"
פַּעַם אַחַת שׂוֹחַחְתִי עִם יַלְדָה חֲכָמָה, וְסִיפַּרְתִי לָה אֶת סִיפּוּר הַבְּרִיאָה. אָה! הִיא אָמְרָה, אֲנִי מְבִינָה! יֵשׁ מָאוֹר גָדוֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיוֹם, זוֹ הַשֶׁמֶשׁ – מְאִירָה וּמְחַמֶמֶת. אֲבָל… רֶגַע, עָצְרָה וְחָשְׁבָה הַיַלְדָה הַחֲכָמָה, לָמָה צָרִיךְ מָאוֹר קָטָן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַיְלָה? הֲרֵי בַּלַיְלָה יֵשׁ רַק חוֹשֶׁךְ! לִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְתִי לַעֲנוֹת, הִיא כְּבָר חָשְׁבָה עַל תְשׁוּבָה.