סגור תצוגת כיתה
הפרק

בשוב ה' את שיבת ציון

תהלים קכו

מבט מלמעלה

תהילים ק"ו הוא מזמור בעל אופי על-זמני, שיר ציפייה לגאולה בכל דור, אך גם שירם של הגאולים. ביחידה זו נקרא את המזמור בשתי קריאות, האחת תדגיש את המציאות המורכבת שלאחר התגשמות החלום, והשנייה תעמיק בחלום עצמו.

מידע כללי
  • ספר תהלים
  • יחידת הפרקים פרק קכו
  • קבוצת גיל כיתה יב
  • נושאים מרכזיים ביחידה
  • מספר שיעורים מומלץ 2
  • שתפו
העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
היינו כחולמים
הביטוי 'היינו כחולמים' במזמורנו שימש מקור השראה לתיאור הגשמת יעדים והגשמת חלומות שלעיתים נראו בלתי...
היינו כחולמים
"... בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים" (פסוק א)

חיים חפר, 1999. צילום: משה מילנר, לע"מ

הביטוי 'היינו כחולמים' במזמורנו שימש מקור השראה לתיאור הגשמת יעדים והגשמת חלומות שלעיתים נראו בלתי אפשריים.

למילות השיר

הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים

בְּחֹדֶשׁ אִיָּר, בִּשְׁנַת תַשְׁכָּ"ז, הָיָה הַדָּבָר
וַיָּבוֹאוּ הָרַמַטְכָּ"ל וּפָמַלְיָתוֹ אֶל קֶבֶר דָּוִד עַל הָהָר
וַיַּעַמְדוּ לְפָנָיו בִּבְגָדִים מְעֻפְרֵי עָפָר
וַיִּמְחוּ מִמִּצְחָם אֶת נַחַל הַזֵּעָה הַנִּגַּר
וַיִּנְשְׁמוּ עֲמֻקּוֹת וַיַּצְדִּיעַ הָרַמַטְכָּ"ל וַיֹּאמַר:
אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הַר הַבַּיִת שַׁחְרֵר

וַתָּקָם דְּמָמָה גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה
דְּמָמָה הַשּׁוֹאֶגֶת יוֹתֵר מִן הַצְּעָקָה
דְּמָמָה אֱלֹהִית. דְּמָמָה דַּקָּה
וַיֹּאמַר הַמֶּלֶךְ וְקוֹלוֹ נֶחְנַק:
דַּבֵּר, דַּבֵּר אֵלַי יִצְחָק

וַיִּקְרַב הָרַמַטְכָּ"ל אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר:
לֹא אֲנַחְנוּ לְבַדֵּנוּ שִׁחְרַרְנוּ אֶת הָהָר
לֹא אֲנַחְנוּ לְבַדֵּנוּ עָשִׂינוּ אֶת הַנֵּס
וְלֹא רַק בִּזְכוּתֵנוּ הַדֶּגֶל עַל הַכֹּתֶל מִתְנוֹסֵס
וְאַף כִּי לוֹחֲמֵינוּ הִסְתַּעֲרוּ כַּאֲרָיוֹת
לֹא הֵם בִּלְבַד פָּרְצוּ אֶת שַׁעַר-הָאֲרָיוֹת

חיים חפר, "היינו כחולמים" (קטע מהיצירה). © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • קראו את דבריו של חתן פרס ישראל, חיים חפר, בעקבות מלחמת ששת הימים (ב־1967) וחשבו מהי המשמעות החדשה שמעניק המשורר לביטוי 'היינו כחולמים' בהקשרו הצבאי. שימו לב לכתיבה המקראית של חפר.
שיר המעלות – גרסת המקהלה
האזינו לחנן יובל המבצע את 'שיר המעלות'. אתם מוזמנים לדמיין כיצד שרו במקור את מזמור...
שיר המעלות – גרסת המקהלה
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים". (פסוק א)

האזינו לחנן יובל המבצע את 'שיר המעלות'.
אתם מוזמנים לדמיין כיצד שרו במקור את מזמור זה.

  • מהי המשמעות של שירת מקהלה לעומת שירה של יחיד?
  • באילו מצבים או אירועים שרו מזמור זה לפי דעתכם?

קרדיט: חנן יובל שיר המעלות / video972, 2008

מה תרעש אבי
מַה תִּרְעַשׁ אָבִי / בארי חזק מַה תִּרְעַשׁ אָבִי, אָבִי הַשּׁוֹתֵק, הַמָּלֵא צַעֲקָתוֹ אֶגְרוֹפִי בְּשַׂעֲרוֹתֶיךָ,...
מה תרעש אבי
"הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ". (פסוק ה)

באדיבות נעמה חזק

מַה תִּרְעַשׁ אָבִי / בארי חזק
מַה תִּרְעַשׁ אָבִי,
אָבִי הַשּׁוֹתֵק, הַמָּלֵא
צַעֲקָתוֹ
אֶגְרוֹפִי בְּשַׂעֲרוֹתֶיךָ, אֲנִי,
שֶׁהִנְנִי מַכְאוֹבֶיךָ
הָעֲתִידִים לָבוֹא.
אֵיךְ לֹא אֶזְכֹּר
כִּי בְּדִמְעָה אוֹתִי זָרַעְתָּ
וּבְבֶכִי אַתָּה אוֹתִי תִּקְצֹר.
בארי חזק, בבכי אותי תקצור, הקיבוץ המאוחד, 1974

בארי חזק, בבכי אותי תקצור, הקיבוץ המאוחד, 1974. © כל הזכויות שמורות למחבר ולהוצאה

להמשך קריאה

"מזמור קכו נכנס כפי שהוא אל פנתאון השירים של הציונות. הוא הולחן והושר כשיר המבטא את החזרה של עם ישראל לארצו אחרי אלפיים שנים של גלות. בייחוד חקוקה בזיכרון הקיבוצי השורה "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ", שקיבלה משמעות של תחייה לאומית ושל החיים החקלאיים של היהודי החדש.
על הרקע הזה של תחושת הגאולה, ההתחדשות והגאווה הלאומית, יש לקרוא את שירו של בארי חזק. לפי השיר, כאשר החזון הציוני האוטופי מתממש בקרקע המציאות יש לו מחיר, ואת המחיר הזה משלמים הבנים בחייהם והאבות בכאבם."

מיכל שוורץ, "ארץ קוצרת יושביה" – אתר מיזם 929

  • באיזה הקשר חדש מציג המשורר את הביטוי "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ"?
  • כיצד מבין משורר את הפועל 'יקצורו'?
ירושלים – שמות רבים לה
  לירושלים, עיר האלוהים, שמות רבים (לפחות 70). בשל חשיבותה בתולדות ישראל, זכתה העיר לכינויים...
ירושלים – שמות רבים לה
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים". (פסוק א)

חומת העיר העתיקה של ירושלים. החומה שמוכרת לנו כיום נבנתה בתקופה העות'מאנית במאה ה־16. צילום: Oleg Moro, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

 

לירושלים, עיר האלוהים, שמות רבים (לפחות 70).
בשל חשיבותה בתולדות ישראל, זכתה העיר לכינויים מגוונים, וביניהם 'ציון' ו'בת־ציון', המשַקפים את יופייה, את הכמיהה אליה ואת ייחודה על רקע הנוף הארצישראלי.

  • חפשו לפחות עשׂרה שמות שונים וכינויים לירושלים, אפשר לדפדף בפרקים.
הנגב – בעיניו של כותב בגלות...
הנגב, אזור מדברי וצחיח, הוא יותר ממחצית משטחה של מדינת ישראל. המקרא מזכיר את אזור...
הנגב – בעיניו של כותב בגלות...
"שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב". (פסוק ד)

מפת ישראל עם הדגשה על אזור הנגב. קרלוס הגדול, ויקישיתוף, CC-BY-SA-4.0

הנגב, אזור מדברי וצחיח, הוא יותר ממחצית משטחה של מדינת ישראל.
המקרא מזכיר את אזור הנגב בסיפורי אברהם המבקר בבאר שבע או כמקום מושבם של שבט יהודה ושבט שמעון ועוד.

להמשך קריאה

כמו כן, המילה 'נֶגְבָּה' (וגם 'תימנה') מציינת במקרא את אחת מארבע רוחות השמיים –
דרום.
בפרקנו ישנו תיאור של אפיקי הנגב העולים על גדותיהם ונושאים עימם את הגאולה המובטחת לגולים (החזרה לארץ ישראל).
המשורר, בעל המזמור, חי ככל הנראה בגלות, כלומר מחוץ לשטחה של ארץ ישראל.

  • קראו שוב את המזמור והתמקדו בפסוקים ד–ו: לפי דעתכם, האם הכיר המשורר את מאפייניה האקולוגיים של ארץ ישראל בכלל ושל הנגב בפרט?
הזורעים והקוצרים
  הקציר בעת העתיקה נעשה על ידי האדם עצמו באמצעות מגל וחרמש. האדם קצר את...
הזורעים והקוצרים
"הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ". (פסוק ה)

האוסטרוקון (שבר חרס ועליו כתובת) ממצד חשביהו ובו עדות לגידול דגנים, קצירתם ואיסופם. המאה השביעית לפנה"ס. צילום: © מוזאון ישראל, ירושלים. באדיבות רשות העתיקות

 

הקציר בעת העתיקה נעשה על ידי האדם עצמו באמצעות מגל וחרמש. האדם קצר את התבואה שהבשילה ואסף אותה לאלומות – צביר שיבולים.
במצד חשביהו נמצא שבר חרס (אוסטרקון) שהוא מכתב תלונה של עובד על מעבידו, שלקח ממנו את בגדו מכיוון שלא עמד במכסת העבודה, אף על פי שלטענתו סיים לקצור את היבול ולאחסנו באסם.

לקריאת מכתב התלונה

ישמע אדני השר
את דבר עבדה. עבדך
קצר. היה. עבדך. בח
צר אסם. ויקצר עבדך
ויכל ואסם כינם. לפני שב
ת כאשר כל {ע}בדך את קצר וא
סם כינם ויבא הושעיהו בן שב
י. ויקח. את בגד עבדך כאשר כלת
את קצרי זה ימם לקח את בגד עבדך
וכל אחי. יענו. לי. הקצרם אתי בחם.
{ה}ש {מש} אחי. יענו. לי אמן נקתי מא
{שם}………בגדי ואמלא. לשר להש
{יב} ……….עב{דך}…..אלו. רח
{מם. והש}בת את {בגד. ע}בדך ולא תדהם

כיום עובדים עדיין מתלוננים על מעבידיהם, אך העבודה נעשית באופן אחר לחלוטין
באמצעות קומביין.

  • אילו פעולות חקלאיות נוספות נזכרות במזמור, ואיזו תחושה רגשית מלווה את הפעולות האלו?
  • איזו נימה עולה ממכתב התלונה שנמצא במצד חשביהו?
כאפיקים בנגב
  המשורר מבקש מאלוהים שישיב את עמו לארץ ישראל השוממה באמצעות הדימוי 'כאפיקים בנגב'. הנגב...
כאפיקים בנגב
"שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב". (פסוק ד)

שיטפון במדבר יהודה, 2014. צילום: אבי אוחיון, לע"ם

שיטפון של נחל דרגה המוביל לים המלח, 2015. צילום: אבי אוחיון, לע"מ

 

המשורר מבקש מאלוהים שישיב את עמו לארץ ישראל השוממה באמצעות הדימוי 'כאפיקים בנגב'. הנגב הוא אזור מדברי ויבש, כשהאפיקים מתמלאים הרי אלו מימי הגשמים שמגיעים ממקום רחוק ובלתי צפוי.

להמשך קריאה

הדימוי מדגיש את ממד ההפתעה בגאולה.
שיטפון מתרחש כשהגשם יורד במקומות הגבוהים ומימיו ממלאים את ערוצי הנחלים הזורמים מערבה – לים התיכון ומזרחה – לערבה ולים המלח, כמו נחלי מדבר יהודה והנגב. זרימות הנחלים מתרחשות באזורים שלאו דווקא ירד בהם גשם, ולכן השיטפונות מגיעים לרוב בהפתעה גמורה. עוצמת השיטפון תלויה בכמות הגשם שירדה, בשיפוע הנחלים, באופי הקרקע ובכמות הצומח. ככל שהשטח מדברי יותר והשיפוע תלול יותר – כך עוצמת השיטפון חזקה יותר.

  • האם במהלך טיול באזור הנגב נתקלתם בתמונה המתוארת במזמור של אפיקים העולים על גדותיהם?
  • מדוע לדעתכם בחר המשורר בתמונת טבע מדברית ולא שגרתית זו, ובמה היא תורמת לעיצוב המסר של השיבה לציון?
גליל כורש ושיבת ציון
  שיבת ציון מתארת את חזרתם של הגולים לארץ ישראל בעקבות הצהרת כורש, המלך הפרסי...
גליל כורש ושיבת ציון
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים". (פסוק א)

"גליל כורש", מאוסף המוזאון הבריטי, לונדון. Photograph by Mike Peel  (www.mikepeel.net). Modifications by مانفی, Wikimedia commons, CC-BY-SA-4.0

 

שיבת ציון מתארת את חזרתם של הגולים לארץ ישראל בעקבות הצהרת כורש, המלך הפרסי (שנת 538 לפנה"ס). נוסח ההצהרה מופיע בספר עזרא: "כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַ‍ִם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה" (עזרא א, ב).

להמשך קריאה

בשנת 1879 התגלתה כתובת 'גליל כורש'. גליל על שם צורתה ובה ההכרזה על שחרור הנתינים שתחת המלך כורש אל מקום הולדתם.

"אנוכי כורש מלך בבל המלך הגדול, המלך העז, מלך בבל, מלך שומר ואכד…
החזרתי את האלים יושבים בתוכם, וכוננתי להם מקדש עולמים.
כינסתי את כל תושביהם והשבתי את מקום מגוריהם."

  • לפי כתובת זו, האם שיבת ציון היא אירוע ייחודי לגולים מישראל ויהודה או שמא מדיניות כללית שבה נקט כורש? חשבו על השיקולים שיכולים לעמוד בבסיס ההחלטה של כורש.
על עזרא ונחמיה… וסיפורו של רחוב
עזרא ונחמיה, ממנהיגי העלייה לארץ ישראל בתקופת שיבת ציון, הפכו לסמל בתרבות היהודית. סמל שקיבל...
על עזרא ונחמיה… וסיפורו של רחוב
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים". (פסוק א)

עזרא ונחמיה, ממנהיגי העלייה לארץ ישראל בתקופת שיבת ציון, הפכו לסמל בתרבות היהודית.

להמשך קריאה

סמל שקיבל משמעות חדשה בהתעוררות הלאומית ובמפעל הציוני שבא בעקבותיה, ובייחוד עם הקמת המדינה ב־1948.
כיום אנו מכירים שמות של מקומות, רחובות, מרכזים וכד' הנקראים על שם המנהיגים הבולטים בקורות עם ישראל.

  • אילו שמות מסֵפֶר עזרא ונחמיה מוזכרים בסרטון?
  • באיזה רחוב אתם גרים ועל שם מי הוא נקרא?
  • האם שמו של הרחוב קשור בהתחדשות הציונית בארץ ישראל? הסבירו לכיתה.

קרדיט: תנ"ך על המפה, גיל קופטש מספר: שיבת ציון על המפה, מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית

שיבת ציון המודרנית
העלייה לארץ ישראל במסגרת חוק השבות היא נדבך מהותי בחברה הישראלית המתחדשת. גלי עליות מרחבי...
שיבת ציון המודרנית
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים". (פסוק א)

העלייה לארץ ישראל במסגרת חוק השבות היא נדבך מהותי בחברה הישראלית המתחדשת.
גלי עליות מרחבי העולם פוקדים אותנו כל העת. המושג 'עלייה' משקף את הגשמת החזון הציוני ואת 'שיבת ציון' המתוארת במקרא.

  • מהם הקשיים הכרוכים בהחלטה לעזוב הכול ולהגיע למקום חדש?
  • מה מוסיף הסרטון על התמונה המתוארת במזמור קכו?

קרדיט: מבט – עולות חדשות מסין נחתו בנתב"ג / כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי

גלות בבל והצהרת כורש
הסרט מלווה את גולי ירושלים לבבל לאחר חורבן בית המקדש הראשון. לאחר טלטלת הגלות, ההשתלבות...
גלות בבל והצהרת כורש
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָה אֶת־שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים׃ (תהילים קכו)

הסרט מלווה את גולי ירושלים לבבל לאחר חורבן בית המקדש הראשון. לאחר טלטלת הגלות, ההשתלבות האיטית בבבל ועשרות שנים של חיים בממלכה הרחוקה, הצהרת כורש מתירה לגולים לחזור לירושלים ולשקם את בית המקדש.

  • בסוף הסרט מופיע מזמור קכו מתהילים, מדוע היה לגולים קשה להאמין שאפשר לחזור לארץ? האם לדעתכם ירצו כולם לחזור? אלו שיקולים יכולים למנוע מהם לממש את חלום השיבה?

קרדיט: גלות בבל והצהרת כורש, 2019, מגלי"ם