"מחד גיסא, אין בכוונת יוסף להתעלם מן המעשה המכוער שעוללו אחיו, והריהו מציינו פעמיים: '… אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי' (פרק מה פסוק ד) '…כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי' (שם פסוק ה), אך מאידך גיסא, הוא מבהיר להם כי פעולתם שירתה את התכנית האלוהית הגדולה: 'כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם' (שם שם). מכאן ניתן ללמוד כי עולמנו מתנהל בשני מישורים ובחוקיות כפולה: במישור הארצי קובעים מעשיהם ומחדליהם של בני האדם את מהלך האירועים, אך במישור העליון משתלב הפועל האנושי בתכנית האלוהית, והרי לנו דוגמה מצוינת להמחשת התפיסה המובעת במשנה, כי 'הכל צפוי והרשות נתונה' (אבות פרק ג משנה טו)".

ממאמרו של יאיר זקוביץ' 'שליט על הרגש' מתוך אתר 929.