לידת שמואל, בן העקרה

נבקש מהתלמידים לקרוא בשקט את פסוקים יט-כח. לאחר מכן, נבקש מהתלמידים לספור תוך כדי קריאה כמה פעמים מופיע שם אלוהים, בפסוקים המתארים את לידתו של שמואל. מומלץ להקרין את הפסוקים בכיתה ולסמן עם התלמידים על הלוח את ההופעות בפסוקים.

נשאל: באילו אופנים אלוהים מעורב בלידת שמואל? (אפשר גם לעיין בפסוקים הקודמים בפרק – פסוקים ב ויא). מה המספר המקראי רוצה לומר לקורא?

נשמע את תשובות התלמידים ונסכם על הלוח בקצרה את הדברים: אנו רואים כי שמו של אלוהים מופיע רבות – כמעט בכל אחד מהפסוקים. מה זה אומר על מעורבות אלוהים בלידת שמואל? (אפשר להשתמש במילה המנחה באתר)

נחדד את ההבנה של המתרחש בפסוקים יט-כח בכמה שאלות. נכתוב את השאלות על הלוח ונבקש מהתלמידים לענות עליהם בעבודה אישית או בזוגות.

• "וַיִּזְכְּרֶהָ ה'" (פסוק יט) – מה בדיוק זכר אלוהים? כתבו פסוק זה במילים שלכם.
• הסבירו את פירוש שמו של שמואל על פי פסוק כ. – זו הזדמנות להזכיר ולחדד את המושג מדרש שם – סיפור או משפט שמסביר מדוע מוענק שם מסוים לדמות או מקום בתנ"ך.
• מדוע חנה אינה עולה עם משפחתה לזבוח לה' צבאות בשילה? (פסוק כב)
• "וְהַנַּעַר נָעַר" (פסוק כד) – שערו בן כמה היה שמואל כאשר הובא למקדש.

אלוהים הוא האחראי לעקרותה של חנה (פסוקים ה-ו) והוא גם המסייע בהמשך הפרק להביא את העקרות אל קיצה (פסוק יט) – לאור זאת, מתבקש לשאול: מדוע חנה עקרה מלכתחילה? האם הסיפור לא היה קל יותר אם שמואל פשוט היה נולד וזהו? עם זה, אנחנו יודעים שהתנ"ך כתוב לרוב בלשון קצרה מאוד, ולכן אם מתוארים לנו פרטי ההיריון של שמואל והתלאות שעברו על אמו, ככל הנראה יש לכך משמעות. נשאל במליאה:

• איזו משמעות מוסיפה עקרותה של חנה לסיפור לידתו של שמואל?
• כיצד לדעתכם סיפור הלידה של שמואל עשוי להשפיע על חייו?

עקרותה של חנה היא בעצם הבעיה שהופכת את סיפור לידתו של שמואל למיוחד. העובדה שחנה עקרה מחייבת אותה להתפלל, לידור נדר ולערב את אלוהים בלידת בנה. התנ"ך מלמד אותנו שלמעשי האדם והחלטותיו יש השפעה.
בתנ"ך סיפור היריון מיוחד שכולל קשיים ואתגרים שעליהם יש להתגבר מרמז על לידתו של אדם חשוב ומיוחד. ברוב המקרים, כמו במקרה של שמואל, מתקיים מוטיב לידת העקרה.

• האם אתם מכירים סיפורים נוספים על דמויות מקראיות שנולדו לאם עקרה או לאחר קשיים אחרים?
• מוטיב לידת העקרה מופיע בכמה מקומות בתנ"ך. נפנה את התלמידים לעיין בסיפורי תנ"ך נוספים – נבקש מכל זוג תלמידים לעיין באחד מסיפורי העקרות האחרים המופיעים בתנ"ך (שרה – בראשית פרק טז פסוקים א-ד, טו; פרק יח פסוקים י-יד. רבקה – בראשית פרק כה. רחל – בראשית סוף פרק כט ותחילת פרק ל. אשת מנוח אם שמשון – שופטים פרק יג) ולענות על השאלות הבאות:
  • מי העקרה?
  • איך העקרה מרגישה עם עקרותה?
  • איך הסביבה מתייחסת לעקרותה?
  • השוו בין הדמות שקראתן על אודותיה לבין חנה. מה המכנה המשותף להרגשותיהן? כיצד בסופו של דבר מצליחה העקרה ללדת בשני הסיפורים? בסיפורי העקרות המקראיים העקרות מגלה באנשים כוחות מיוחדים. סיפורי הלידה אחרי העקרות הם ייחודיים. מה דעתכם, האם אתגר העקרות שאלוהים מציב בפני חנה הוא מחמאה בעבור חנה, או שמא 'לא מדבשך ולא מעוקצך'? במילים אחרות, האם הכוחות שאדם מגלה בעצמו בעקבות הקושי מפצים על הקושי?

עקרות היא תופעה מוכרת ונפוצה בתנ"ך, אך קרובה פחות לעולמם של התלמידים. בחלק זה ננסה לקרב אותם להבנת חוויית העקרות כחוויה של כמיהה לדבר שאיננו, או שלמעלה מכוחנו להשיג. נתחיל בכך שנבקש מהתלמידים לחשוב על משהו שהם מאוד רוצים (או רצו) ולא יכולים לקבל.
נדון:

• כיצד אתם מרגישים כשאתם רוצים משהו שאתם לא יכולים להשיג? איך זה קשור למתרחש בפרק?
• בפרק חנה אינה מוותרת ונוקטת כמה צעדים כדי להשיג את הדבר שהיא רוצה – ילד משלה. מה אפשר ללמוד מהתנהגותה – כיצד אנו יכולים לפעול כדי להשיג דבר שאנו רוצים?
• כיצד לדעתכם הרגישה חנה לאחר לידת שמואל?
• האם יכולים להיות גם חסרונות בכך שאנו מקבלים את מה שאנחנו רוצים?

אפשר לסיים את השיעור עם שירה של רחל המשוררת על הכמיהה לילד. רחל נפטרה בלי ילדים. (אפשר גם להאזין לגרסה נוספת של השיר).

תוכן: סיפור לידתו של שמואל הוא סיפור מיוחד הכרוך בקשיים רבים – מה שמרמז על דמותו המיוחדת והחשובה של שמואל. עקרותה של חנה היא מרכזית בסיפור והיא בעצם הגורם למעורבותו של אלוהים בלידה ולהקדשתו של שמואל לה'. סיפור לידתו של שמואל מתקשר לסיפורים אחרים של לידת אישים חשובים בתנ"ך לאמהות עקרות – מוטיב לידת העקרה. אלוהים מקיים את חלקו ומביא ללידת שמואל, חנה מצידה מחכה שהתינוק ייגמל ואז משלימה את ה"עסקה" ומעבירה את שמואל לידי עלי הכהן לשירות במקדש.
מיומנויות: איתור מידע בקריאה עצמית, מענה על שאלות הבנה, הכרת המושגים: מדרש שם, מוטיב לידת העקרה, מילה מנחה.
מתודות: קריאה שקטה, מענה על שאלות הבנה, דיון במליאה.