איור: מיכל בן חמו
"נַחַל אֵיתָן" – מקובל לפרש כמשמעו בעברית מודרנית: נחל שמימיו זורמים תמיד, להבדיל מנחל אכזב (ואדי), שמימיו זורמים רק בעונת הגשמים. ואולם משמעות זו כלל אינה ודאית. יתרה מזאת, אין נחלי איתן רבים בארץ ישראל. מספרם ממערב לירדן הוא 18 בקירוב, וגם הם, בחלקם הגדול, מלאים מים רק במהלך כמה קילומטרים, סמוך לשפך אל הים, ורובם נמצאים סמוך לגבול או מחוץ לנחלת בני ישראל (כגון מקורות הירדן בגליל העליון ונחלי מישור החוף).
ביהודה ובשומרון כמעט אין נחלי איתן. על פי פירוש זה לביטוי "נחל איתן", היה קשה לקיים את הטקס ולהסיר את אשמת הדם ברוב חלקי הארץ.
הפרשנים הקדומים מפרשים "איתן" במשמעות חזק, קשה. אם המשמעות היא נחל קשה, הכוונה היא למקום קשה לעיבוד חקלאי, כדרישת הכתוב: "אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ". אך לא ברור במה עדיף אתר כזה על מקום שומם ומרוחק אחר.
מבוסס על יעקב חיים טיגאי, שמואל אחיטוב (עורך), מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא – מקרא לישראל : דברים – כרך שני טז, יח – לד, יב, 2016 עמ' 523. © הוצאת ספרים עם עובד.
