שרה, האישה בת התשעים מתבשרת בשורה שכמעט קשה להאמין לה וננזפת על כך. למעשה אין היא מתבשרת באופן ישיר, אולם אבל פן בציורו נותן לשרה מקום נוסף להיות נוכחת בו כאינדיבידואל.
צחוק
"וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ…" (יח, יב)
להמשך קריאה
הוא מצייר אותה מציצה מאחורי יריעת האוהל, כנראה שם נהגה לשהות האישה בתרבות הקדומה. אולי היה זה המטבח או תא אחורי באוהל אברהם, שבו הסתירה את פניה בשעה שבאו אורחים לבקר את בעלה, ואולי הייתה נוהגת להאזין לשיחות אברהם עם אורחיו מדי פעם בפעם. גם כאשר בא האורח עם בשורה שנוגעת לשרה באופן ישיר, אין היא חלק מהשיחה, וכאשר היא צוחקת היא עושה זאת בקרבה, אבל אלוהים שומע את צחוקה. פן יוצר בציור משחקי ניגודים בין האור לצל, ומדגיש את הבעת פניה באמצעות משטחי הצבע השטוחים.
- כיצד מציאות חייה של שרה כפי שמובעת בציור מוסיפה רובד לביטוי "וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ"?