אֲרָם – שם כולל לשבטים שמיים-מערביים מתחילת האלף הראשון לפני הספירה, שחיו בכל ארצות הקשת הפורייה (הַסַהַר הַפּוֹרֶה), כלומר הארצות שבין איראן, תורכיה, ארמניה, סוריה וארץ ישראל, עד מדבר עֲרָב בדרום, באזור המכונה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה.
אֲרָם – שם כולל לשבטים שמיים-מערביים מתחילת האלף הראשון לפני הספירה, שחיו בכל ארצות הקשת הפורייה (הַסַהַר הַפּוֹרֶה), כלומר הארצות שבין איראן, תורכיה, ארמניה, סוריה וארץ ישראל, עד מדבר עֲרָב בדרום, באזור המכונה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה.
יש עדויות ארכאולוגיות לקיומם של הארמים כבר מהמאה ה-14 לפני הספירה.
לפי התנ"ך, מוצאם של הארמים, כמו מוצאם של בני ישראל, הוא משֵׁם, בנו של נוח.
סיפורי התנ"ך משקפים תקופות של משא ומתן ואף קשרי חיתון עם הארמים (כמו יעקב ולבן), ותקופות אחרות של מלחמות ויריבויות טריטוריאליות (בימי דוד ואחאב, לדוגמה).
מבוסס על מקרא גשר – האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים.