שאלו שרי מואב את בלעם:
מה טעם אין אתה רוכב על סוס, שהוא ראוי לך יותר?
אָמַר להם: באחו הנחתי אותו, את הסוס, לרעות, ולכן אני רוכב על חמור.
מִיָּד: "וַתּאמֶר הָאָתוֹן אל בלעם, הֲלֹא אָנכִי אֲתֹנְךָ" (במדבר כב, ל) שאתה משתמש בי כל הזמן.
(תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ד, עמוד ב, באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).