[…] שיש חשיבות ליחס של הנאשם לעבירה, החרטה ולקיחת האחריות […] לטענתי, בתודעה הציבורית ושלנו אי הרשעה מתקשרת עם חרטה וכפרה. […] לא רק שלא הייתה כאן חרטה הודיה ולקיחת אחריות וכפרה במשך כל המשפט, אלא ההתנהגות כפי שבאה לידי ביטוי בהכרעת הדין […] אין בה ולו שמץ. […] בעיניי זה אלמנט מרכזי. […]
אני מבקשת מבית המשפט להחליט כי בנסיבות ביצוע העבירה וכן הנסיבות מסביב, אין לשקול כלל אי הרשעה בתיק זה.

מתוך פרוטוקול בית המשפט

• האם אתם מסכימים עם הקביעה שהתובעת פותחת בה את דבריה?
• למה היחס של הנאשם למעשה חשוב כל כך לתובעת, הרי הוא כבר עשה אותו? למה היחס צריך לדעתה להשפיע על הענישה?