איך מפילים גורלות, כלומר מטילים פּוּר?
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ לְכוּ וְנַפִּילָה גוֹרָלוֹת וְנֵדְעָה בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ וַיַּפִּלוּ גּוֹרָלוֹת וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל־יוֹנָה." (פסוק ז)
קוביות פּוּר (pûru - גורל באכדית) עשויות מטִין, שנתגלו באשוּר.

קוביות פּוּר (pûru – גורל באכדית) עשויות מטִין, שנתגלו באשוּר.
כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי.

איך מפילים גורלות, כלומר מטילים פּוּר? נראה כי אחת השיטות הייתה להטיל קוביות.

להמשך קריאה

לדוגמה, בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בעיר אשור נמצאו קוביות הפור של השר יחילי (שרו הבכיר של המלך אשורבניפל). נראה כי בעבר הקוביות נפלו לרגליו של פסל האל, וכך נבחר יחילי לתפקידו. לפי האמונה של מטילי הקוביות, הבחירה אינה מקרית. נפילת הקוביות לרגליו של האל, חשפה את רצון האל. הטלת הפור היא לא מעשה של קביעה והחלטה, אלא מעשה של חשיפת האמת. הטלת גורל אינה בלעדית לשרים או למלכים. היא מוכרת כפעולה עממית הנובעת מרצון לחשוף את רצון האל ולהבין מהי ההחלטה הנכונה.
בתנ"ך יש סיפורים רבים על חשיפת האמת ועל קבלת תשובה באמצעות שימוש באבני גורל. לדוגמה: בסיפור חלוקת נחלות הארץ בין השבטים לפני הכניסה אל הארץ, השתמשו בגורל כדי לחשוף את רצון האל בנוגע לאיזו נחלה שייכת לאיזה שבט. בסיפור עכן בספר יהושע ובסיפור שאול ויונתן בספר שמואל – הטילו גורל כדי למצוא את האשמים. וכמובן בסיפור מגילת אסתר, המן הטיל גורל כדי לחשוף את התאריך לביצוע התוכנית שלו.

  • כיצד בא לידי ביטוי השימוש בהטלת גורל בסיפור המקראי על יונה?
  • במה שונה המשמעות של "הטלת גורל" בעולם העתיק מהמשמעות של "הטלת גורל" היום?
  • כיצד אתם מקבלים החלטות?