סגור תצוגת כיתה
הפרק

פתיחה כפולה לסיפור המבול

פסוקים ה-יג

שיעור ראשון מתוך שניים
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

לסיפור המבול אקספוזיציה כפולה – פעמיים מסופר בפסוקים כי אלוהים רואה את חטאי האדם ואת השחתת הארץ ובעקבותיהם אלוהים מכריז פעמיים על כוונתו להחריב את העולם. יתרה מזו, פעמיים מסופר גם כי אלוהים מבחין בין נח לבין שאר אנשי הדור. מה משמעות כפילות זו?

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה:
נבקש מהתלמידים לחשוב על התחלה של ספר או סרט שהם מכירים היטב ונשאל אותם:

  • איזה מידע ניתן לנו בפתיחה של הספר או הסרט?

מתוך הדברים שיעלו בכיתה נדייק יחד את מאפייני האקספוזיציה (מיקום, דמויות, זמן, קונפליקט מרכזי)

אפשרות שנייה:
נקרין על הלוח את מסך המחשב ונחפש תמונות של "תיבת נח" בגוגל, או נקרין תמונות של תיבת נח.

נשאל את התלמידים:

  • איך המבול מצטייר בתמונות אלו?

נזכיר כי המבול הוא אירוע אפוקליפטי שבו נחרב העולם כולו, ולא מסע תענוגות של נח וחיות העולם כפי שיכול להצטייר בתודעה שלנו. אפשר להראות את תמונתו של גוסטב דורה שממחישה את גודל הזוועה שהתרחשה. מתוך מחשבה על גודל הקטסטרופה ניגש לשיעור ונראה איך מתחיל סיפור המבול.

הזמנה לקריאה

נכיר את המושג 'אקספוזיציה (היצג)' – פתיחה של סיפור. נבקש מהתלמידים לחשוב מה בדרך כלל מוצג לנו בתחילתו של סיפור: מקום, זמן, הדמויות והקונפליקט העיקרי.

נקרא יחד את פרק ו פסוקים ה-כב (תחילת סיפור המבול) ונסביר את הפסוקים בשעת הקריאה. לאחר הקריאה נשאל את התלמידים:

  • איזה מידע קיבלנו מתוך הפתיחה שקראנו? (הכרנו את הדמויות העיקריות בסיפור –נח ואלוהים, ואת הקונפליקט – רעת האדם והחלטת אלוהים להחריב את העולם)

נבקש מהתלמידים לתמצת את הפסוקים שקראנו במילים שלהם, ונכתוב את הדברים שאמרו בנקודות על הלוח. נשים לב עם התלמידים לחזרה בפסוקים ה-ח ובפסוקים ט-יג: בשניהם מופיעים נח ואלוהים, בשניהם אלוהים רואה את חטאי האדם והארץ ובשניהם יש החלטה על חורבן העולם.

סיפור המבול מתחיל פעמיים, כמו סיפור הבריאה, במהלך השיעור ננסה להבין מה המשמעות של הכפילות הזאת, מדוע יש אקספוזיציה כפולה?

נשרטט טבלה על הלוח ובראש כך עמודה, בכותרת, נכתוב את תיחום הפסוקים של כל אקספוזיציה – פסוקים ה-ח, ופסוקים ט-יג. הטבלה תלך ותתמלא במהלך השיעור (ראו בדך העבודה- טבלה).

את ההשוואה בין שתי הפתיחות נפתח בעיסוק בקונפליקט – תיאור חטאי האדם והארץ והחלטת האל.
בשתי הפתיחות אלוהים רואה מצב בלתי נסלח. נכתוב בטבלה את הפסוקים:
פסוק ה: "וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ."
פסוק יב:" וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה."

בפתיחה הראשונה ה' רואה את האדם ובפתיחה השנייה הוא רואה את הארץ.

נשים לב כי המילה "אדם" היא המילה המנחה בפתיחה הראשונה והמילה "ארץ" היא המילה המנחה בפתיחה השנייה.
נשאל את התלמידים:

  • מה המשמעות של הדגשים השונים? (בחלק הראשון האדם הוא החוטא, ליצירתו של אלוהים יש יצר רע "וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם" – פסוק ה. בחלק השני הארץ כולה חוטאת, והאדם אינו בולט בסביבתו או שונה ממנה. דגשים אלו יתחדדו בהמשך השיעור)

נכתוב בטבלה את התוצאה של ראיית אלוהים – החלטת ה' להביא מבול על הארץ:

פסוק ז: "וַיֹּאמֶר ה': 'אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.'"
פסוקים יב-יג: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה, כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ… וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ: 'קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם, וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת הָאָרֶץ."

נשאל את התלמידים:

  • מדוע חוזר הפועל השחית? (מידה כנגד מידה)
  • מה ההבדל באופן שבו העונש מיוצג בשני הפסוקים?
    (בפסוק ז מובעת קרבה לאדם "הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי", בעוד בפסוק יב-יג מתוארים מעשה ותוצאה, מידה כנגד מידה, הארץ נשחתה בידי כל בשר ואלוהים משחית את הארץ)
  • האדם שמופיע בפתיחה הראשונה פעמים רבות נקרא אחרת בפתיחה השנייה, כיצד הוא נקרא שם? (כל בשר)
  • מה שם זה אומר על הקשר בין אלוהים והאדם? (האדם הוא חלק מן העולם ואינו נזר הבריאה, הוא כלול בכל החיות ואין בינו ובין אלוהים קשר מיוחד)

אפשר לציין את הדמיון לפרקי הבריאה: בפרק א האדם נברא ביום השישי כחלק מהבריאה כולה בדומה לפסוקים ט-יג, ובפרק ב האדם עומד במרכז והבריאה סובבת לו בדומה לפסוקים ה-ח. אפשר גם להרחיב וללמוד את הפרשנות של רש"י למילים "כל בשר":

רש"י על בראשית ו פסוק יב:
'כי השחית כל בשר' – אפילו בהמה, חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן.

  • מה ההשחתה של כל בשר? ומה התגובה לכך בתיבת נח?

אחרי שערכנו השוואה בקונפליקט, נשווה את ייצוג הדמויות – נח ואלוהים.

נקרא את תיאורו של נח בשתי הפתיחות:
פסוק ח: "וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'."
פסוק ט: "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו."

נשאל את התלמידים:

  • מה ההבדל בייצוגו של נח בשתי הפתיחות? (בפתיחה הראשונה נח רק מוצא חן בעיני ה', ואין סיבה אובייקטיבית לבחירתו של נח; בפתיחה השנייה נח צדיק, והוא שונה מבני דורו – יש סיבה להצלתו)

אפשר להוסיף וללמוד את רש"י על פסוק ט:
'בדורותיו' – יש מרבותינו דורשים אותו לשבח
כל שכן אילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר
ויש שדורשים אותו לגנאי
לפי דורו היה צדיק
ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום

נקרא את פסוק ו ונשאל את התלמידים:

  • כיצד מגיב האל לאחר שהוא רואה את מעשיו הרעים של האדם? (וַיִּנָּחֶם, וַיִּתְעַצֵּב)
  • מדוע הכתוב בוחר לתאר את אלוהים באופן כן, חשוף ורגשי? מה זה אומר על מערכת היחסים בין ה' והאדם? (אפשר להציע שהקשר המתואר כאן הוא אישי. בקשר כזה יש רגשות קשים)

אפשר להביא גם את דברי אבן עזרא על פסוק ו:

אבן עזרא פסוק ו:
'וינחם ה" – ידוע כי לא אדם הוא להנחם רק דברה תורה כלשון בני אדם כי המשחית מה שעשה יראה שניהם.

נשאל את התלמידים:

  • האם בפתיחה השנייה, בפסוקים ט-יב, מסופר על רגשות? מדוע לדעתכם? (אין בה רגשות ויש תיאור אובייקטיבי. בפסוקים אלו אלוהים הוא שופט שדן את הארץ על פי מה שמגיע לה בלי מעורבות רגשית ומחוץ לסיטואציה)

נתבונן על הטבלה ועל המידע שאספנו במהלך השיעור ונשאל:

  • מה המשמעות של האקספוזיציה הכפולה?
  • אילו דגשים נותנת לנו כל פתיחה?
ה-ח ט-יג
"וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ." " וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ."
מילה מנחה – אדם מילה מנחה – ארץ
"וַיֹּאמֶר ה': 'אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה." – יחס של קרבה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ: 'קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם, וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת הָאָרֶץ.'" – מידה כנגד מידה
"הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי" – יש קשר בין ה' לאדם "כָּל בָּשָׂר" – האדם הוא חלק מהבריאה, ואין לו קשר מיוחד לאלוהים
מקביל לבראשית פרק ב – האדם במרכז הבריאה מקביל לבראשית פרק א – האדם חלק מן הבריאה
"וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'" – אין סיבה לבחירת נח, רק מציאת חן "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה" – נח צדיק, יש סיבה להצלתו
רגש אובייקטיביות

האקספוזיציה הכפולה מספרת לנו שתי נקודות מבט על גזר הדין שהביא אלוהים על האדם, וכך מביאה לנו סיפור שלם יותר. הפתיחה הראשונה מתארת מערכת יחסים רגשית ואישית בין אלוהים לאדם. אלוהים כואב את מעשיו של האדם ומתעצב על הצורך בהחרבת העולם. בפתיחה השנייה אין מערכת יחסים, אלוהים מרוחק מן האדם, ויש החלטה אובייקטיבית – הארץ כולה נשחתה ועל כן היא מקבלת את המגיע לה.

לסיכום נשאל את התלמידים:

  • אם בסופו של דבר התוצאה היא אותה תוצאה – אלוהים מביא מבול לעולם – למה משנה שיש נקודות מבט שונות?

מבט לחיים

  • מה הייתם מעדיפים, שמישהו יעניש אתכם מתוך צער וכאב ועם מעורבות רגשית או מכיוון שמגיע לכם עונש מצד הדין?
    אפשר להתמקד בתיאור הרגשי של האל בפתיחה הראשונה ולשאול:
  • מדוע המקרא מציג את ה' באופן לא שלם, בעל רגשות וחרטות?
  • מה זה אומר לנו?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו במשמעות האקספוזיציה הכפולה שבסיפור המבול. ראינו כי בפתיחה הראשונה יש מערכת יחסים אישית ורגשית וה' כואב ומתעצב על נפילת האדם, בעוד בפתיחה השנייה אלוהים עומד בעמדה אובייקטיבית וגוזר מבול על העולם.
מיומנויות: אקספוזיציה, השוואת פסוקים, מילה מנחה.
מתודות: התבוננות בתמונות או בציור, שיחה כדי להבין שהעולם עומד לפני הרס.

אפשר עוד...
  • מאמר על כפילות סיפור המבול באדיבות מיזם 'שירת התורה' – הרב ד"ר יואל בן נון, מאתר תנ"ך הרצוג.
  • אפשר להוסיף עוד רובד לאקספוזיציה הכפולה – שם הויה בפתיחה הראשונה אל מול שם אלוהים בפתיחה השנייה: השם אלוהים מאופיין בהנהגה אובייקטיבית, אלוהים רואה את הארץ כולה והאדם הוא חלק ממנה, בדומה לפרק א שבו האדם נברא ביום השישי כחלק מהבריאה כולה. שם הויה מאפיין הנהגה שיש בה קשר בלתי אמצעי בין ה' לאדם, הנהגה שבה האדם עומד במרכז והבריאה סובבת לו, בדומה לפרק ב שבו האדם הוא מרכז הבריאה.
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
תמונות של תיבת נח
גוסטב דורה, המבול. קרדיט: File:Gustave Doré – The Holy Bible – Plate I, The Deluge.jpg...
רש"י בראשית ו, יב
'כי השחית כל בשר' – אפילו בהמה, חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן. מה ההשחתה של...
רש"י בראשית ו, יב

'כי השחית כל בשר' – אפילו בהמה, חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן.

  • מה ההשחתה של כל בשר? ומה התגובה לכך בתיבת נח?
רש"י, פסוק ט
רש"י פסוק ט: 'בדורותיו' – יש מרבותינו דורשים אותו לשבח כל שכן אילו היה בדור...
רש"י, פסוק ט

רש"י
פסוק ט:

'בדורותיו' – יש מרבותינו דורשים אותו לשבח
כל שכן אילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר
ויש שדורשים אותו לגנאי
לפי דורו היה צדיק
ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום.

  • כיצד מגיב האל לאחר שהוא רואה את מעשיו הרעים של האדם?
  • מדוע הכתוב בוחר לתאר את אלוהים באופן כן, חשוף ורגשי? מה זה אומר על מערכת היחסים בין ה' והאדם?
אבן עזרא, פסוק ו
אבן עזרא פסוק ו: 'וינחם ה" – ידוע כי לא אדם הוא להנחם רק דברה...
אבן עזרא, פסוק ו

אבן עזרא פסוק ו:
'וינחם ה" – ידוע כי לא אדם הוא להנחם רק דברה תורה כלשון בני אדם כי המשחית מה שעשה יראה שניהם.

  • האם בפתיחה השנייה, בפסוקים ט-יב, מסופר על רגשות? מדוע לדעתכם?
אבל מה אשמות החיות?
אחד מעקרונות היסוד במקרא, שיש לו ביטוי רב בספרי החוקים (בעיקר בספר ויקרא) הוא שיש...
אבל מה אשמות החיות?
"וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם." (פסוק ז)

מעבדה לשעטנז, ירושלים 2011, מתוך ויקישיתוף

flaviano fabrizi/shutterstock.com

אחד מעקרונות היסוד במקרא, שיש לו ביטוי רב בספרי החוקים (בעיקר בספר ויקרא) הוא שיש להקפיד לא לערבב בין קטגוריות, לכל דבר יש המקום שלו.

להמשך קריאה

אסור אף לערבב בין בדים שונים (המילה המקראית המתארת זאת היא "שעטנז"), מכיוון שלכל דבר היכולת והסגולה הייחודית לו.
עיקרון זה מסַפּק לחכמי המדרש הסבר לכך שהמבול הכחיד את הארץ כולה, מאדם ועד חיה. המדרש מציע כי החטאים של ערבוב סוג אחד עם סוג אחר נעשה על ידי כולם. הכול קלקלו מעשיהם – בני האדם, בעלי החיים ואפילו האדמה עצמה חטאה, על ידי כך שערבבה סוגי זרעים:

רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר, הַכֹּל קִלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶן בְּדוֹר הַמַּבּוּל, הַכֶּלֶב הָיָה הוֹלֵךְ אֵצֶל הַזְּאֵב, וְהַתַּרְנְגוֹל הָיָה מְהַלֵּךְ אֵצֶל הַטַּוָּס, הֲדָא הוּא דִכְתִיב(בראשית ו, יב): כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר, הִשְׁחִית כָּל אָדָם אֵין כְּתִיב, אֶלָּא כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר. רַבִּי לוּלְיָאנִי בַּר טַבְרִין בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר אַף הָאָרֶץ זִנְּתָה, הָיוּ זָרְעִין לָהּ חִטִּין וְהִיא מַפְּקָא זוּנִין, אִילֵּין זוּנַיָּא רָבֵה מִן דָּרָא דְּמַבּוּלָא אִינּוּן.

(בראשית רבה כח, ח)

  • נסו לשער על בסיס המפורט במדרש אילו סכנות צפויות בערבוב בין סוגים? (רמז: מה אתם יודעים על בעל החיים הקרוי פרד?)
גרסת המבול – #me too
לראשונה אנו שומעים על הנפילים, שכנראה היו בני האלוהים. מי הם היו וכיצד ייתכן שבתורה,...
גרסת המבול – #me too
"הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם." (פסוק ד)

לראשונה אנו שומעים על הנפילים, שכנראה היו בני האלוהים. מי הם היו וכיצד ייתכן שבתורה, המעמידה את דמותו של האל היחיד, מופיע סיפור על בנים של אלוהים?

להמשך קריאה ולקריאת המדרש

נדמה שמופיע כאן סיפור בעל זיקה מיתולוגית לעולם סיפורי שבו האלים חוטפים להם נשים אנושיות, ומזיווגם נולדים ילדים חצי אלים, הרקולס לדוגמה.

ישנם מדרשים אשר בדומה למיתולוגיות שונות רואים בנפילים אנשים בעלי שלמות, גיבורים (כפי שהם מכונים בפסוק ד).
אך מנגד, ישנם מדרשים שטוענים כי הצמדת סיפור המבול לסיפור הנפילים אינה מקרית, וכנראה על ידי כך מובעת העמדה המקראית שאינה רואה בחיוב זיווגים היוצרים בני כלאיים חצי אנושיים וחצי אלוהיים, למשל:

"נפילים – שהפילו את העולם, ושנפלו מן העולם, ושמלאו את העולם נפלים בזנות שלהם"

(מדרש בראשית רבה כו, ז)

  • בהקשר לאמונה המונותאיסטית, איזה קושי נוסף עולה מסיפור הנפילים?

קרדיט: הרקולס- קדימון רישמי / Cinemaisrael 2014

אחרינו המבול?!
"חָמָס" – גנֵבה, גזל, שוד, לקיחת רכוש בכוח. הביטוי "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ" מקביל לסוף הפסוק "וַתִּמָּלֵא...
אחרינו המבול?!
"וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס." (פסוק יא)

"חָמָס" – גנֵבה, גזל, שוד, לקיחת רכוש בכוח.
הביטוי "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ" מקביל לסוף הפסוק "וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס". אלוהים משמיד את כל בני האדם מכיוון שהארץ מלאה חמס, מלבד נח ומשפחתו.

להמשך קריאה

כדאי לשים לב לכך שכנראה מעשי החמס וההשחתה אינם נעשים רק כלפי בני אדם, ולכן נאמר שהארץ מלאה חמס, כלומר, כל דבר עלי אדמות נפגע מפעולת האדם – החי, הצומח, הקרקעות ומקורות המים.
לפי הפרשנות המסורתית המקובלת, בני האדם חטאו במעשים בין אדם לחברו, ובחרו לפעול ברוע, על אף פי שבגן עדן למדנו כי ניתנה להם האפשרות לבחור בין טוב ורע. כלומר, באופן מודע בחרו בני האדם לפעול באופן בלתי מוסרי, בניגוד לציפייה של אלוהים מהם.
פרשנות אחרת, שאפשר להבינה בהקשרים מודרניים יותר, בביטוי "וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס" הכוונה היא לא רק לפגיעה של אדם בחברו, אלא גם בהשחתת הארץ, העולם. בני האדם זלזלו בבריאה האלוהית, בכדור הארץ. הם חמסו וגנבו ממשאבי העולם, והתנהגו כאילו הכול בו הוא שלהם לעשות בו כרצונם, ושכחו שהעולם ניתן להם למשמרת.

  • אילו חטאים מופיעים בסרטונים שלפניכם – דתיים, מוסריים, אקולוגיים?
  • באיזה אופן הביטוי "וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס" משתקף בסרטון?

קרדיט: MAN / Steve Cutts, 2012

מה כל כך מיוחד בנח?
נח היה הצדיק בדורותיו. אם היה מסיים המחבר המקראי את האמירה במילה "צדיק" הכול היה...
מה כל כך מיוחד בנח?
"אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו." (פסוק ט)

Jonas Staub/shutterstock.com

נח היה הצדיק בדורותיו. אם היה מסיים המחבר המקראי את האמירה במילה "צדיק" הכול היה פשוט יותר, אבל כיצד אנחנו אמורים להבין את צדיקותו של נח, כאשר היא ניתנת במין משוואה יחסית "בדורותיו"?

להמשך קריאה

פרשנים וחוקרים מתחבטים בסוגיה זאת כבר שנים רבות, ועדיין אין פתרון חד משמעי. רש"י עומד יפה על המחלוקת ומפרש: "בדורותיו – יש מרבותינו דורשים אותו לשבח: כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר. ויש שדורשים אותו לגנאי: לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום".
כלומר, אפשרות אחת היא שנֹח היה הכי צדיק אי פעם, אפשרות אחרת היא שהיה צדיק באופן יחסי לדור שבו הוא חי, ואפשרות שמשתמעת ממנה היא שאילו דורו היה צדיק אז נח היה פי כמה וכמה. בקיצור, הכול יחסי.

  • מה דעתכם, האם נח צדיק באופן יחסי לתקופה שבה הוא חי או צדיק ממש, גם אם היה חי בתקופה אחרת?
רגע הכניסה לתיבה
התבוננו בציורו של יאן ברויגל האב, שמתמקד ברגע הכניסה לתיבת נח. ברויגל האב היה צייר...
רגע הכניסה לתיבה
"מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת." (פסוק כ)

יאן ברויגל האב, כניסת החיות לתיבת נח, 1613, שמן על לוח, מאוסף J. Paul Getty Museum, לוס אנג'לס, מתוך ויקישיתוף

התבוננו בציורו של יאן ברויגל האב, שמתמקד ברגע הכניסה לתיבת נח. ברויגל האב היה צייר ממוצא פלמי שחי בשנים 1568–1625.

להמשך קריאה

ברויגל נהג לצייר את עולם הטבע שהכיר מסביבתו, כלומר, חיות האופייניות לאירופה. אך כיצד ידע לצייר פיל? מסתבר שברויגל מונה לצייר החצר בבריסל בשנת 1609, וזכה להיחשף לאוסף הפוחלצים של מיני חיות מכל העולם שהיה בארמון. כך צייר בוריגל בעלי חיים שונים שעומדים לעלות לתיבת נח, גם כאלו שבתקופתו עוד לא נראו באירופה, בתקופה שלפני הקמתם של גני חיות, כגון פיל או גמל.

ביכולתכם "להיכנס" בעצמכם אל תוך הציור ולהגדיל חלקים שמעניינים אתכם ולשים לב מקרוב לפרטים שבו. התבוננו היטב בציור – מה מוקד הציור למיטב הבנתכם? (רמז: שימו לב היכן תיבת נח ממוקמת, מה כותרת הציור)

  • האם הציור תואם את הכתוב בפרק? התבוננו בדמויות השונות והבחינו בפרטים שהוסיף הצייר לציור או השמיט ממנו.
  • כיצד הייתם מתארים או מציירים רגע דרמטי זה?
לאריה, לממותה וגם לשיבוטה
"נֹחַ" הוא שיר שכתב יורם טהרלב והלחין ועיבד מתי כספי לקראת פסטיבל הזמר והפזמון של...
לאריה, לממותה וגם לשיבוטה
"וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'." (פסוק ח)

"נֹחַ" הוא שיר שכתב יורם טהרלב והלחין ועיבד מתי כספי לקראת פסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1974. השיר בוצע על ידי מתי כספי ושלישיית "שוקולד מנטה מסטיק".

למילות השיר

נֹחַ
מתי כספי ושוקולד מנטה מסטיק
מילים: יורם טהרלב
לחן: מתי כספי
ישנם עוד שלושה ביצועים לשיר זה

נֹחַ – לֹא שָׁכַחְנוּ אֵיךְ בַּגֶּשֶׁם וּבַסַּעַר
נֹחַ – לַתֵּבָה אָסַפְתָּ אֶת חַיּוֹת הַיַּעַר.
שְׁתַּיִם, שְׁתַּיִם מִכָּל מִין
הָאַרְיֵה וְהַמָּמוּתָה, הַגָּמָל וְהַשִּׁבּוּטָה
וְגַם הַהִיפּוֹפּוֹטָם.
אֵיךְ פָּתַחְתָּ אֶת הַצֹּהַר
וּמִתּוֹךְ הַתְּכֵלֶת הַלְּבָנָה
בָּאָה הַיּוֹנָה.

נֹחַ – כַּמָּה זְמַן נַמְשִׁיךְ לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם?
נֹחַ – כָּל הַחַלּוֹנוֹת סְגוּרִים כִּמְעַט חָדְשַׁיִם.
וּכְבָר אֵין לָנוּ אֲוִיר
לָאַרְיֵה וְלַמָּמוּתָה לַגָּמָל וְלַשִּׁבּוּטָה
וְגַם לַהִיפּוֹפּוֹטָם.
פְּתַח לְרֶגַע אֶת הַצֹּהַר
וְאֶל תּוֹךְ הַתְּכֵלֶת הַלְּבָנָה
שְׁלַח אֶת הַיּוֹנָה.

נֹחַ – מָה אַתָּה דּוֹאֵג, הֵן כְּבָר חָדַל הַגֶּשֶׁם
נֹחַ – פְּתַח אֶת הַחַלּוֹן, אוּלַי הוֹפִיעָה קֶשֶׁת
וְיִרְאוּ אוֹתָהּ כֻּלָּם
הָאַרְיֵה וְהַמָּמוּתָה, הַגָּמָל וְהַשִּׁבּוּטָה
וְגַם הַהִיפּוֹפּוֹטָם.
פְּתַח לְרֶגַע אֶת הַצֹּהַר
וְאֶל תּוֹךְ הַתְּכֵלֶת הַלְּבָנָה
שְׁלַח אֶת הַיּוֹנָה.

נֹחַ – הַיּוֹנָה כְּבָר שָׁבָה עִם עָלֶה שֶׁל זַיִת
נֹחַ – תֵּן לָנוּ לָצֵאת וְלַחֲזֹר לַבַּיִת
כִּי כְּבָר נִמְאַסְנוּ זֶה עַל זֶה
הָאַרְיֵה עַל הַמָּמוּתָה, הַגָּמָל עַל הַשִּׁבּוּטָה
וְגַם הַהִיפּוֹפּוֹטָם.
פְּתַח לְרֶגַע אֶת הַצֹּהַר
וְנָעוּף לַתְּכֵלֶת הַלְּבָנָה
כָּךְ עִם הַיּוֹנָה.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם

  • איזו אווירה מקנה השיר לסיפור תיבת נח? האם הוא שונה מן האווירה שאתם מדמיינים כשאתם קוראים את הפרק?

קרדיט: מתי כספי ושוקולד מנטה מסטיק – נח/ Yardena arazi Archive channel, 2009

תיבת נח וכספת יום הדין
  בקצה הקוטב הצפוני, במקום היישוב האנושי הצפוני ביותר בעולם, בין הרים מושלגים, ישנה מערה...
תיבת נח וכספת יום הדין
"וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ.
מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת" (פסוקים יט–כ)

דגם של תיבת נח שבנה הולנדי בשם יוהן הויבר בדיוק לפי המידות המצוינות בתנ"ך (התיבה של יוהן), הולנד 2013.

כספת הזרעים הגלובלית של סבאלברד, נורווגיה. Theerasak Namkampa/shutterstock.com

 

בקצה הקוטב הצפוני, במקום היישוב האנושי הצפוני ביותר בעולם, בין הרים מושלגים, ישנה מערה ובה מוסתרת "כספת יום הדין", ובשמה הרשמי – "כספת הזרעים הגלובלית של סבאלברד".

להמשך קריאה

זהו מבנה תת־קרקעי שנבנה בנורווגיה, ומטרתו לשמור על מגוון הזרעים בעולם, בעיקר צמחי מזון, למקרה של אסון טבע או אסון מעשה ידי אדם. ההערכה היא כי הכספת יכולה להכיל עד כ־4.5 מיליון דוגמאות, וכי אפשר יהיה לשמר בה זרעים של רוב צמחי המזון במשך מאות שנים ואחדים מהם אף במשך אלפי שנים.

בסיפור המבול אלוהים מצווה על נח להעלות לתיבה מכל מיני החי, וכן סוגים של מזון שנועדו להזין אותו. נאמר שהתיבה נבנתה מעצי גופר (כנראה עצים עמידים במיוחד) המרוחים ב"כופר", כנראה זפת, המונע חדירת מים אליה. חישוב של מידות התיבה, על פי הכתוב בפסוק טו, לפי המידות המקובלות בישראל כיום מראה כי מידותיה היו כ־150 מטרים, רוחבה כ־25 מטר, וגובהה כ־15 מטרים (גובה בניין בן חמש קומות).
תהיות שונות בנוגע לתיבה הטרידו פרשנים רבים לאורך הדורות, כגון: כיצד הכילה התיבה מינים רבים של בעלי חיים, גדולים כמו הפיל או מסוכנים כמו הנמר, וכיצד הסתדרו כולם בשלום? הפתרונות לנח…

  • מה משותף לכוונה העומדת מאחורי בניית תיבת נח והקמת כספת הזרעים?
נח הבבלי או המבול וה abūbū
"עלילות גילגמש", קובץ מיתוסים של התרבות המסופוטמית, נחשף בחפירות שערכו ארכֵאולוגים בריטיים בשנים 1853–1856 בארמונות...
נח הבבלי או המבול וה abūbū
וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם. וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'. (פסוקים ז–ח)

מאוסף המוזאון הבריטי, מתוך ויקישיתוף

"עלילות גילגמש", קובץ מיתוסים של התרבות המסופוטמית, נחשף בחפירות שערכו ארכֵאולוגים בריטיים בשנים 1853–1856 בארמונות העיר נינוה, בירת אשור.

להמשך קריאה

היצירה נכתבה על שנים עשר לוחות, שחלקים מהם נמצאו.
פיענוח קטע מהלוח האחד עשר חשף את קורותיו של אֻתַ-נַפִּשְׁתִּם, בן דמותו של נח המקראי.
על פי המסופר בלוח זה, האלים הגדולים, ובראשם אלוהי השמיים אַנֻ ואלוהי הרוח אֵנְלִל, החליטו להביא מבול שיִמחֶה את כל האנושות. אל החוכמה אֵאַ החליט לגלות את ההחלטה לבן חסותו האנושי אֻתַ-נַפִּשְׁתִּם, על אף שנשבע לא לגלות את הדבר לבני האדם. הינה חלק מאזהרתו לאֻתַ-נַפִּשְׁתִּם:

"החרֵב ביתך, בנה ספינה!
עזוב רכושך, בקש חיים!
מְאַס בחפצים, חלֵץ חיים!
העלה לתוך הספינה זרע מכל חי!".

אֻתַ-נַפִּשְׁתִּם ביצר את הספינה, אטם אותה וצייד אותה במזון רב. כשהושלמה המלאכה הוא העלה לספינה את כל רכושו, את בני משפחתו וכן בעלי חיים ובעלי מלאכה.

[עד] שקיעת [השמש], הספינה גמורה.
[היות שהעלייה לספינה] קשה,
הביאו קרשי כניסה למעלה ולמטה.*
[הקרשים הגי]עו עד שני שליש (מגובהה).
[כל מה שהיה לי] העמסתי עליה:
כל מה שהיה לי בכסף העמסתי עליה;
כל מה שהיה לי בזהב העמסתי עליה;
כל מה שהיה לי מזרע כל חי [העמסתי] עליה.
העליתי לתוך הספינה כל קרובי משפחתי.
חיית הבר, חיית השדה,
ואף אומנים – כולם העליתי.
(מתוך: עלילות גלגמש. © כל הזכויות שמורות לד"ר ישראל חגי מהוצאת ח"י, ראשון לציון, 2003 ולמתרגם פרופ' אליעזר (אד) גרינשטיין, עמ' 76- 86)

  • כיצד ייתכן שישנם סיפורים דומים לעמים שונים על מבול?
שני צדדים לכל סיפור: מי נשאר מאחור?
ידוע לנו מי עלה לתיבת נח, אבל מה לגבי כל אלו שנשארו מאחור? תהיות מוסריות...
שני צדדים לכל סיפור: מי נשאר מאחור?
"וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ. מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת." (פסוקים יט–כ)

ידוע לנו מי עלה לתיבת נח, אבל מה לגבי כל אלו שנשארו מאחור?

להמשך קריאה

תהיות מוסריות עולות אך נותרות ללא תשובה: כיצד בחר נח מי יעלה ומי לא; מה הרגישו האנשים הנותרים מאחור, האם ידעו? כיצד הרגישו אלה שבתיבה כלפי הנשארים מאחור? ועוד ועוד שאלות מטרידות.

  • כיצד מציג יוצר הסרטון את סיפור נח?
  • איזו ביקורת הוא מביע באמצעות הסרטון וכלפי מי?
  • האם חשבתם על זווית ראייה זו לפני שצפיתם בסרטון?

קרדיט: The Other Side of the Story / oferpelztube, 2012

דור 2.0
ולדעתכם – האם צריך להרוס בשביל לבנות מחדש? קרדיט: סימנים – בראשית ז/ 929 תנך...
דור 2.0
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ." (פסוק יג)
"וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה." (פסוק כב)

  • ולדעתכם – האם צריך להרוס בשביל לבנות מחדש?

קרדיט: סימנים – בראשית ז/ 929 תנך ביחד, 2014