מאמר דידקטי קהלת פרק א'

איך ייתכן שספרי קודש מטמאים את ידיו של הנוגע בהם?
התשובה טמונה בהבנה של תקופת חז"ל. בתקופה זו הייתה חשיבות גדולה לשמירה על טהרה. חז"ל קבעו שמי שנוגע בספרי הקודש מטמא את ידיו, כדי שאנשים לא יתייחסו אליהם כמו אל ספרים רגילים אלא ישמרו עליהם בהקפדה, יתנו להם מעמד מיוחד ונבדל וישמרו על קדושתם.

שירי סוף הדרך / מילים: לאה גולדברג

הדרך יפה עד מאוד – אמר הנער
הדרך קשה עד מאוד – אמר הָעֶלֶם
הדרך אָרְכָה עד מאוד – אמר הגבר
ישב הזקן לנוח בצד הדרך…
לקריאת השיר המלא

מסגרת החלון משמשת מסגרת למילים הכתובות ונותנת להן נוכחות ומשמעות. הנוכחות פרדוקסלית מעט כי המתבונן מבין כאמור שעוד מעט יימחקו המילים והמסגרת תישאר ריקה מתוכן.
החלון משלב חדש וישן, מרכיבים מתקופות זמן שונות – המסגרת עשויה מפרופיל מתכת מודרני ואילו הזגוגית מיושנת, בסגנון שרווח בארץ בשנות ה-50 וה-60 והיום נחשב וינטג' – רמז נוסף לחלוף הזמן.

בדרך כלל תיאורי העמל נמסרים כדרך לתאר את הדמות, אך באמצעותם אנחנו יכולים ללמוד על עולם העבודה של אנשי המקרא: הרועה, למשל, מחויב לדאוג למזון, למים ולמחסה לעדרו ולהגן על העדר מחיות רעות.
חרש הנחושת נדרש למיומנויות מסוג אחר לגמרי: לבנות תנור חמר, לספק לתנור הזה כמות מדויקת של חמצן ופחם, לשמור על טמפרטורה של 1,200 מעלות צלזיוס, להזרים פנימה כמות קבועה של אוויר ולהוסיף לקדרה תערובת מורכבת של מינרלים.

מבוסס על: דליה מזורי, "חרשי הנחושת בתמנע: עבדים או מכשפים?", 28.8.2014. © כל הזכויות שמורות למקור ראשון.

משלי המוסר שבספר משולבים בעלילה על אחיקר – סופר ויועץ חכם בחצר מלכי אשור. סיפור המסגרת מזכיר קצת את סיפור מרדכי ואסתר – אחיקר, שהיה חשוך ילדים, אימץ את אחיינו נדן וחינך אותו כדי שיוכל למלא את מקומו. במהלך החינוך לימד אחיקר את אחינו משלי חוכמה, כמו זה:

נדן בני!
כי תשמע דבר ומת בלבבך, ולאיש אל תגלנו,
פן יהיה כגחלת בפיך, ונכווית בה וחיבלת לנפשך,
ועל האלוהים תלונתך.
בני,
אל תגד כל אשר תשמע,
ואשר תראה – אל תגלה.

(תוכלו לקרוא עוד משלים כאן)

בסופו של דבר האחיין התגלה ככפוי טובה. הוא לא החזיר לאחיקר טובה תחת טובה ובבגרותו אף האשים את דודו בבגידה. אחיקר נדון למיתה, אך ניצל ברגע האחרון.
כעבור זמן הציב פרעה, מלך מצרים, אתגר למלך אשור, וכשמלך אשור גילה שאחיקר חי הוא מיהר לשלוח אותו למצרים להתייצב בשמו בפני פרעה.
אחיקר נדרש לענות על חידות ולמלא משימות שונות כדי להוכיח את חוכמתו, למשל לכתוב איגרת שהחכמים יודו שטרם ראו כמותה, לבנות ארמון בין שמים וארץ, לקלוע חבלים מחול הנהר ולתקן אבני רחיים שבורות. אחיקר עמד בכל המשימות וזכה עבור מלך אשור בהתערבות מול פרעה.