"כי האדם עץ השדה, כמו האדם גם העץ צומח…" שירו של נתן זך, המבוסס על פסוק זה, מדבר על הדמיון בין האדם לעץ – השאיפה לצמוח, להתפתח ולעלות למעלה מצד אחד, והסכנה להיגדע אם לא מקבלים את התנאים שזקוקים להם.
מקורו של הביטוי "כי האדם עץ השדה" בפרק כ, ומעניין לשים לב לגלגולו. במקור, בפרק, מדובר בכלל בשאלה רטורית – כי האדם עץ השדה? שאלה שמטרתה להזהיר את היוצא למלחמה מכפיות טובה ומניצול הטבע לטובת מלחמות בני האדם.
כי האדם עץ השדה
"כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר."
(כ, יט)
(כ, יט)
- הסבירו את משמעות הביטוי "כי האדם עץ השדה" בפרק, ואת משמעותו היום.
- ביטוי זה הוא דוגמה אחת מני רבות להיפוך משמעות במעבר מהעברית המקראית לעברית בת-ימינו. דוגמה נוספת להיפוך משמעות היא הביטוי המוכר: "החלום ושברו". השוו בין משמעות הביטוי בספר שופטים, פרק ז פסוקים יג-טו, לבין משמעות הביטוי היום.
