היונה ועלה הזית הפכו בתרבות המערבית לסמל של שלום. היונה, ששבה עם ענף הזית בפיה, מסמלת את סוף האסון ואת ההתחלה החדשה. גם בתרבות היוונית ובתרבות הרומית הקדומה עץ הזית וענפיו היו סמל לשלום.
הבטחתם יונה
"וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ, וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ." (ח, פסוק יא)
להמשך קריאה
כשהצייר הספרדי פאבלו פיקאסו התבקש לעצב סמל של שלום עבור קונגרס השלום שנערך בפריז ב-1949, לאחר מלחמת העולם השנייה, הוא בחר לצייר יונה וענף זית. פיקאסו השתמש לא פעם באומנותו כאמצעי לביקורת ולהתנגדות למשטרים הדיקטטוריים שכמעט החריבו את העולם במחצית הראשונה של המאה ה-20. דוגמה נודעת לכך היא יצירתו "גֶרְנִיקָה". והינה לאחר המלחמה זכה ליצור סמל של ברית מחודשת בין הארצות, סמל של שלום.
פריט טריוויה נחמד – עם סיום המלחמה נולדה לו בת, והוא קרא לה "פאלומה", יונה בספרדית.
- בזכות נח ופיקאסו, היונה וענף הזית הפכו לסמל תרבותי מוכר. אך מדוע, לדעתכם, בחר המחבר המקראי דווקא בַּיונה, מכל הציפורים, לבטא מסר של שלום?