דָוִד ושאול / אהוד בנאי

שעת לילה מאוחרת
כולם מזמן הלכו לישון
רק שאול עֵר, קוֹדֵר
מֵרִים לדָוִד טלפון

אולי תקפוץ אליי, יָא דָוִד
נַפְשִׁי אגם שחור
תביא איתך את הגיטרה
כי באצבעותיך אוֹר

דָוִד בא מייד רגוע,
מתיישב וּמְכַוֵן
את המלאכה היטב יודע
עוצם עיניים, מנגן

עשר אצבעות לדָוִד
קצה כל אצבע – קרן אור
כשהוא פּוֹרֵט על המיתר
הזמן זורם לו לאחור

שאול מבפנים קרוע
קְרָבוֹת בתוך בטנו
אוהב-שונא, ומקנא
מכור לחברו

דְבַר מָה אָפֵל נופל
הַשֵׁד חוזר להשתולל
סכין נזרקת באוויר
פתאום יש בין השניים קיר

דָוִד מתחמק משָׁאול
אבל שאול לא מוותר
דָוִד שוכח וסולח
כששאול מתקשר

בוא שוב לנגן לי דָוִד
קח אותי לכוכבים
בוא שוב לנגן הלילה
שיר געגועים

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.