סגור תצוגת כיתה
הפרק

שרי והגר- גבירה ושפחה

פסוקים א-ו

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

עשר שנים עברו מאז הגיעו שרי ואברם לארץ כנען ושרי עודנה עקרה. שרי מחליטה לפעול ומביאה את הגר שפחתה לאברם, אולי ממנה תבנה? הגר מתעברת במהרה, ובטנה המתעגלת קוראת תיגר לרחמה הריק של גבירתה – המרקם המשפחתי מופר ומשתבש. שרי קוראת את אברם לסדר, והוא נותן לה לעשות כראות עיניה. שרי מענה את הגר, והיא בורחת אל המדבר. במהלך הוראה זה נעמוד על השיבוש שחל במעבר בין התוכנית למימושה ונדון במערכת היחסים בין הגר ושרי.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – שאלה קצרה:
נשאל את התלמידים:

  • חשבו על תוכנית שהייתה לכם ומה קרה לה כאשר יצאה לפועל. האם התוכנית התממשה במלואה או שהיה פער בין התכנון לביצוע?
  • אם כן, מה גרם לפער?

אפשרות שנייה – שיר ודיון:
נאזין לשיר 'עקרה' של רחל המשוררת או נקרא את השיר ונשאל את התלמידים את השאלות המובאות בעזר ההוראה.

בסוף השיעור אפשר לחזור ולדון מהי תגובתה של שרי לעקרותה. אפשר לבקש מהתלמידים להוסיף משפט לשיר: "עוד _______ כשרי".

הצעה שלישית – תמונה ודיון:
נתבונן ביצירה 'הגר' של עדי נס ונשאל את התלמידים את השאלות המובאות בעזר ההוראה.
במהלך השיעור נחשוב עם התלמידים לאיזה שלב בחייה של הגר היצירה יכולה להתאים.

הזמנה לקריאה

נקרין את פסוקים א-ו על הלוח ונקרא אותם יחד עם הכיתה. במהלך הקריאה נבקש מהתלמידים לסמן את כל המקומות שבהם שרי נזכרת בצבע אחד, ואת כל המקומות בהם הגר נזכרת בצבע אחר (ראו חלק ראשון של דף העבודה ופתרון למורה בממערך השיעור). כדאי להביא עפרונות צבעוניים או מרקרים, או למרקר במחשב בברקו פתוח.

נשאל את התלמידים:

  • מהן המילים שחוזרות שוב ושוב בפרק? (אברם, שרי, שפחה/הגר. זהו המשולש שנדון בו בשיעור)
  • היכן הכינויים של שרי והגר משתנים? (שרי נזכרת או בשמה לבד או כאשת אברם, והגר נזכרת כשפחה. השינוי מתרחש בסוף פס ג: "אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה" – מי היא האישה? ומיד אחר כך הגר נזכרת בלי התואר שלה, ושרי לא נזכרת בשמה, ההיררכיות משתנות. ייתכן ששרי לא הביאה בחשבון או לא שיערה שהריונה של הגר יביא לפגיעה במעמדה)

נשים לב כי נקודת השינוי בסוף פסוק ג מחלקת את הקטע לשני חלקים:

  1. פסוקים א-ג: התוכנית של שרי כיצד לפתור את מצוקת העקרות.
  2. פסוקים ד-ו: האופן שבו התוכנית מתממשת ולמעשה משתבשת.

נשווה בין שני החלקים, בין התוכנית לביצוע. נבקש מהתלמידים לעבוד בזוגות ולהשוות בין החלקים, להדגיש מילים וביטויים דומים או מנוגדים ולציין את הנושא של כל פסקה (המשך דף העבודה).

נעבור נושא נושא עם התלמידים ונסמן יחד את ההשוואות שעלו ונשים לב לדגשים ולמשמעויות:
פסוקים א וד – הסטטוס של שרי והגר:
דגשים:

  • כינויים:
    • תוכנית – שרי אשת אברם והגר השפחה המצרית, הסטטוסים ברורים.
    • ביצוע – הגר בלא תיאור מעמדה כשפחה, ושרי בלא שמה מתוארת כגבירה, יש בלבול של ההגדרות בתוך המשפחה, בלבול שהוביל לסכסוך.
  • שרי והגר:
    • תוכנית – שרי לא ילדה ואפשרות לפתרון כבר רמוזה בהצגתה של הגר.
    • ביצוע – הגר הרה, ונראה שנכנסה להריון במהירות (על פי רש"י לפסוק ד).
  • מה הייתה התוצאה של הריונה של הגר? מדוע לדעתכם? (ההיריון גרם להגר להקל במעמדה של שרי, ייתכן שראתה בזרעה ממשיכו של אברם, וייתכן שהתעברה במהירות והדבר גרם לה לחשוב שהיא צדיקה משרי (על פי רש"י לפסוק ד).

פסוקים ב וה – דברי שרי לאברם:
דגשים:

  • כיצד מכונה הגר בשתי האמירות של שרי? ועל מה הדבר מעיד? (הגר מכונה 'שפחתי' – אין שינוי ביחס של שרי הגר. ייתכן שמבחינת שרי הפיכת הגר לאם לא הייתה אמורה להשפיע על מעמדה בבית)
  • מה הטענה של שרי לאברם ומדוע דווקא אליו, הרי אברם עשה עד עתה כדבריה? (יכול להיות ששרי כועסת על אברם שלא מחה על התנהגותה של הגר – על פי ספורנו לפסוק ה, וייתכן שהתרעמה על כך שהיא הביאה לאברם שפחה, ואילו אברם יצר אתה אינטימיות ולא מתייחס אליה כשפחה אלא בשמה הפרטי: "וַיָּבֹא אֶל הָגָר")
  • מה הייתה תוכניתה של שרי? ומה היו תוצאות התוכנית? (תוכנית: "אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה", התוצאה: הגר מזלזלת בשרי)

נקרא תעודה מהתקופה האשורית העוסקת בנישואין במזרח הקדום.

החוק במזרח הקדום אמר כי אישה עקרה יכולה להביא את שפחתה לאישה, והילדים שייוולדו ייחשבו ילדי הגבירה. מכאן ששרי נהגה על פי חוקי התקופה.

מודל משפחתי זה מוכר לנו מרחל שהביאה את בלהה ליעקב ומלאה שהביאה את זלפה ליעקב, ובניהן של השתיים היו לחלק ממשפחת יעקב, לחלק משנים עשר השבטים.

פסוק ב (המשך) ופסוק ו – תגובת אברם:
דגשים:

  • כיצד מגיב אברם בכל אחת מן הפעמים ועל מה הדבר מעיד? (תוכנית – אברם עושה מיד כדברי שרי, שרי מבקשת והוא עושה. ביצוע – אברם אומר לשרי שתעשה כטוב בעיניה, שרה שואלת והוא עונה. בשני המקרים הוא פסיבי ומקבל את רצונה של שרה או בפעולה או בדיבור)
  • כיצד אברם מכנה כאן את הגר ועל מה הדבר מעיד? (שפחה, הגר היא שפחתה של שרי, יש כאן מרחק בין הגר לאברם, חזרה להיררכיה, שונה מ"וַיָּבֹא אֶל הָגָר")

פסוק ג ופס ו (המשך) – שרי פועלת:
דגשים:

  • מה תיאור הזמן "מקץ עשר שנים" מוסיף לנו? (גורם לנו להבין את המצב של שרי ואת הסיבה שפנתה להגר. רש"י לפסוק ג מביא את הדין מהגמרא שאדם שנשא אישה עשר שנים ולא ילדה חייב לישא אישה אחרת)
  • כיצד מכונה שרי והגר בכל אחד מן הפסוקים ומה המשמעות של זה? (תוכנית – שרי היא אשת אברם והגר היא שפחה. ביצוע – שרי בלא תואר, והגר אינה נזכרת בשמה. יש כאן מצב נמוך של שתיהן, באופן אינטואיטיבי אפשר לומר כי הדבר מראה שאף אחת לא יצאה טוב מהסיפור. שרי לא התנהגה כראוי לאישה במעמדה ותפקידה, והגר איבדה את כל שיש לה, אפילו את שמה)
  • "וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי" – מהו עינוי? האם זה עינוי פיזי או נפשי? (ייתכן שעינוי פיזי, ושרי אף הכתה וקיללה את הגר, [על פי רד"ק לפסוק ו] וייתכן שאין הכוונה לעינוי פיזי, אלא רק נפשי, שעצם החזרה למעמדה ושלילת החופש של הגר הוא העינוי. בשמות פרק א פסוק יא כתוב: "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם" – העינוי נאמר עוד לפני עבודת הפרך, העינוי הוא עצם העבדות)

ננסה להסתכל מצב מערכת היחסים של הגר ושרי בשלב זה משתי נקודות מבט – של שרי ושל הגר: נבקש משני נציגים, האחד 'שרי' והאחר 'הגר', לספר את הסיום מנקודת המבט של הדמות, או נבקש מכל תלמיד לבחור דמות שאתה הוא מזדהה ולכתוב את הסיפור מנקודת מבטה. לאחר מכן נבקש מכמה נציגים לקרוא לכיתה את מה שכתבו.

שאלה למחשבה לסיום:

  • האם תוכניתה של שרי הצליחה?

נקרא את סוף הפרק, פסוקים טו-טז, ונשאל:

  • למי נולד הבן? האם אכן שרי נבנתה ממנו?

התוכנית הצליחה ולא הצליחה. היא הצליחה לאברם שבתחילת הפרק היה חשוך ילדים ובסופו נולד לו בן, והתוכנית לא הצליחה לשרי שהיעדרותה בולטת מסוף הפרק ומלידת הבן. באופן כללי, לא רק שהתוכנית לא פתרה את הבעיה של שרי אלא אף הוסיפה סיבוכים ביחסים בין בני המשפחה, ובין הבנים שעתידים להיוולד – יצחק וישמעאל.

מבט לחיים

  • האם תמיד יהיה פער בין מה שאנחנו מתכננים לבין המימוש של התוכנית במציאות?
  • האם גם לכם קרה שיצא לגמרי ההפך ממה שתכננתם?
  • למה שרי עינתה את הגר?
  • האם גם אתם מצאתם את עצמכם לפעמים במקום של שרי?
  • למה הגר החלה לזלזל בשרי? האם גם אתם נמצאים במקום הזה לפעמים?
  • מה הפתרון כדי שזה לא יקרה?

ראינו ששרי נהגה כראוי על פי הדין שהיה נהוג באותה תקופה, ובכל זאת יש שאמרו ששרי חטאה בהתייחסותה להגר (רמב"ן ורד"ק).

  • האם יש הבדל בין חוק לצדק, ומה חשוב יותר לדעתכם?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: בשיעור למדנו על התוכנית של שרי לפתור את בעיית העקרות בעזרת הגר וראינו כיצד התוכנית משתבשת בדרך. עמדנו על נקודת המהפך שמבלבלת את ההיררכיה בתוך המשפחה ודנו בתגובות של הגר, אברם ושרי לשינוי.
מיומנויות: מילים וביטויים חוזרים, השוואה בין פסוקים והקשבה לניואנסים.
מתודות: מדרש תמונה, דיון בשיר והוספת משפט לשיר, סימון וחיפוש בתוך הטקסט.

אפשר עוד...
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
עקרה
מילות השיר 'עקרה' מאת רחל המשוררת מאתר שירונט כיצד מתוארת העקרות בשיר? מהן התגובות של...
עקרה

מילות השיר 'עקרה' מאת רחל המשוררת מאתר שירונט

  • כיצד מתוארת העקרות בשיר?
  • מהן התגובות של שתי הנשים הנזכרות בשיר לעקרות?

קרדיט: השיר 'עקרה' מתוך יוטיוב, MrV123LiS פורסם ב-2010

הגר
עדי נס, הגר, 2005, תצלום מתוך סדרת "ציורי התנ"ך". © עדי נס היצירה היא חלק...
הגר

עדי נס, הגר, 2005, תצלום מתוך סדרת "ציורי התנ"ך". © עדי נס

היצירה היא חלק מסדרת 'צילומי תנ"ך' שיצר עדי נס. הסדרה מתייחסת לדמויות מהתנ"ך ומקשרת אותם לציורים וצילומים מוכרים מתולדות האמנות קישורים אלו בעלי אמירה על תופעות בנות זמננו. ביצירה זו יש אזכור לצילומה של דורותיאה לנג, אם נוודית.

  • מה מצבה של האישה המצולמת? כיצד היא נראית?
  • מדוע האמן בחר לקרוא ליצירה הגר? מה דמותה של הגר מסמלת?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
חוקי המזרח הקדום
תעודה מהתקופה האשורית (המאה ה-7-8 לפנה"ס) שנמצאה בחפירות ארכיאולוגיות: צוביתו בת אמתי עשתרת ניתנת למלכירם...
חוקי המזרח הקדום

תעודה מהתקופה האשורית (המאה ה-7-8 לפנה"ס) שנמצאה בחפירות ארכיאולוגיות:
צוביתו בת אמתי עשתרת ניתנת למלכירם בין עבדי עזז לאשה. אם צוביתו לא תהרה ולא תלד, היא תקח אמה ותשים אותה במקומה. ילדי האמה יחשבו ילידה (של צוביתו) [.] אם היא תשנא אותה, תוכל למכרה.

(תרגום: משה וינפלד, 'עולם התנ"ך', בראשית עמוד 113)

  • מה אמר החוק במזרח הקדום במקרה של אישה עקרה?
  • לפי זה, האם שרי נהגה כחוק?
  • האם אתם מכירים עוד דמות תנ"כית שהביאה את שפחתה לבן זוגה כאשר הייתה עקרה? האם הסיפור שם נגמר בפיצוץ?
דמותו של ישמעאל במדרש ובפרשנות
  "והוא יהיה פרא אדם". ר' יוחנן אמר שהכל גדלין בישוב והוא גדל במדבר, ריש...
דמותו של ישמעאל במדרש ובפרשנות
"וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן." (פסוק יב)

ג'ימס טיסו, ישמעאל (" וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת-הַנַּעַר, וַיִּגְדָּל; וַיֵּשֶׁב, בַּמִּדְבָּר, וַיְהִי, רֹבֶה קַשָּׁת" , בראשית כא, 20), צבע מים, 1902 בערך. מתוך ויקישיתוף

 

"והוא יהיה פרא אדם". ר' יוחנן אמר שהכל גדלין בישוב והוא גדל במדבר, ריש לקיש אמר פרא אדם ודאי שהכל בוזזין ממון והוא בוזז נפשות, ידו בכל ויד כל בו [קרי בי' כַּלְבּוֹ] ידו ויד כלבו שוות מה כלבו אוכל נבלות אף הוא אוכל נבלות.

(ילקוט שמעוני, פרשת לך-לך, רמ"ז, סימן ע"ט)

  • איזו דמות של ישמעאל מציגים הדוברים במדרש? מה מניע את הדוברים להוסיף זאת על הפסוקים?
אחים של שעטנז
"…'דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים' (משלי לא, יג) בין יצחק לישמעאל שאמרה 'גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזּאת וְאֶת בְּנָהּ…'...
אחים של שעטנז
"...וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ." (פסוק ו)

מעבדה לשעטנז, ירושלים 2011, צילום: צביה, מתוך ויקישיתוף

לקריאת המדרש

"…'דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים' (משלי לא, יג) בין יצחק לישמעאל שאמרה 'גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזּאת וְאֶת בְּנָהּ…' "
(מדרש תנחומא, חיי שרה, פרק ד)

מבאר בעל דעת סופר:
וזה שאמר הקב"ה לאברהם 'כּל אֲשֶׁר תּאמַר אֵלֶיךָ שָרָה שְׁמַע בְּקלָהּ' לרוח הקודש שבה (מגילה יד ע"א), שאברהם היה טפל לשרה בנבואה, והיא ראתה יותר שלא יתהפך לטובה ובשום אופן לא יתחבר ליצחק, כמו כִּלְאַיִם שֶׁחוּט אחד של פשתן אם נתערב בצמר אינו בטל לעולם ונשאר בעינו ובאיסורו, כמו כן ישמעאל לא יעזוב דרכו.

(עקיבא סופר, דעת סופר על חמשה חומשי תורה, הוצאת מכון דעת סופר, ירושלים תשכ"ג, עמ' כז-כח)

  • מה מוסיף המדרש לסיפור שבפרק? האם הוא משנה את דעתכם על מַעֲשֶׂיהָ של שרה?
פרא אדם
המלאך מבשר להגר שבנה ישמעאל יהיה "פֶּרֶא אָדָם…" מעניין לדעת שאף על פי שבשפה שלנו...
פרא אדם
"וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן." (פסוק יב)

בנימין וסט, מותו של הגנרל וולף, 1770, שמן על קנבס. מאוסף הגלריה הלאומית של קנדה. מתוך ויקיפדיה העברית

המלאך מבשר להגר שבנה ישמעאל יהיה "פֶּרֶא אָדָם…"

להמשך קריאה

מעניין לדעת שאף על פי שבשפה שלנו היום שני הביטויים הללו שליליים, לפי פירושים רבים המשמעות המקורית שלהם הייתה חיובית דווקא. ישמעאל יהיה חזק, חופשי ושולט.

  • בניגוד לפֶּרֶא אָדָם עומד האַבִּירִי, האָדִיב, הגֶ'נְטֶלְמֶן, המְנֻמָּס, התַּרְבּוּתִי. מי ממונה בחברה להגדיר מה נחשב פראי ומה תרבותי? האם אלה הגדרות מוחלטות או תלויות בעיני המתבונן?
"...יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ."
שרה דורשת צדק. נכון, היא זו שבמו ידיה הכניסה את הגר לביתה. אך ההיריון של...
"...יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ."
"וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ, יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ." (פסוק ה)

Sebastian Duda / Shutterstock.com

שרה דורשת צדק. נכון, היא זו שבמו ידיה הכניסה את הגר לביתה. אך ההיריון של הגר והפיחות שחשה שרה במעמדה שלה, מביאים אותה לפנות בחריפות לאברהם ולומר "חֲמָסִי עָלֶיךָ" (כאן חָמָס לא במשמעות של גזל, אלא תחושה של חוסר צדק).

להמשך קריאה

שרה מבקשת לא פחות מעזרה מה' ודין שמיים. אפשר להרגיש מבין המילים את הזעקה לצדק שהיא חשה שנגזל ממנה. היא פונה לאלוהים, במחשבה שהתערבותו בסיטואציה תביא לבחינה של הטענות בצורה אובייקטיבית יותר.
דרך אגב, דוד השתמש בלשון זהה – "יִשְׁפֹּט יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ" (שמואל א פרק כד, יב) – כשברח משאול המלך.
היום הכוונה בביטוי – הזמנה של גורם שלישי להכריע במקרה.

  • שרה מאשימה את אברהם במצב. האם הוא אשם לדעתכם ובמה?
ותברח מפניה
פטר פאול רובנס (1640-1577) – צייר פלמי שסגנונו זכה לתהילה בין-לאומית והשפיע על אומנים רבים....
ותברח מפניה
"וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ." (פסוק ו)

פיטר פאול רובנס, הגר עוזבת את ביתו של אברהם, 1617-161, שמן על פנל. מאוסף מוזיאון הרמיטז'. מתוך ויקישיתוף

פטר פאול רובנס (1640-1577) – צייר פלמי שסגנונו זכה לתהילה בין-לאומית והשפיע על אומנים רבים. רובנס יצר אומנות חיה.

להמשך קריאה

בהרבה מיצירותיו עסק בנושאים הלקוחים מהתנ"ך ומהמיתולוגיה היוונית. בציור "הגר עוזבת את ביתו של אברהם" נראים שתי נשים, גבר וכלב. שתי הנשים עומדות מחוץ לבית, והגבר נמצא בתוכו. אישה אחת ללא כיסוי ראש ונראית הָרָה, השנייה בכיסוי ראש מרימה את ידה. הנוף ומזג האוויר אירופיים משהו. נראה שהעיניים של הדמויות מספרות את הסיפור כולו.

  • התייחסו לכל דמות ודמות בתמונה – כיצד בחר האומן להציגן?
הגר בצילום
    בתצלום "הגר" של הצלם עדי נס אנו רואים אישה יושבת בחדר מדרגות, מבטה...
הגר בצילום
"...שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר." (פסוק א)

דורותיאה לאנג, אם נודדת, 1936, תצלום Library of Congress, Prints & Photographs Division, FSA/OWI Collection [LC-DIG-fsa-8b29516]

עדי נס, הגר, 2005, תצלום מתוך סדרת "ציורי התנ"ך". © עדי נס

 

 

בתצלום "הגר" של הצלם עדי נס אנו רואים אישה יושבת בחדר מדרגות, מבטה פונה הצידה ומצביע על כך שהיא חשה תלישוּת, נרדפוּת.

להמשך קריאה

אם מתעמקים בתצלום מגלים עוד ועוד פרטים המצביעים על מציאות חייה של הדמות: לכלוך מתחת לציפורניים, שוליים קרועים של בגד, כתמים על עור הפנים. איננו יודעים מי הדמות, אך אנו מזהים שזו אחת מאותן נשים שאנו עוברים על פניהן ברחוב ומעדיפים שלא להתבונן, כדי לא לעמוד פנים אל פנים מול המציאות החברתית הקשה שאנו חיים בתוכה.
שמו של התצלום נותן מִשְׁנֶה תוקף לתחושת התלישוּת של הדמות. הדמות הנשית הופכת להיות המקבילה העכשווית של הגר המקראית – המגורשת, העזובה, הבודדה.
אך לא רק למציאות המקראית העגומה מפנה התצלום אלא גם לתקופה היסטורית אחרת – למציאות חייהם של העניים, המהגרים והרעבים בתקופת השפל הכלכלי בארצות הברית בשנות ה-30 של המאה ה-20, מציאות חיים שתועדה על ידי הצלמת הנודעת דורותיאה לאנג. הדמות המפנה את ראשה ואת מבטה הצידה, היד המורמת ונוגעת בפנים, הישיבה השפופה, מצטטים את אחד התצלומים המפורסמים של דורותיאה לאנג, אם לא המפורסם שבהם, "אם נודדת".

ענת בסר, "אומנות במקרא", הספרייה הווירטואלית של מטח

  • איזה רגע בחייה של הגר מוצג בתמונה של עדי נס? נסו לבסס דעתכם על פרטים בתמונה ובפרק.
דרך שׁוּר - הדרך למצרים
את המונח "דרך שׁוּר" יש לפרש "הדרך המובילה אל שׁוּר", משום שבלשון המקרא הדרך נושאת...
דרך שׁוּר - הדרך למצרים
"וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ ה' עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר, עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר." (פסוק ז)

כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי

את המונח "דרך שׁוּר" יש לפרש "הדרך המובילה אל שׁוּר", משום שבלשון המקרא הדרך נושאת את שם היעד.

להמשך קריאה

עדויות לכך נוכל למצוא גם היום, למשל רחוב יפו בירושלים המוביל לכיוון העיר יפו.
פירושה של המילה "שׁוּר" בארמית ובעברית מקראית הוא – חוֹמָה, ומכאן ההשערה ששמו של המדבר ממזרח למצרים נקרא על שם "החומה" – שרשרת המצודות והמבצרים שהגנו על גבולה המזרחי של מצרים.

על פי: משה ויינפלד (עורך) עולם התנ"ך – בראשית, 2002, עמ' 115. © כל הזכויות שמורות להוצאת דברי הימים.

  • לפי ההסבר, לאן תכננה הגר להגיע? ומה אפשר להניח מכך?
הגבירה והגברת
  האדון והגברת לקחו להם שפחה. כך מתוארים לנו בפרק יחסים ריאליים במשפחה על רקע...
הגבירה והגברת
"וַיֹּאמַר הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי, וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת." (פסוק ח)

חַרְפּוּשִׁית הנושאת את התואר המלכותי "גבירה, אלה מושלמת" וסימן "כָּא", כנראה בזיקה למלכה חַתשפּסוּת צילום: מוזיאון ישראל, ירושלים

עגילים דמויי סהר, זהב, תל אל-עג'ול, ברונזה תיכונה ב- ברונזה מאוחרת. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

 

האדון והגברת לקחו להם שפחה. כך מתוארים לנו בפרק יחסים ריאליים במשפחה על רקע נישואי האדון עם האמה וקנאת אשתו.

להמשך קריאה

זוהי מעין הצצה על הווי החיים מהמחצית הראשונה של האלף השני לפני הספירה.
גם שמה של שרה מעיד על מעמדה ומשמעו: "גבירה", מהשורש שׂר"ר.

  • האם בסיפור שלנו מדובר במאבק בין שתי נשים על בן זוג משותף או במאבק מעמדות בין גבירה לשפחה?
שִׁפְחָה
שִׁפְחָה/אָמָה הִיא אִשָׁה מְשׁוּעְבֶּדֶת, מְשָׁרֶתֶת. הַמִקְרָא מַבְחִין בֵּין מְשָׁרֶתֶת עִבְרִייָה לְבֵין מְשָׁרֶתֶת נוֹכְרִייָה. לפעמים יֵשׁ...
שִׁפְחָה
"וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ, וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר." (פסוק א)

כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי

שִׁפְחָה/אָמָה הִיא אִשָׁה מְשׁוּעְבֶּדֶת, מְשָׁרֶתֶת. הַמִקְרָא מַבְחִין בֵּין מְשָׁרֶתֶת עִבְרִייָה לְבֵין מְשָׁרֶתֶת נוֹכְרִייָה. לפעמים יֵשׁ הֶבְדֵל בַּמִילָה: אָמָה הִיא עִבְרִייָה, וְשִׁפְחָה הִיא נוֹכְרִייָה.

להמשך קריאה

אָמָה עִבְרִייָה קִיבְּלָה הֲגַנָה וּזְכוּיוֹת רַבּוֹת. עַל פִּי "דִינֵי אָמָה עִבְרִייָה" (שמות כא, ז-יא), אִם  אָב מוֹכֵר אֶת בִּתוֹ הַנַעֲרָה לְאָמָה, הַקוֹנֶה חַיָיב (אוֹ בְּנוֹ שֶׁל הַקוֹנֶה) לָשֵׂאת אוֹתָה לְאִישָׁה, וְאָסוּר לוֹ לִמְכּוֹר אוֹתָה אוֹ לָתֵת אוֹתָה לְאִישָׁה לְמִישֶׁהוּ אַחֵר. הַקוֹנֶה חַיָיב לְסַפֵּק אֶת צְרָכֶיהָ, וְאִם לֹא עָשָׂה זֹאת – הִיא יוֹצֵאת לַחוֹפְשִׁי בְּלִי לַשָׁלֵם לַאֲדוֹנֶיהָ פִּיצוּי כָּלְשֶׁהוּ: "וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף" (שמות כא, יא). עַל פִּי "חוֹק הָעֶבֶד" (דברים טו, יב-יח), אָמָה עִבְרִייָה מוּשְׁוֵוית לְעֶבֶד עִבְרִי: כָּמוֹהוּ הִיא יוֹצֵאת לַחוֹפְשִׁי בַּשָׁנָה הַשְׁבִיעִית לְעַבְדוּתָה, וְהִיא מְקַבֶּלֶת גַם מַעֲנַק שִׁחְרוּר. שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית (נוֹכְרִייָה) קִיבְּלָה מְעַט מְאוֹד זְכוּיוֹת, כְּמוֹ עֶבֶד נוֹכְרִי – "עֶבֶד כְּנַעֲנִי". עִם זֹאת, הַתוֹרָה מַגִינָה עָלֶיהָ מִנִיצוּל מִינִי. "שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת" (ויקרא יט, כ-כב). © כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים.

  • לְפִי הַקֶטַע, הַאִם זְכוּיוֹתֶיהָ שֶׁל הָגָר הוּפְרוּ?
הגר של השחקנית גילה אלמגור
השחקנית גילה אלמגור בחרה, מכל הדמויות המקראיות, לספר על הגר. הגר השפחה המגורשת, והגר הבת...
הגר של השחקנית גילה אלמגור
"וַתֵּלֶד הָגָר לְאַבְרָם בֵּן, וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם בְּנוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר יִשְׁמָעֵאל." (פסוק טו)

השחקנית גילה אלמגור בחרה, מכל הדמויות המקראיות, לספר על הגר. הגר השפחה המגורשת, והגר הבת שלה.

  • מדוע בחרה גילה אלמגור לתת לבתה דווקא את השם הגר?

קרדיט: הסרטון הופק ע"י נועם דמסקי עבור מקראנט

פרשנות באנימציה
כל התייחסות לפרק היא מעשה פרשנות
פרשנות באנימציה
"וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה, וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי." (פסוק ב)

כל התייחסות לפרק היא מעשה פרשנות

  • צפו בתשומת לב בסרטון הקצר והכריעו: איזה נרטיב מוצג בו, של שרה או של הגר?

קרדיט: 929 סיכום שבועי- בראשית פרקים טז- כ. 929 תנך ביחד. פורסם בתאריך 14 בינו׳ 2015