"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'" – כך אומרים הפסוקים, ועל פסוק זה אומר ר' עקיבא, אחד מגדולי החכמים שהיו לישראל בתקופת המשנה, "זה כלל גדול בתורה". חברו, בן עזאי, מגיב לדבריו ואומר "זה ספר תולדות אדם, זה כלל גדול מזה". בעיני ר' עקיבא הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" הוא "כלל גדול", יסוד של כל ההתייחסות של אדם לחברו. בן עזאי מזכיר פסוק נוסף המופיע בספר בראשית, שיכול להסביר מדוע על האדם לנהוג בכל כך הרבה אכפתיות כלפי חברו. הפסוק הוא "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ" (בראשית ה, א). אולי לכך התכוון בן עזאי – האדם עשוי בדמותו של אלוהים. על כן בכל פעם שאתה רואה את חברך, בכל פעם שאתה רואה אדם כלשהו, אתה רואה 'קצת אלוהים'. ראוי לנהוג בו בכבוד.