השני הנזכר בפרק הוא חוט אדום, והוא מופיע במקרא כמה פעמים: ביהושע פרק ב המרגלים מורים לרחב לסמן את ביתה בחוט אדום כדי שיוכלו לזהותו במלחמה ולהציל אותה ואת בני ביתה: "אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ…" (פסוק יח). הצירוף נזכר גם בשיר השירים ד, ג: "כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתֹתַיִךְ". בכל המקרים הוא מציין או מסמן דבר מיוחד במינו ובולט לעין.
כחוט השני
"וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן יָד, וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה."
(פסוק כח)
(פסוק כח)
להמשך קריאה
משמעות הביטוי "עובר כחוט השני" היא – קו יסודי, רעיון מנחה הניכר לאורך עניין מסוים. הצירוף הגיע לעברית מלשונות אירופה (מהרוסית או הגרמנית) שבהן נאמר: "כחוט אדום". כשהביטוי הועבר לעברית עוצב סגנונו בהשראת המקרא, והוא תורגם: "כחוט השני".
- על ידו של מי מהתאומים נקשר חוט השני, ומה הייתה המטרה בכך?
- לימים, בראש איזו שושלת מיוחסת עמד אחיו? ראו: רות פרק ד פסוקים יח-כב.
