והיה העקוב למישור / ש"י עגנון
"כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה." (פסוק ד)

כריכת הספר "והיה העקוב למישור" מאת ש"י עגנון. הוצאת שוקן, 1994. איור העטיפה: יוני בן שלום. © כל הזכויות שמורות

 

את ספרו הראשון, "והיה העקוב למישור", כתב ש"י עגנון בגיל 25. הוא כתב אותו בסתיו 1911 ביפו, במשך ארבעה ימים.
העלילה הפתלתלה מתרחשת בגָלִיצְיָה באמצע המאה ה-19, בבוצ'אץ' (העיירה שבה נולד עגנון). גיבורי הסיפור הם מנשה חיים וקריינדל טשארני – זוג חשׂוך ילדים שבבעלותם חנות קטנה.

להמשך קריאה

הם יורדים מנכסיהם, ומנשה חיים מבקש כתב המלצה מן הרב המקומי, נפרד מאשתו האהובה ויוצא מעירו כדי לקבץ כסף בעיירות גליציה. לאחר שמצבו הכספי משתפר מתפתה מנשה חיים למכור את כתב ההמלצה לקבצן אחד, ואחר כך יוצא לחגוג ביריד ומאבד שם את כל כספו. כעבור זמן מה נמצא הקבצן מת כשכתב ההמלצה על גופו, ורעייתו של מנשה חיים מקבלת הודעה על מותו. קרינדל טשארני מותרת מעגינותה, נישאת לאחר ואפילו זוכה ללדת בן. כששב מנשה חיים לעירו, עני וחסר כול, הוא מגלה שאשתו היא כבר אשת איש אחר ואם לילד ומחליט לעזוב מייד את העיר. הוא נודד בעיירות ובכפרים, עד שהוא נסוג מן העולם ומתמקם בבית הקברות. שם, לתדהמתו, מוצא מנשה חיים מצבה הנושאת את שמו ואת תאריך פטירתו כביכול. זו המצבה שהציבה קריינדל טשארני בזמנו על קברו של הקבצן, משום שחשבה שהוא בעלה המת.

  • מה דעתכם על בחירתו של מנשה חיים, גיבור סיפורו של עגנון? האם הדרך שבחר היא עקובה-עקומה או ישרה?