הנגב – בעיניו של כותב בגלות…
"שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב". (פסוק ד)

מפת ישראל עם הדגשה על אזור הנגב. קרלוס הגדול, ויקישיתוף, CC-BY-SA-4.0

הנגב, אזור מדברי וצחיח, הוא יותר ממחצית משטחה של מדינת ישראל.
המקרא מזכיר את אזור הנגב בסיפורי אברהם המבקר בבאר שבע או כמקום מושבם של שבט יהודה ושבט שמעון ועוד.

להמשך קריאה

כמו כן, המילה 'נֶגְבָּה' (וגם 'תימנה') מציינת במקרא את אחת מארבע רוחות השמיים –
דרום.
בפרקנו ישנו תיאור של אפיקי הנגב העולים על גדותיהם ונושאים עימם את הגאולה המובטחת לגולים (החזרה לארץ ישראל).
המשורר, בעל המזמור, חי ככל הנראה בגלות, כלומר מחוץ לשטחה של ארץ ישראל.

  • קראו שוב את המזמור והתמקדו בפסוקים ד–ו: לפי דעתכם, האם הכיר המשורר את מאפייניה האקולוגיים של ארץ ישראל בכלל ושל הנגב בפרט?