מרדכי ארדון, חזון ישעיהו על אחרית הימים
חלונות צבעוניים, הספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית, גבעת רם, ירושלים. © עזבון ארדון, צילום: רון הרן
הוויטראז' של מרדכי ארדון מוצג בספרייה הלאומית בירושלים.
רוח הספרייה הלאומית
"וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָם... וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה." (ב, ג-ד)
להתבוננות מודרכת ביצירה
היצירה מתארת את ירושלים ואת נבואת חזון אחרית הימים של הנביא ישעיהו. גודל החלונות 16×6 מטרים, והם נחשבים לוויטראז'ים מהגדולים בעולם. היצירה מנציחה את הרוח האנושית והיהודית לדורותיה. קיר הוויטראז' מחדיר את האור לספרייה, אך לאור נלווים גם רעיון, נבואה וחזון בדבר סיום המלחמות והגעתו של השלום. בחירה מעניינת זו של הספרייה הלאומית ביצירה של ארדון, יכולה להתפרש כהכרזה המבקשת לערער על התפיסה: "סָפְרָא וְסַיְפָא" (מארמית: אדם שהוא גם איש ספר וגם לוחם). הספרייה היא נושאת הדגל של עם הספר והשלום.
ערוך מתוך אתר הספרייה הלאומית
בחלק הימני מוצגת התגשמות החזון – כלי המלחמה הופכים לכלי עבודת השדה.
במרכז מוצגת חומת ירושלים.
- התבוננו בחלק השמאלי של החלון, איזה חלק מנבואתו של ישעיהו מוצג בו