כולנו בכינו מול המסכים אל מול מראות ההרס, וכולנו מיהרנו להציע עזרה לקרובים ולחברים שגרים באזורים שעלו באש. עם ישראל נמדד בשעות הקשות האלו, ושוב הוא לא מאכזב. ראיתי בתי ספר שמיהרו להכין חבילות ממתקים וציוד ללוחמי האש במטות הכיבוי השנים, ממלאים את החבילות בגרביים, וזלין, טיפות עיניים ועוגות שאפו האימהות. ראיתי מרכזי תרומה שקמו בחיפה וקלטו מצרכים וכלי בית שתרמו התושבים באזור, מתנדבי עמותות בעלי חיים שיצאו לנסות לעזור לחיות הבית וחיות הבר שנלכדו בלהבות, בעלי צימרים שהציעו לינה בחינם למשפחות המפונות, אזרחים שהגיעו למטה הכבאות וההצלה בחיפה עם ציוד ואוכל ללוחמים, קמפיינים לגיוס כספים לשיקום מוסדות שנשרפו כליל ומשפחות בכל רחבי הארץ שפתחו את ביתן וכיסן כדי לסייע לנפגעים.