הכנסת האורחים במזרח הקדום, בעיקר באזורים המדבריים, הייתה ערך בפני עצמו. בימינו יוצאים למסעות ולטיולים בעיקר כדי ליהנות, כחלק מתרבות הפנאי. אולם בעבר, מסע וחציית גבולות היו שגרת החיים של אנשים שפרנסתם תלויה בכך, למשל סוחרים או שבטים הנודדים בעקבות צורכי המרעה של המקנה שלהם או דיפלומטים החוצים גבולות. אנשים התניידו ברגל או בעזרת בעלי חיים, מקומות לינה בתשלום לא היו שכיחים, והמסעות הללו היו אף מסוכנים, בשל תנאי הטבע אך גם בשל שודדי דרכים. מסיבות אלו הכנסת האורחים שהוצעה לעובר אורח הייתה לא רק נעימה אלא אף מצילת חיים.
כיום, שריד למנהג הכנסת האורחים כערך בפני עצמו קיים עדיין בתרבות הבדואית. הבדואים משמרים תרבות של רועי צאן ושל נדודים, ולכן בתרבותם מייחסים להכנסת האורחים חשיבות רבה.