הערים לַלְוִיִּים. הארכאולוג ישראל פינקלשטיין, שחפר בשִׁילֹה, מציין כי היה קל למצוא את מיקומה של העיר בשל נקודות הציון המתוארות בספר שופטים, כיוון שמקומן של בית-אל ודרך ההר העתיקה ידועים, היה קל לאתר את מקומה של שִׁילֹה. נוסף על כך, עדויות שהתגלו בחפירות ארכאולוגיות בתל מתאימות למסופר בספרי המקרא, שם מתוארת שילה כמקום פולחן ומסחר מרכזי. במבנים שהתגלו בחפירות נמצאו שברים של כלי חרס – קנקנים, פַּכִּים ואף סירי בישול.

  • מדוע עלו חנה ואלקנה דווקא לשִׁילֹה להתפלל ולהקריב קורבנות?
על עקרות במקרא והיום
לפעמים צריך יותר מגבר ואישה בשביל להביא ילד לעולם. בתנ"ך יש כמה סיפורים על נשים...
על עקרות במקרא והיום
"ולוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם אַחַת חַנָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה; וַיְהִי לִפְנִנָּה יְלָדִים וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִים." (פסוק ב)

צלמית פריון נושאת תאומים ברחמה. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות ומוזיאון ישראל

לפעמים צריך יותר מגבר ואישה בשביל להביא ילד לעולם. בתנ"ך יש כמה סיפורים על נשים עקרות שיולדות לאחר ציפייה ממושכת ואכזבות, בזכות התערבות אלוהית.

להמשך קריאה

אף שלתהליך הַפִּרְיוֹן אחראים שני בני הזוג, הגבר והאישה, בתקופה הקדומה רק האישה הייתה מקושרת ליכולת להרות, ומכאן גם לעקרוּת. בגלל ההתערבות האלוהית בתהליך הביולוגי בין הגבר לאישה, יש חוקרים שמכנים דגם סיפורי זה בשם: "משולש הַפִּרְיוֹן". הנשים העקרות הן נשים בעלות חשיבות במסורת התנ"כית – למשל שרה, רבקה ורחל. והילד שנולד כתוצאה מן הנס ומן ההתערבות האלוהית, הוא אישיות מיוחדת או מנהיג חשוב – למשל יצחק, יעקב, שמשון. עקרות ובעיות של אי-פוריות נפוצות בימינו, לעיתים אצל הגבר ולעיתים אצל האישה. בזכות ההתפתחויות המדעיות יש היום טיפולים רפואיים שנועדו לסייע למבקשים ולמבקשות להביא ילד לעולם.

  • מה היה היחס של החברה הקדומה לעקרוּת? מי מבין בני הזוג נתפש כאחראי לעקרוּת?
  • והיום – מה היחס של החברה המודרנית לעקרוּת?
  • יחסי חנה ופנינה מצביעים על כך שבדרך כלל מעמדה של העקרה בבית היה מעורער. מה יוצא דופן במקרה של חנה?
תפילה
באמונה היהודית מקובל להתייחס לחנה בתור "המתפללת הראשונה". חנה התפללה לאלוהים במשכנו בשילה, מלמלה ובכתה,...
תפילה
"וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי יְהוָה; וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת פִּיהָ. וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ; וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה." (פסוקים יב-יג)

באמונה היהודית מקובל להתייחס לחנה בתור "המתפללת הראשונה". חנה התפללה לאלוהים במשכנו בשילה, מלמלה ובכתה, עד שעלי הכוהן חשב שהיא שיכורה. חנה כמובן לא הייתה שיכורה, ותפילתה נבעה ממצוקתה הרבה ומרצונה העז להיות אֵם.

להמשך קריאה

מאז ומעולם אנשים התפללו וביקשו דברים מעומק ליבם, כל אחד לפי שיטתו ולפי האלוהים שלו, אבל בכל דת התקינו מסגרות רשמיות לתפילות המאפיינות אותה. כך גם חכמי התלמוד הגדירו את המסגרת הרשמית לתפילות המקובלות. את תְפִלַת הָעֲמִידָה המכונה גם תְפִלַת שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה, שהיא התפילה המרכזית ביהדות, התקינו חז"ל על בסיס תפילת חנה. בהתאם לדרך שבה התפללה חנה בפרק שלנו, הם קבעו שלושה כללים לתפילה: כוונת הלב, תנועת השפתיים והקול שאינו נשמע. ודאי לא תתפלאו לשמוע שלתפילה זו קוראים גם "תפילת הַלַחַשׁ".

 

  • על פי הפרק – מדוע חנה התפללה?
  • מה דעתכם, האם עדיפה תפילה אחידה או שתפילה אמורה להיות דבר ספונטנית וחופשית?
מנהיג נולד!
לידתו של שמואל היא רגע דרמטי ומרגש עבור חנה ואלקנה, אבל גם ברמה הלאומית לידתו...
מנהיג נולד!
"וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שְׁמוּאֵל כִּי מֵה' שְׁאִלְתִּיו." (פסוק כ)

לידתו של שמואל היא רגע דרמטי ומרגש עבור חנה ואלקנה, אבל גם ברמה הלאומית לידתו מסמלת תקופה חדשה.

להמשך קריאה

לאחר שנים רבות של שלטון לא יציב שאפיין את תקופת השופטים, שבה בכל פעם היה שופט אחר משבט אחר, נולד האיש, הנביא, שיַמליך ויפיל מלכים לפי רצון האל.

הקרדיט הוא: חדשות התנ"ך: נביא נולד / חינוכית ראשונים בעולם, 2016

צפו בסרטון עד דקה 03:21 :

  • בסרטון נלי מנסה ליצור מנהיג במעבדה. כיצד יוצרים מנהיג לפי הפרק שלנו?
בקשת חנה לילד
צפו בסרטון עד 01:00 : מה צופן העתיד לילד שחיכו לו כל כך הרבה זמן?...
בקשת חנה לילד
"וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר לְכִי לְשָׁלוֹם, וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת שֵׁלָתֵךְ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמּוֹ." (פסוק יז)

צפו בסרטון עד 01:00 :

  • מה צופן העתיד לילד שחיכו לו כל כך הרבה זמן?
  • כיצד ישפיע הילד הזה על עתיד היחסים בין הפולחן להנהגה בישראל? והאם השפעתו קשורה לנסיבות הולדתו?

קרדיט: 929 שמואל פרקים א – ז. שמואל- מנער לנביא ולמנהיג / 929 תנך ביחד, 2015