"בעל פעור" היה אל מקומי מסוג "בעל", אשר עבדו אותו בארץ מואב במקום בשם ראש פעור או בעל פעור. כפי שנקרא בהמשך, בני ישראל הלכו אחרי הבעל ועבדו אותו.
"ראש פעור" הוא כפי הנראה כינוי לראש ההר הגבוה בערבות מואב, לא רחוק מהעיר המקראית חשבון, ממנו נשקף כל עמק הירדן. בעת העתיקה היה מקובל לקיים את הפולחן לאלים על ראשי ההרים כך הרגישו, כנראה, הכי "קרוב" לאלים.