האוסטרוקון (שבר חרס ועליו כתובת) ממצד חשביהו ובו עדות לגידול דגנים, קצירתם ואיסופם. המאה השביעית לפנה"ס. צילום: © מוזאון ישראל, ירושלים. באדיבות רשות העתיקות
הקציר בעת העתיקה נעשה על ידי האדם עצמו באמצעות מגל וחרמש. האדם קצר את התבואה שהבשילה ואסף אותה לאלומות – צביר שיבולים.
במצד חשביהו נמצא שבר חרס (אוסטרקון) שהוא מכתב תלונה של עובד על מעבידו, שלקח ממנו את בגדו מכיוון שלא עמד במכסת העבודה, אף על פי שלטענתו סיים לקצור את היבול ולאחסנו באסם.
ישמע אדני השר
את דבר עבדה. עבדך
קצר. היה. עבדך. בח
צר אסם. ויקצר עבדך
ויכל ואסם כינם. לפני שב
ת כאשר כל {ע}בדך את קצר וא
סם כינם ויבא הושעיהו בן שב
י. ויקח. את בגד עבדך כאשר כלת
את קצרי זה ימם לקח את בגד עבדך
וכל אחי. יענו. לי. הקצרם אתי בחם.
{ה}ש {מש} אחי. יענו. לי אמן נקתי מא
{שם}………בגדי ואמלא. לשר להש
{יב} ……….עב{דך}…..אלו. רח
{מם. והש}בת את {בגד. ע}בדך ולא תדהם
כיום עובדים עדיין מתלוננים על מעבידיהם, אך העבודה נעשית באופן אחר לחלוטין
באמצעות קומביין.
