באדיבות נעמה חזק
מַה תִּרְעַשׁ אָבִי / בארי חזק
מַה תִּרְעַשׁ אָבִי,
אָבִי הַשּׁוֹתֵק, הַמָּלֵא
צַעֲקָתוֹ
אֶגְרוֹפִי בְּשַׂעֲרוֹתֶיךָ, אֲנִי,
שֶׁהִנְנִי מַכְאוֹבֶיךָ
הָעֲתִידִים לָבוֹא.
אֵיךְ לֹא אֶזְכֹּר
כִּי בְּדִמְעָה אוֹתִי זָרַעְתָּ
וּבְבֶכִי אַתָּה אוֹתִי תִּקְצֹר.
בארי חזק, בבכי אותי תקצור, הקיבוץ המאוחד, 1974
בארי חזק, בבכי אותי תקצור, הקיבוץ המאוחד, 1974. © כל הזכויות שמורות למחבר ולהוצאה
"מזמור קכו נכנס כפי שהוא אל פנתאון השירים של הציונות. הוא הולחן והושר כשיר המבטא את החזרה של עם ישראל לארצו אחרי אלפיים שנים של גלות. בייחוד חקוקה בזיכרון הקיבוצי השורה "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ", שקיבלה משמעות של תחייה לאומית ושל החיים החקלאיים של היהודי החדש.
על הרקע הזה של תחושת הגאולה, ההתחדשות והגאווה הלאומית, יש לקרוא את שירו של בארי חזק. לפי השיר, כאשר החזון הציוני האוטופי מתממש בקרקע המציאות יש לו מחיר, ואת המחיר הזה משלמים הבנים בחייהם והאבות בכאבם."
מיכל שוורץ, "ארץ קוצרת יושביה" – אתר מיזם 929
