לבת אש
וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל (פסוק ב)

צילום:shutterstock.com

בתיאור מעמד הסנה הבוער נאמר: "וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה" (שמות ג, ב). על פי ההסבר המקובל 'לבת אש' היא 'להבת אש'. אולם לדעתם של כמה מפרשני ימי הביניים המילה "לַבָּה" היא צורה אחרת של המילה של "לֵב".

להמשך קריאה

לשיטתם 'לבת אש' היא 'לב האש', 'מרכז האש' – כמו 'לב ים', 'לב השמיים'. לפי הסבר זה המילה לַבָּה קרובה למילה לִבָּה, שאף היא עניינה לב, מרכז (מכאן למשל 'ליבת הפרי').
תהא המשמעות המקורית של לַבָּה אשר תהא – בימינו המילה נושאת משמעות אחרת הקשורה אף היא באש: סלע מותך לוהט הנפלט מהרי געש. משמעות זו באה למילה משמו הלועזי של החומר – lava – מילה איטלקית שמקורה בפועל שמשמעו 'לזרום', 'לשטוף'.

מבוסס על "פרשת שמות – לבת האש", האקדמיה ללשון העברית

  • האם יש דרך לקשר בכל זאת בין המשמעות המודרנית של המילה "לַבָּה" לבין המשמעויות שנתנו לה הפרשנים?