סגור תצוגת כיתה
הפרק

מאמר דידקטי שמואל א' פרק ט'

שיעור חמישי מתוך חמישה

סיפור בחירתו של שאול למלך וסיפור המלכתו מתוארים בפרטים רבים בשמואל א פרק ט'. המספר מאריך בקורותיו של שאול עד לפגישתו עם שמואל. מאמר זה מתאר מה אפשר ללמוד מהפרטים המרובים על דמותו של שאול ועל אופיו.

למאמר הדידקטי המלא

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
הבן של קיש
רוב הצדיקים שמם קודם להם, כמו:ושמו קיש (שמואל א ט, א),ושמו שאול (שם ט, ב),ושמו...
הבן של קיש
"וַיְהִי אִישׁ מִבִּנְיָמִין וּשְׁמוֹ קִישׁ
בֶּן אֲבִיאֵל
בֶּן צְרוֹר
בֶּן בְּכוֹרַת
בֶּן אֲפִיחַ
בֶּן אִישׁ יְמִינִי,
גִּבּוֹר חָיִל.
וְלוֹ הָיָה בֵן וּשְׁמוֹ שָׁאוּל..."
(ט, א-ב)

Gustavo Frazao / shutterstock.com

רוב הצדיקים שמם קודם להם, כמו:
ושמו קיש (שמואל א ט, א),
ושמו שאול (שם ט, ב),
ושמו ישי ושמו דוד (שם יז, יב),
ושמו מרדכי (אסתר ב, ה),
ושמו אלקנה (שמואל א א, א),
ושמו בעז (רות ב, א).
אבל הרשעים – הם קודמים לשמם, כמו:
נבל שמו (שמואל א כה, כה),
גלית שמו (שם יז, ד),
שבע בן בכרי שמו (שמואל ב כ, כא).
ואם תמצא להפך, צריך מדרש."
(מעובד. על פי: מדרש לקח טוב על רות ב:א:ג)
  • על פי חז"ל, מדוע שמו של שאול מוזכר רק בפסוק השני של הפרק, אחרי הקדמה ארוכה?
  • מה אפשר ללמוד מפסוקים א-ב על שאול ועל התאמתו למלוך על עם ישראל?
מלך ככל הגויים?
רבי אליעזר אומר: זקנים שבדור – כַּהֹגֶן ביקשו: "תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ" (שמואל א ח,...
מלך ככל הגויים?
"...שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם."
(ח, ה)

איור: shutterstock.com

רבי אליעזר אומר: זקנים שבדור – כַּהֹגֶן ביקשו: "תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ" (שמואל א ח, ו). אבל עמי הארץ שבהם קלקלו והוסיפו: "וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ" (שמואל א ח, כ).

עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ עמוד ב

להמשך קריאה

בפרק עולה בפעם הראשונה הדרישה למלך. וכמו שמסופר בפרק, זה לא הולך בקלות. תחילה שמואל מסרב לבקשה, ורק אחרי התעקשות של העם הוא מסכים. המדרש מבחין בהבדל בין הבקשה שבתחילת הפרק לבין הבקשה שבסופו.

  • מצאו הבדלים בין שתי הבקשות למלך בפרק. מה הקלקול שמוצא המדרש בבקשה השנייה?
מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה
מהפסוק ניתן להבין ששאול היה גבוה מכל העם, ואחרים הגיעו עד לכתפיו. אך מדוע עובדה...
מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה
"וְלוֹ הָיָה בֵן וּשְׁמוֹ שָׁאוּל בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם." (פסוק ג)

מד גובה. Andrey_Popov/shutterstock.com –

מהפסוק ניתן להבין ששאול היה גבוה מכל העם, ואחרים הגיעו עד לכתפיו. אך מדוע עובדה זו מצוינת?

להמשך קריאה

מחקרים שונים מצביעים על כך שלאנשים גבוהים (ובייחוד לגברים גבוהים) מיוחסות יותר סמכותיות ויכולות ניהול, גם אם באופן לא מודע. אין סיבה מדעית לכך, וייתכן מאוד שזה הרגל תרבותי, אולם ייתכן כי מסיבות אבולוציוניות הגובה משמש כסמן לחוסן גופני וליכולות צייד טובות, ובעקיפין מלמד כנראה על היכולת להשיג משאבים חומריים שהכרחיים כדי לשרוד.
חשוב לציין שאין הגדרה אבסולוטית מי גבוה ומי נמוך, וכי רמת גובהו של אדם נקבעת יחסית לסובבים אותו. ממש כפי שנאמר בפסוק ג – שאול היה "גבוה מכל עם".
מעניין אם היה נחשב גבוה גם היום.

  • מדוע טורח המספר לציין את גובהו של שאול?
  • האם לדעתכם הכוונה היא ששאול היה גבוה רק מבחינה חיצונית או גם מבחינות אחרות?
  • רוצים לדעת מהו גובה ממוצע היום? היכנסו לאתר המספק נתונים על גבהים ממוצעים, וחפשו מהו הגובה הממוצע על פי מדינה – היכנסו והתרשמו
איזה ביטוי מסתתר בקטע?
אתון היא נקבת החמור. החמור משמש מאז ימי קדם לרכיבה, להובלת משאות ובחקלאות. חמורים מבויתים...
איזה ביטוי מסתתר בקטע?
"ותֹּאבַדְנָה הָאֲתֹנוֹת לְקִישׁ אֲבִי שָׁאוּל וַיֹּאמֶר קִישׁ אֶל שָׁאוּל בְּנוֹ קַח נָא אִתְּךָ אֶת אַחַד מֵהַנְּעָרִים וְקוּם לֵךְ בַּקֵּשׁ אֶת הָאֲתֹנֹת." (פסוק ג)

אתון היא נקבת החמור. החמור משמש מאז ימי קדם לרכיבה, להובלת משאות ובחקלאות.

להמשך קריאה

חמורים מבויתים היו סימן לתרבות של יישובי קבע. האתון והחמור נזכרים פעמים רבות במקרא, ולא פעם יש משמעות נלווית לאזכורים, שאינה נאמרת מפורשות אך מוסיפה תוכן מרומז או סמלי לעלילה. למשל, העובדה שלאביו של שאול היו כמה אתונות, מעידה על עושרו. הסיפור מגולל את עלילות שאול והנער כאילו היו מקריות, אך לנו הקוראים, הרואים את מאחורי הקלעים, ידוע שהמפגש בין האיש שמחפש אתונות לבין האיש שמחפש מלך אינו מקרי, אלא מכוון בידי אלוהים.

בימינו משתמשים בביטוי "הלך לחפש אתונות ומצא מלוכה" כשרוצים לתאר אדם שזכה בדבר יקר ערך בלי שחיפש אותו בכלל.

חשבו על הביטוי, המציב שני קצוות מנוגדים לכאורה – האתון לעומת המלוכה.

  • מה הניגוד זה נועד להבליט? חשבו על כך בזמן שאתם צופים בסרטון.
משיחת שאול
בתחריט של גוסטב דורֶה, האומן הצרפתי בן המאה ה-19, הקומפוזיציה מרמזת על מערכת היחסים בין...
משיחת שאול
"כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי מִיַּד פְּלִשְׁתִּים כִּי רָאִיתִי אֶת עַמִּי כִּי בָּאָה צַעֲקָתוֹ אֵלָי." (פסוק טז)

שמואל מברך את שאול, גוסט דורה, מתוך סדרת איורי המקרא

בתחריט של גוסטב דורֶה, האומן הצרפתי בן המאה ה-19, הקומפוזיציה מרמזת על מערכת היחסים בין שמואל לשאול: שמואל מתואר כשהוא עומד ואילו שאול כורע.

להמשך קריאה

שמואל נראה כמי שכמעט נוגע בשמיים, מבטו מופנה אל על וידו מורה על שאול. מבטו של שאול פונה אל שמואל, והוא משלב את ידיו בתנוחה המביעה הסכמה וקבלה.

  • כיצד ממחיש ציורו של גוסטב דורה את משולש היחסים בין אלוהים, נביא ומלך?
הכוח משחית?
בהיסטוריה האנושית דוגמאות רבות לבתי מלוכה אשר "הכתר עלה להם לראש", ובמקום לפעול למען זכויות...
הכוח משחית?
"...אֶת בְּנֵיכֶם יִקָּח וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו וְרָצוּ לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ." (פסוק יא)

לואי ה 16, צייר: ג'וזף דופלסיס 1777

ארמון הטריאנון הקטן, שהעניק לואי ה-16 למארי אנטואנט

בהיסטוריה האנושית דוגמאות רבות לבתי מלוכה אשר "הכתר עלה להם לראש", ובמקום לפעול למען זכויות נתיניהם, פעלו עבור האינטרסים האישיים שלהם וצברו רכוש וכסף רב על חשבון העם.

להמשך קריאה

לואי ה-16 היה מלך צרפת בשנים 1774–1792. בשנותיו האחרונות התמוטטה הממלכה, וניסיונותיו להיחלץ מהמשבר הביאו לפרוץ המהפכה הצרפתית. לואי ה-16 הוא דוגמה מובהקת למלך שחי חיי פאר מוגזמים וראוותניים בשעה שנתיניו רעבוּ ללחם.

לואי ה-16 ומארי אנטואנט עמדו בעין הסערה של מחאה עממית רחבה שהתפתחה לכדי "המהפכה הצרפתית". במהלך המהפכה הם הפכו לאויבי העם. ועכשיו – נחזור לפרק ולניגוד העז ששמואל מציג בין המלך לבין נתיניו.

  • מדוע שמואל משתמש בכינויי שייכות באזהרותיו: "בניכם", "עבדיכם", "כרמיכם"? איזה מסר הוא מחדד כך?
שבט בנימין
  בתנ"ך יש התייחסויות רבות לשבט בנימין. הראשונה שבהן היא ששבט בנימין נקרא על שם...
שבט בנימין
"וַיְהִי אִישׁ מִבִּנְיָמִין וּשְׁמוֹ קִישׁ בֶּן-אֲבִיאֵל בֶּן-צְרוֹר בֶּן-בְּכוֹרַת בֶּן-אֲפִיחַ בֶּן-אִישׁ יְמִינִי גִּבּוֹר חָיִל." (פסוק א)

בול שבט בנימין. עיצוב: ג המורי, תאריך הופעה: 05/06/1956, באדיבות השירות הבולאי - דואר ישראל

מפת שבט בנימין: 1847 - Palmer Richard. אוסף המפות של אמיר כהנוביץ, ACC 594-12, הספרייה הלאומית.

 

בתנ"ך יש התייחסויות רבות לשבט בנימין. הראשונה שבהן היא ששבט בנימין נקרא על שם בן הזקונים של יעקב

להמשך קריאה

והאחרונה שבהן מופיעה במגילת אסתר:
"אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ אִישׁ יְמִינִי" (אסתר ב, ה).
שימו לב לשמות – ציון אבותיו של מרדכי חוזר על שמות אבותיו של שאול, ועל ידי כך מקשר אותו לשושלת זו.
דימיון אחר בשמות, שקשור גם הוא לשבט בנימין, מופיע בשמו העברי של חוזה המדינה: היזכרו בשמותיו הראשונים של הרצל, וראו כיצד הם מאזכרים את הברכה שנתן יעקב לבנימין בנו לפני מותו, ברכה המאפיינת את השבט כולו: "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל" (בראשית מט, כז).

  • מדוע מוסר המספר המקראי בכזה פירוט את שמות אבותיו של שאול?
הרואה מארץ צוף
  כשקוראים את פסוק ה נדמה ששאול ונערו עברו בארצות רבות בחיפוש אחר האתונות, ולא...
הרואה מארץ צוף
"וַיַּעֲבֹר בְּהַר אֶפְרַיִם וַיַּעֲבֹר בְּאֶרֶץ שָׁלִשָׁה וְלֹא מָצָאוּ, וַיַּעַבְרוּ בְאֶרֶץ שַׁעֲלִים וָאַיִן וַיַּעֲבֹר בְּאֶרֶץ יְמִינִי וְלֹא מָצָאוּ. הֵמָּה בָּאוּ בְּאֶרֶץ צוּף…" (פסוקים ד-ה)

מפת הדרך בה הלך שאול בחפשו את האתונות. כרטוגרפיה: סופר מיפוי. מתוך הספר: תנ"ך לחטיבת הביניים: משבטים לממלכה – כיתה ח,עמ' 154, יד יצחק בן-צבי והמרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2011

  כשקוראים את פסוק ה נדמה ששאול ונערו עברו בארצות רבות בחיפוש אחר האתונות, ולא ברור כיצד הספיקו לעבור מרחק שכזה בשלושה ימים.

להמשך קריאה

התשובה נמצאת במפה, אך תחילה יש להבין שלמילה "ארץ" יש במקרא כמה משמעויות. על פי אחת מהן, ארץ היא טריטוריה של שבטים, משפחות או ערים, כגון ארץ בנימין, ארץ אפרים, ארץ צוף, ארץ שועל, ארץ שלישה. ואכן, מהתבוננות במפה אפשר לראות שהם אומנם גמאו מרחק מכובד מאוד, אבל לא חצו ארצות. שאול והנער עברו בין חבלי ארץ שונים, עד שהגיעו לארץ צוף שבה נמצא הרואה, הוא שמואל.

  • ראו במפה את המסלול המעגלי של שאול והנער בחיפושם אחר האתונות, ושימו לב למרחק בין נקודת המוצא שלהם לבין הנקודה שבה מצאו את שמואל. איזו משמעות סיפורית יש לעובדה ששני המקומות כל כך קרובים זה לזה?
הרואה מרָמָה והאוֹרַקְל מדֶלְפִי
  כפי שמציין המחבר המקראי, בימים ההם היה מקובל לכנות את הנביא בשם "הרואה". הנביא...
הרואה מרָמָה והאוֹרַקְל מדֶלְפִי
"וַיֹּסֶף הַנַּעַר לַעֲנוֹת אֶת שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הִנֵּה נִמְצָא בְיָדִי רֶבַע שֶׁקֶל כָּסֶף וְנָתַתִּי לְאִישׁ הָאֱלֹהִים וְהִגִּיד לָנוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ. לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר הָאִישׁ בְּלֶכְתּוֹ לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים לְכוּ וְנֵלְכָה עַד הָרֹאֶה, כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה." (פסוקים ח-ט)

האורקל מדלפי מאת מיכלאנג'לו, בקפלה הסיסטינית, 1509. הקפלה הסיסטינית, מתוך ויקישיתוף

גלגל המזלות- באמצעותו אנשים רוצים להבין מה טומן העתיד בחובו.

  כפי שמציין המחבר המקראי, בימים ההם היה מקובל לכנות את הנביא בשם "הרואה".

להמשך קריאה

הנביא בעולם הקדום, בישראל ובארצות אחרות, נחשב לאדם בעל יכולת לחזות את העתיד ולראות דברים שנסתרים מן האדם הרגיל. לנביא ייחסו גם יכולת לתקשר עם האלים, ולכן פנו אליו כדי לקבל עצה או לבקש נס, לעיתים עבור תשלום. ביוון העתיקה אנשים היו פונים אל הנביאים כדי לדעת מה הגורל הצפוי להם על פי האלים. כדאי לציין שביוון העתיקה, נשים נחשבו פעמים רבות כבעלות יכולת נבואה, כמו שהיה למשל באורקל מדלפי. המילה היוונית "אוֹרַקְל" מבוססת על פועל לטיני שמשמעותו היא: לשאול, לבקש. אורקל הוא המקום שאליו הגיעו אנשים כדי לשאול על עתידם ולבקש עצות. בעיר דֶלְפִי היה מקדש לאל אפולו, שאליו הגיעו אנשים כדי לשמוע מהכוהנת שהייתה במקום דברי נבואה, מתוך אמונה שהאל מדבר מפיה. לא פעם דברי הנבואה שבפיה היו קצרים וחידתיים, ואפשר היה לפרש אותם בכמה אופנים.

  • מדוע מציע הנער לשאול לפנות לאיש האלוהים?
באר המים – הטוויטר של המקרא
  ארץ ישראל נמצאת באזור חצי מדברי, והמים לא מצויים בה בשפע. היום בפעולה קלילה...
באר המים – הטוויטר של המקרא
"...וְהֵמָּה מָצְאוּ נְעָרוֹת יֹצְאוֹת לִשְׁאֹב מָיִם..." (פסוק יא)

נערות שואבות מים, Eugene de Blaas 1902. מתוך ויקישיתוף.

באר מים במושבה האמריקאית-גרמנית ביפו. צילום: מיכאל יעקובסון, מתוך ויקיפדיה העברית

 

ארץ ישראל נמצאת באזור חצי מדברי, והמים לא מצויים בה בשפע. היום בפעולה קלילה זורמים המים מן הברז, אך פעם היה צורך לשאוב מים מן הבאר כדי לשתות.

להמשך קריאה

לכן יש בתנ"ך הרבה סיפורים על חפירת בְּאֵרוֹת, על סכסוכים הקשורים בבעלות על הבאר, על התגלוּיוֹת אלוהיות ליד באר מים ועל מפגשים והיכרויות בין רועים לרועות ליד הבאר. היום יש לנו טוויטר, פייסבוק ואתרי היכרות שונים, אך פעם לא היו אינטרנט (מרשתת) או טלפון חכם. מזל שהייתה הבאר!

שאול ונערו במסע חיפוש. קודם הם חיפשו בעצמם את האתונות, ועכשיו הם מחפשים את הרואה כדי שיעזור להם לחפש את האתונות. בעודם מחפשים אותו הם פוגשים נערות שהגיעו לבאר לשאוב מים. בתגובה לשאלתם הקצרה על מקום הימצאו של הרואה, משיבות הנערות תשובה מפורטת וארוכה.

  • מה נרמז לנו על דמותו של שאול מרצונן של הנערות להאריך את השיחה עימו? (רמז בפסוק ב)
שאול במצלמה נסתרת
קרדיט: 929 שאול המלך- שמואל א ח- טו/929 תנך ביחד, 2015 שאול יוצא לחפש אתונות ומוצא...
שאול במצלמה נסתרת
"וּשְׁמוּאֵל רָאָה אֶת שָׁאוּל וה' עָנָהוּ הִנֵּה הָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ זֶה יַעְצֹר בְּעַמִּי." (פסוק יז)

קרדיט: 929 שאול המלך- שמואל א ח- טו/929 תנך ביחד, 2015

שאול יוצא לחפש אתונות ומוצא מלוכה. באמת, לא רק בפתגם. ובעצם, המלוכה מוצאת אותו.

  • צפו עד דקה 2:11, איזה מידע מוסיף לנו הסרטון אודות שאול?