חובה: ספר בראשית

יחידת בחירה: על אהבה וחסד

יחידת בחירה: דוד ויהונתן

מאמר דידקטי יחסי שאול, דוד ומיכל

שיעור שלישי מתוך שלושה

המאמר מתאר את מערכת היחסים המורכבת והטרגית בין שאול, דוד ומיכל בת שאול. המאמר פותח בשינוי היחס של שאול כלפי דוד מאהבה לעוינות ומסביר מדוע שירת הנשים גרמה לשינוי כל כך דרמתי. לאחר מכן סוקר המאמר את המעשים שנעשו על ידי שאול בעקבות תחושת איבה זו ולבסוף מנסה להסביר את אהבתה של מיכל לדוד, למרות יחסו של אביה לאהובה.

למאמר הדידקטי המלא

מדרשים

ניבים וביטויים

תרבות ואומנות

סיפורו של מקום

ריאליה מקראית

סרטונים

אהבה שאינה תלויה בדבר

כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם....

מדרשים אהבה שאינה תלויה בדבר

"וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אֶל שָׁאוּל וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד וַיֶּאֱהָבֵהוּ יְהוֹנָתָן כְּנַפְשׁוֹ."
(פסוק א)

איור: shutterstock.com

כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת דָּוִד וִיהוֹנָתָן.

(משנה, מסכת אבות, פרק ה, טז)

להמשך קריאה

כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר – בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה: כל אהבה בין בני אדם שאיננה אהבה טהורה, כל אהבה שהיא מותנית ברצון קצר־מועד להשגת רווח או תועלת כלשהם ומוּנעת משיקולים זרים, מתבטלת ברגע שהרווח מושג או השיקולים מאבדים את תוקפם וערכם.
ולעומת זאת, אהבה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר – אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם: אהבת אמת, שאין לה בעולמה כלום פרט לרחשי לבם של האוהבים, היא אהבה שלא תתבטל לעולם.
וממשיכה המשנה ומדגימה את דבריה מן הסיפור המקראי:
אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְדָבָר? זוֹ אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר (ויש גורסים: "אהבת אמנון לתמר" ונוסח זה נראה טוב יותר): שכן אמנון התאהב בתמר רק משום שהתאווה לשכב עמה, ולאחר שבא באורח אכזרי על סיפוקו, הפכה האהבה לשנאה.
וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר? זוֹ אַהֲבַת דָּוִד וִיהוֹנָתָן: אהבה הנזכרת כמה וכמה פעמים בסיפורי ספר שמואל, והיא אהבה שלא נתרופפה מעולם משום שלא נכרכה בשיקולים זרים.

פירוש אביגדור שנאן למסכת אבות פרק ה משנה יט. © קרן אביחי

מספר שמואל עולה בבירור שיהונתן אהב את דוד בכל ליבו, ואילו ביטוי מעורפל לאהבת דוד את יהונתן אפשר למצוא רק בדברי ההספד שלו עליו.
על מה יהונתן היה מוכן לוותר למען דוד?

גבורה טובה

ְיֵשׁ גְּבוּרָה שֶׁהִיא טוֹבָה לִבְעָלֶיהָ וְיֵשׁ שֶׁהִיא רָעָה לִבְעָלֶיהָ.טוֹבָה לִבְעָלֶיהָ זֶה דָּוִד, שֶׁכָּתוּב (שמואל א...

מדרשים גבורה טובה

"וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְןָ הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו."
(פסוק ז)

איור: shutterstock.com

ְיֵשׁ גְּבוּרָה שֶׁהִיא טוֹבָה לִבְעָלֶיהָ וְיֵשׁ שֶׁהִיא רָעָה לִבְעָלֶיהָ.
טוֹבָה לִבְעָלֶיהָ זֶה דָּוִד, שֶׁכָּתוּב (שמואל א יח, ז): "הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו", וּמִשָּׁם אֲהֵבוּהוּ כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יח, טז): "וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד".
רָעָה לִבְעָלֶיהָ זוֹ גְּבוּרָתוֹ שֶׁל גָּלְיַת, שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְחָרֵף, וּמֶה הָיָה לוֹ שֶׁמֵּת כְּכֶלֶב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יז, נא): "וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי מֵת גִּבּוֹרָם וַיָּנֻסוּ".

(מדרש שמות רבה, פרשה לא, פסקה ג)

אפשר להבין מהמדרש כי הגבורה נמדדת לא רק בתוצאות המעשים (אהבת העם לדוד) אלא גם במניע שלהם.
חזרו לפרק יז – מה היה המניע של גָּלְיָת? ומה היה המניע של דוד?

היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו

קבלת הפנים הלאומית אחרי הניצחון מפרגנת לשאול, אך לדוד הרבה יותר. שאול מרגיש שהפופולריות של...

ניבים וביטויים היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו

"וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְןָ הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו."
(פסוק ז)

איור: shutterstock.com

קבלת הפנים הלאומית אחרי הניצחון מפרגנת לשאול, אך לדוד הרבה יותר. שאול מרגיש שהפופולריות של דוד היא איום אמיתי על מלכותו – "נָתְנוּ לְדָוִד רְבָבוֹת וְלִי נָתְנוּ הָאֲלָפִים. וְעוֹד לוֹ אַךְ הַמְּלוּכָה" (פסוק ח), והעוינות כלפיו מתחילה או אולי מתעצמת.

בעת העתיקה נהגו הנשים לשיר ולרקוד לכבוד המנצחים. האם הנשים התכוונו לפגוע בשאול? נמקו את תשובתכם תוך התבססות על הכתוב.
תרגלו גם אתם את הטכניקה. כתבו מחמאות לשני אנשים על אותו מעשה, באופן כזה שכאשר משווים ביניהן מגלים שאחת מהן היא מחמאה אמיתית והאחרת קצת פחות.

נפש יהונתן נקשרה בנפש דוד

יהונתן מוכן היה לוותר על המלוכה למען דוד, ואף לצאת כנגד שאול אביו בשל אהבתו...

ניבים וביטויים נפש יהונתן נקשרה בנפש דוד

דוד ויהונתן / רמברנדט

ביצירה מתוארת פגישתם האחרונה של דוד ויהונתן, על פי המופיע בפרק כ, פסוק מא.דוד, חמוש...

תרבות ואומנות דוד ויהונתן / רמברנדט

"וַיִּכְרֹת יְהוֹנָתָן וְדָוִד בְּרִית בְּאַהֲבָתוֹ אֹתוֹ כְּנַפְשׁוֹ."
(פסוק ג)

רמברנדט, דוד ויהונתן, 1642, מאוסף ארמיטאז', מתוך ויקישיתוף

ביצירה מתוארת פגישתם האחרונה של דוד ויהונתן, על פי המופיע בפרק כ, פסוק מא.
דוד, חמוש בחרב, רוכן בעצב על יהונתן, המבוגר יותר. יונתן, חובש כובע של נסיך, עומד זקוף ומנחם את דוד. מהלך העניינים ברור. המלך שאול רוצה במותו של דוד, ועליו להימלט. דוד ויהונתן נפרדים בבכי ובשבועה על רקע של עיר ושמיים קודרים.

להמשך קריאה

רמברנדט, צייר הולנדי נודע שהשפיע רבות על אומנים אחרים ועל תולדות האומנות, היה אשף בשימוש באור ביצירותיו. באמצעות השימוש באפקטים של אור ובניגודים בין אור לצל הוא יצר דרמה ואווירה רגשית טעונה. ביצירה זו בולט גם כשרונו לתאר לא רק את חיצוניות הדמויות אלא גם את עולמן הפנימי המורכב ואת סערות הנפש.

הביאו שתי דוגמאות מהיצירה לשימוש באור (או בהיעדר אור) המגביר את האפקט הדרמתי או מדגיש את עוצמת הרגשות של דוד ויהונתן.

דוד ושאול - מערכת יחסים מולחנת

דָוִד ושאול / אהוד בנאי שעת לילה מאוחרת כולם מזמן הלכו לישון רק שאול...

תרבות ואומנות דוד ושאול - מערכת יחסים מולחנת

"וַיָּטֶל שָׁאוּל אֶת החֲנִית וַיֹּאמֶר אַכֶּה בְדָוִד וּבַקִּיר..."
(פסוק יא)

למילות השיר

דָוִד ושאול / אהוד בנאי

שעת לילה מאוחרת
כולם מזמן הלכו לישון
רק שאול עֵר, קוֹדֵר
מֵרִים לדָוִד טלפון

אולי תקפוץ אליי, יָא דָוִד
נַפְשִׁי אגם שחור
תביא איתך את הגיטרה
כי באצבעותיך אוֹר

דָוִד בא מייד רגוע,
מתיישב וּמְכַוֵן
את המלאכה היטב יודע
עוצם עיניים, מנגן

עשר אצבעות לדָוִד
קצה כל אצבע – קרן אור
כשהוא פּוֹרֵט על המיתר
הזמן זורם לו לאחור

שאול מבפנים קרוע
קְרָבוֹת בתוך בטנו
אוהב-שונא, ומקנא
מכור לחברו

דְבַר מָה אָפֵל נופל
הַשֵׁד חוזר להשתולל
סכין נזרקת באוויר
פתאום יש בין השניים קיר

דָוִד מתחמק משָׁאול
אבל שאול לא מוותר
דָוִד שוכח וסולח
כששאול מתקשר

בוא שוב לנגן לי דָוִד
קח אותי לכוכבים
בוא שוב לנגן הלילה
שיר געגועים

שירו של אהוד בנאי מבוסס על הפרק ועל מערכת היחסים הקרובה והמתוחה שבין שאול לדוד. זהו בשיר שני הֶרְמֵזִים למתואר בפרק יח.

אבל מחולה

עדריאל היה כנראה מן היישוב אָבֵל מְחוֹלָה. רבים מזהים את אבל מחולה עם תל...

סיפורו של מקום אבל מחולה

"וַיְהִי בְּעֵת תֵּת אֶת מֵרַב בַּת שָׁאוּל לְדָוִד, וְהִיא נִתְּנָה לְעַדְרִיאֵל הַמְּחֹלָתִי לְאִשָּׁה."
(פסוק יט)

אָבֵל מְחוֹלָה – עיר ישראלית בעמק הירדן. השערות רבות הוצעו לזיהוי העיר, על פי חלק מהן שכנה בעמק בית שאן ועל פי חלק מהן שכנה בעבר הירדן המזרחי. Kingdom of Israel 1020 he, CC BY-SA 3.0

עדריאל היה כנראה מן היישוב אָבֵל מְחוֹלָה. רבים מזהים את אבל מחולה עם תל אבו צוץ, הסמוך למעבורת הירדן, ממזרח ליישוב מחולה של היום. אין להכריע אם בתקופת שאול היתה העיר ממערב לירדן או ממזרח לו, שכן כידוע הירדן מפותל מאוד ולעתים שטחים המצויים מעברו האחד עוברים, בעקבות שינוי מהלכו, לעברו השני.

להמשך קריאה

בשמואל ב כא, ח, נזכר עדריאל המחולתי כ"עדריאל בן ברזילי המחולתי". לפי אחת ההנחות עדריאל הוא בנו של ברזילי הגלעדי, אשר נזכר כמי שסייע רבות לדוד בעת מרד אבשלום. אם כך, מסתבר שבנישואין אלה שבין מרב ובין עדריאל, ביקש שאול לחזק את הקשרים בינו ובין היישוב שבעבר הירדן המזרחי.

משה גרסיאל ושמואל אברמסקי, עולם התנ"ך – שמואל א', 2002, עמ' 166, הוצאת דברי הימים. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

מדוע רצה שאול להשיא את בתו מרב לדוד?
מה הניע אותו להשיא אותה לבסוף לעדריאל?

מוהר

מוהר – תשלום שנותן החתן למשפחת הכלה. תשלום המוהר הִקְנָה לחתן זכות על הכלה. דוד...

ריאליה מקראית מוהר

"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל כֹּה תֹאמְרוּ לְדָוִד, אֵין חֵפֶץ לַמֶּלֶךְ בְּמֹהַר כִּי בְּמֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים לְהִנָּקֵם בְּאֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ, וְשָׁאוּל חָשַׁב לְהַפִּיל אֶת דָּוִד בְּיַד פְּלִשְׁתִּים."
(פסוק כה)

אילוסטרציה למוהר. צילום: shutterstock.com

מוהר – תשלום שנותן החתן למשפחת הכלה. תשלום המוהר הִקְנָה לחתן זכות על הכלה. דוד טען בפני שליחי שאול, מתוך ענווה או מסיבות אחרות, שהוא רָשׁ (חסר אמצעים) ומעמדו נחות מכדי לשאת לאישה את בת המלך. שאול משיב לו כי הוא אינו מעוניין בתשלום, אלא בשירותי לחימה.

הצעתו של שאול לדוד לשאת את בתו לאישה, חוזרת פעמיים בפסוקים יז-כה. על פי הפסוקים, מה מניע את שאול להציע זאת?

בשירים ובמחולות

קבלת הפנים לחיילים השבים מהמלחמה הייתה מאז ומתמיד אירוע מרגש. בעקבות הניצחון על הפלשתים,...

ריאליה מקראית בשירים ובמחולות

"וַיְהִי בְּבוֹאָם בְּשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל לָשִׁיר וְהַמְּחֹלוֹת לִקְרַאת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, בְּתֻפִּים בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלִשִׁים."
(פסוק ו)

צלמית אישה אוחזת בתוף, תקופת הברזל, שקמונה. מאוסף המוזיאון הלאומי הימי בחיפה, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

תבליט של שבויים פלשתים ממדינת האבו במצרים, מתוך ספרו של גסטון מספרו. מתוך ויקישיתוף

קבלת הפנים לחיילים השבים מהמלחמה הייתה מאז ומתמיד אירוע מרגש. בעקבות הניצחון על הפלשתים, אויבי ישראל, הייתה בשיאה תחושת האופוריה בקרב העם. הנשים יצאו במחול ובשירה כדי לקבל את פני שיירת המלך השאול. אך דבריהן: "הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו" פגעו בשאול ובעקבות כך גם הזיקו לדוד.

שאול אינו שותף לשמחה שפשטה בעם בעקבות הניצחון על הפלישתים, הוא עסוק במעמדו שלו. זהו בפסוקים ח-טו את תיאורי הרגשות של שאול, ותארו את מצבו הנפשי.

הפרק באיורים

הסרטון מספר את סיפור מערכת היחסים הקשה של רודף ונרדף.

סרטונים הפרק באיורים

"וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַתִּצְלַח רוּחַ אֱלֹהִים רָעָה אֶל שָׁאוּל וַיִּתְנַבֵּא בְתוֹךְ הַבַּיִת וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָדוֹ כְּיוֹם בְּיוֹם, וְהַחֲנִית בְּיַד שָׁאוּל."
(פסוק י)

חדשות התנ"ך

מלך חדש נולד: דוד בן ישי. אבל זה סודי, כי שאול עדיין יושב על כס...

סרטונים חדשות התנ"ך

"וַיַּרְא שָׁאוּל וַיֵּדַע כִּי ה' עִם דָּוִד, וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל אֲהֵבַתְהוּ."
(פסוק כח)