צום הוא הימנעות מכוונת מאכילת מזון ולעיתים גם משתייה מסיבות דתיות או תזונתיות. בלוח השנה היהודי שישה צומות, האחד הוא צום יום הכיפורים, שתכליתו לכפר אישית על האדם הצם.
צום
"וַיִּקָּבְצוּ הַמִּצְפָּתָה וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם וַיִּשְׁפְּכוּ לִפְנֵי ה' וַיָּצוּמוּ בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמְרוּ שָׁם חָטָאנוּ לַה' וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּצְפָּה". (פסוק ו)
במסגד בסוף יום צום הרמדאן. צילום: Arisdp, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0
להמשך קריאה
ארבעת הצומות האחרים נקבעו לאחר חורבן בית המקדש על ידי חז"ל לזכרו, והשישי הוא צום תענית אסתר. מנהג הצום קיים בדתות ובתרבויות שונות, מסיבות מגוונות ולמטרות שונות: כביטוי לצער, כתוספת לתפילה (בעיקר בעת בקשת רחמים), לצורך טיהור הגוף והנפש, לשם התכנסות ועוד. בפרק שלנו שמואל מבקש מהעם לצום כקבוצה לפני שיתפלל בעבורם לאלוהים, במעמד טקסי שיסמל את חזרתם בתשובה, כלומר את השיבה שלהם לעבודת אלוהים בלבד. הצום במקרים רבים במקרא ובספר שמואל הוא התכנסות ציבורית שמטרתה היטהרות ויצירת קשר מחודש עם אלוהים.
- מה מטרת הצום בפרק ז? מדוע מורה שמואל לעם לצום? אילו עוד פעולות עליהם לעשות?