הביטוי "לא דובים ולא יער" מבוסס על הסיפור שבו אלישע עולה מכיוון יריחו אל בית אל ומקלל את הילדים הלועגים לו, ועל המדרש עליו. שתי דובות יוצאות אז מהיער ותוקפות את הילדים. היום פירוש הביטוי הוא משהו שאינו ממשי או שלא קרה מעולם, בדומה לביטוי: "לא היה ולא נברא".