"אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא" – זו היא התורה.
"וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ" – שהיתה לִפְנַי וְלִפְנִים (במקום המקודש ביותר), וזכה משה והורידה למטה לארץ.
"בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר" – שלא חסר בה דבר.
(עיבוד. מתוך: מדרש משלי בעריכת שלמה בובר, פרשה לא, סימן י)
