לְפִי הַסִיפּוּר הַמִקְרָאִי, מִבָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב יוֹצְאִים שְׁנֵים־עָשָׂר הַשְׁבָטִים שֶׁיַרְכִּיבוּ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל (יִשְׂרָאֵל – הַשֵׁם שֶׁנִיתַן לְיַעֲקֹב לְאַחַר הַמַאֲבָק עִם הַמַלְאָךְ).
12 השבטים
"תְּנָה אֶת נָשַׁי וְאֶת יְלָדַי אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ בָּהֵן..." (ל, כו)
להמשך קריאה
לְכָל שֵׁבֶט מְאַפְיְינִים וּסְמָלִים מְיוּחָדִים, שֶׁהוּנְצְחוּ בָּאוֹמָנוּת וּבַתַרְבּוּת הַיְהוּדִית. הַבּוּלִים שֶׁלְפָנֵינוּ הֵם דוּגְמָה לְכָךְ. בִּשְׁנַת 1955 הוֹצִיא הַשֵׁירוּת הַבּוּלָאִי הַיִשְׂרְאֵלִי סִדְרָה שֶׁל 12 בּוּלִים, שֶׁבְּכָל אֶחָד מֵהֶם סֵמֶל שֶׁל שֵׁבֶט אַחֵר עַל פִּי הַבְּרָכוֹת שֶׁנָתַן יַעֲקֹב לְבָנָיו.
- בְּפֶרֶק כט וּבְפֶרֶק ל מוֹפִיעִים שְׁמוֹת בָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב, וּמְצוּיָן מִי הָאֵם שֶׁיָלְדָה כָּל אֶחָד מֵהֶם. הַתְאִימוּ אֶת בְּנֵי יַעֲקֹב לָאִימָהוֹת שֶׁלָהֶם: לֵאָה, רָחֵל, בִּלְהָה וְזִלְפָּה. לְאַחַר מִכֵּן מִצְאוּ אֶת הַבּוּל שֶׁל כָּל שֵׁבֶט.
- שְׁאֵלַת אֶתְגָר: לְמִי מֵהַיְלָדִים שֶׁל יַעֲקֹב אֵין שֵׁבֶט עַל שְׁמוֹ, אֶלָא רַק עַל שֵׁם יְלָדָיו?