ההליכה אל העקדה
פסוקים ו-י
הזמנה ללימוד
נזמין את התלמידים לשוחח ביניהם על מה שירצו. כשנציג את התמונה עליהם לשתוק לחלוטין למשך כל הזמן שבו מורמת התמונה.
נשאל את התלמידים:
- מה מוביל אותנו לשתוק? (מישהו מבקש מאתנו לשתוק; אנחנו לא רוצים להפריע; אין לנו מה להגיד; אנחנו מתביישים; אנחנו נבוכים; אנחנו עצובים; אנחנו עסוקים במחשבות שלנו; אנחנו מפחדים שיצאו לנו שטויות מהפה ועוד…)
- איך מרגישים כששותקים עם עוד מישהו זמן ממושך? (מביך, לא נעים, מנסים למצוא נושאים לשיחה בכוח ועוד)
בהמשך סיפור העקדה שנלמד היום נשים לב לא רק למילים אלא גם לשתיקות.
מבט ראשון
נזכיר שבשיעור הקודם אברהם ויצחק נפרדו מהנערים והתקרבו אל מקום העקדה.
נקרא את פסוקים ו-י בקול ובהטעמה ונבקש מהתלמידים לספור כמה פעמים מופיעה בפסוקים המילה 'בן' על נטיותיה. (5)
מבט שני
המלה "בְּנִי" שחוזרת הרבה בפסוקים היא מילה מנחה – מילה שחוזרת פעמים רבות כדי להדגיש ענין חשוב בטקסט.
- מה מדגישה כאן המילה המנחה? (את הקושי הנורא של אברהם לעמוד בניסיון האל מכיוון שיצחק, המיועד להקרבה, הוא בנו היחיד משרה והוא חיכה ללידתו כל כך הרבה שנים)
- אילו חפצים לוקחים אתם אברהם ויצחק בדרכם לעקדה? (עצי עולה = עצים שעליהם יקשרו את יצחק למזבח, אש, מאכלת = סכין לשחיטה)
נקרין על הלוח את פסוקים ו-ח ונתבונן בהם.
- מה יצחק שואל את אברהם? (אני רואה אש ועצים, אבל איפה הקורבן שאנחנו הולכים להקריב?)
- מה עונה לו אברהם? ("אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי")
זהו משפט טעון ביותר – "אלוהים ימצא את מה שיהיה השה לעולה, בני". כאן בוודאי התעוררו ביצחק מחשבות נוספות: ומה אם לא יימצא השה? מה משמעות צירוף המלים "הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי"? למרות זאת חוזר ומופיע הביטוי המסמל את ההרמוניה ביניהם – "וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו". בעוד קודם לכן הלך אברהם הטרוד והדואג לצד יצחק, הבן המטייל בפשטות עם אביו; עתה שמע יצחק מילים מפחידות ביותר, ובכל זאת לא ברח או נעלם, אלא המשיך ללכת לצד אביו, באחדות (על פי פירוש הרב שטיינזלץ). נשאל את התלמידים:
- על מה לדעתכם אברהם חושב בזמן הזה?
- על מה יצחק חושב?
- מה כל אחד מהם מרגיש?
אברהם ויצחק הולכים אל הר המוריה. רק שניהם לבדם. השיחה המופיעה בפסוקים האלה היא השיחה היחידה שכתובה בטקסט לאורך כל הדרך. נשאל את התלמידים:
- האם לדעתכם אברהם ויצחק שוחחו על דברים נוספים בדרך? על מה?
- האם שתקו כל שאר הדרך?
נתחלק לזוגות וכל זוג ינהל דו-שיח במילים שלהם בין אברהם ליצחק המבוסס על הפסוקים. נבקש מאחד הזוגות להציג את השיחה שלהם מול הכיתה.
אפשר להציג את השיחה כפי שהיא מופיעה בתנ"ך במילים של התלמידים, או להוסיף לשיחה רעיונות נוספים משלהם.
נבקש מהתלמידים לעיין שוב בפסוקים ט-י ולכתוב את כל הפעולות שאברהם עושה (בונה מזבח, עורך עצים, עוקד = קושר את יצחק, שם את יצחק מעל העצים, שולח את ידו ולוקח את המאכלת)
- מה דעתכם על התנהגותו של אברהם?
נעצור את הסיפור בשיא המתח.
מבט שלישי
- באיזה שלב של הסיפור ידע יצחק מה אברהם מתכנן לעשות לו, לפי דעתכם?
נשחזר יחד את שלבי הסיפור על ציר הזמן. כל תלמיד יבחר נקודה שבה לדעתו יצחק כבר ידע ויכתוב משפט אחד המסביר מדוע לדעתו הבין יצחק את מטרת ההליכה דווקא בשלב זה של הסיפור.
נבקש מכל תלמיד לצייר ציור של אברהם ויצחק המתאר את הדרך מביתם ועד להר המוריה.
נבקש מכמה מהתלמידים להרחיב בעל פה על מחשבותיהן ורגשותיהן של הדמויות שציירו.
מבט לחיים
נשאל את התלמידים:
- בן כמה לדעתכם היה יצחק בעת העקדה?
- איך אתם מדמיינים אותו?
יש מפרשים שאומרים שיצחק היה ילד קטן, אך אחרים טוענים כי יצחק כבר היה בן 37 כאשר הלך עם אברהם אל העקדה, כלומר אדם מבוגר ממש. גם אם יצחק היה ילד צעיר, ועל אחת כמה וכמה אם היה מבוגר, יצחק הבין כנראה מה אברהם מתכוון לעשות ובכל זאת לא ברח ולא כתוב שהתנגד.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: התלווינו אל אברהם ויצחק בדרכם אל העקדה והאזנו לשיחותיהם וגם לשתיקתם, ועצרנו בשיא המתח כאשר אברהם שולח ידו אל המאכלת. האם ישחט את בנו? זאת נדע בשיעור הבא.
מיומנויות: מילה מנחה, זיהוי ריבוי פעלים, השלמת פערים.
מתודות: המחשת שתיקה בכיתה, דו-שיח בזוגות, ציור.