גלות ישראל

תשעה מופעים יש ל"תחת כל עץ רענן", וכולם שליליים. מבחינת התנ"ך, תחת העצים הרעננים מתקיימת בעיקר עבודת אלילים.
בשימוש היומיומי בשפה העברית משמש הביטוי לתיאור תופעה נפוצה, וליתר דיוק נפוצה מדי.

לירון מרוז, "תחת כל עץ רענן", אתר מיזם 929

מילולית, כאשר העורף נוקשה נפגעת יכולת התנועה, ובהקבלה – כאשר נוהגים בעקשנות אין פתיחות לשינוי. הגלות היא עונש על חטאי ממלכת ישראל ועל אי-נכונותם של תושביה להקשיב לאזהרות הנביאים ולתקן את דרכיהם.

משום שהטכניקה מכתיבה זאת, הוויטראז' מאופיין במשטחי צבע גדולים יחסית שכל אחד מהם מונוכרומטי, אך היצירה הסופית מאופיינת בדרך כלל בצבעוניות עזה וססגונית.
בבת הכנסת בשילה ייצוג לכל שנים-עשר שבטי ישראל. לכל שבט סמל, הלקוח מדבריו של יעקב אל בניו בבראשית מט, וכן מברכת משה לשבטים ערב מותו בדברים לג.

האומן הנציח רק רגע אחד, מסוים, בהתרחשות האריות ההורגים את הזרים, אך כאשר אנו מביטים ברגע הזה אנחנו מרגישים שנחתנו במרכזו של סרט עלילתי.
הדרמה נבנית באמצעות ריבוי הפרטים, ריבוי הזירות ומוקדי ההתרחשות ותנוחות הגוף המפורטות – הן של האנשים והן של האריות.
נוצר מתח בין למעלה על החומה לבין למטה, ובין ההתרחשויות בחזית היצירה לבין ההתרחשויות שמאחור, ברקע.

במסעותיהם המאוחרים הגיעו מלכי אשור לארץ ישראל, כבשו חלקים ממנה והביאו לחורבנה של ממלכת ישראל ולהגליית תושביה, בשנת 722/1 לפנה"ס. האימפריה האשורית הגיעה לחורבנה עם עליית הבבלים וחורבן הבירה נִינְוֵה, בשנת 612 לפנה"ס.

מתוך גשר מפעלים חינוכיים

שיטת ההגליה האשורית היתה דו-סטרית. מלכי אשור הגלו תושבים מארץ כבושה, אבל לא השאירו אותה ריקה לחלוטין מתושבים אלא הביאו אליה אוכלוסייה מארצות כבושות אחרות.

בשנת 725 לפני הספירה הוא הטיל מצור על שומרון בעקבות ניסיונו של הושע בן אלה, מלך שומרון, למרוד בו, אך הוא לא הצליח לממש את המצור ולכבוש את העיר.
בשנת 722 לפנה"ס, לאחר שלוש שנות מצור על שומרון, סרגון השני (יורשו שלא היה בנו) הצליח לכבוש את שומרון. סרגון השני הוא שֶׁהִגְלָה את תושבי שומרון ופיזר אותם לכל עבר.

הסיפור שהם מספרים נשמע אחרת – הם הישראלים המקוריים, שלא הלכו לשום מקום, ושמרו בנאמנות על התורה ועל מקום המקדש (הר גריזים, אגב) מאז ועד היום.

"גלות שומרון", אתר מיזם 929