חוקרים טוענים שבעברם היו הפלשתים שכירי חרב, דבר הניכר גם בשיטת המשטר הפלשתית, הצבאית באופיה. בראש כל אחת מן הממלכות הפלשתיות עמד איש צבא בכיר, שכונה "סרן" (אף שיש מעט דוגמאות במקרא שבהן הוא מכונה "שליט" או "מלך"). לא ידוע בוודאות אם תפקיד הסרן עבר בירושה מאב לבן או שהסרנים היו שליטים נבחרים. לפי המקורות האשוריים המתייחסים לִפְלֶשֶׁת, נראה כי השלטון עבר בירושה אולם היה בכוחה של האוכלוסייה להדיח את השליט. ייתכן שדגם השלטון הצבאי בחמש ממלכות הפלשתים עמד לנגד עיניהם של זקני העם, כאשר ביקשו משמואל להמליך עליהם מלך.