הפלשתים ניצחו את בני ישראל במערכה הראשונה באבן העזר. בני ישראל, לאחר התבוסה הקשה ולאחר מותם של 4,000 חיילים, מביאים את ארון הברית לשדה הקרב, כנראה מתוך האמונה שלארון יש כוחות-על והוא מסוגל לפגוע בפלשתים.
כי לא היתה כזאת אתמול שלשום
"וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי אָמְרוּ בָּא אֱלֹהִים אֶל הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמְרוּ אוֹי לָנוּ כִּי לֹא הָיְתָה כָּזֹאת אֶתְמוֹל שִׁלְשֹׁם. אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר." (ד, ז-ח)
להמשך קריאה
אולם, זו אמונה שאינה מאפיינת את אמונת ישראל אלא את אמונת הפלשתים. הפלשתים ראו בפסלונים ובחפצים שונים דמויות המייצגות את האלים שלהם, והשתמשו בהם כמו קְמֵעוֹת שיש להם כוח להגן על מי שמחזיק בהם. לכן הם חוששים כאשר בני ישראל מביאים את ארון הברית לקרב, בניגוד ל"אתמול שלשום". הסיבה לחשש הגדול שלהם מהופעת ארון הברית היא שהפלשתים מפרשים את נוכחותו בשדה הקרב כנוכחות אלוהי ישראל עצמו בקרב. היום, בשפה העברית המודרנית, נהוג לומר: "כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם", וזאת כאשר רוצים לתאר אירוע שחוזר על עצמו באופן שגרתי.
- מה היו, לדעתכם, הציפיות של בני ישראל כאשר הם הביאו את ארון ה' לשדה הקרב, בניגוד למנהגם "אתמול שלשום"? האם נענו ציפיותיהם?