תמיס, אלת הצדק במיתולוגיה היוונית. עיניה מכוסות ובידה השמאלית היא נושאת את מאזני הצדק, סמל למשפט צדק.
העיניים המכוסות מסמלות שאינה מושפעת לרעה או לטובה מן העומדים לפניה, וכי לכולם יש מעמד שווה בפני החוק. הביטוי "וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט", שמופיע בתיאור חטאי בניו של שמואל, מופיע כמה פעמים במקרא. על פי תפיסת המקרא, הַטָּיַת דין היא מעשה עוול ודיכוי חברתי מהגרועים ביותר, בשל ניצול הכוח לרעה. נביאים שונים מתייחסים לעוול זה בחומרה, ובספר דברים מופיעים חוקים שמיועדים לרסן מצב שבו השליט מנצל את כוחו ומטה את שיפוטו נגד שכבות מוחלשות בחברה, למשל היתום והאלמנה, בעבור בצע כסף. הביטוי שגור גם היום, בעברית המודרנית, כי למרבה הצער בעלי כוח עדיין מתפתים לנצל את כוחם לרעה.
אחד הנימוקים של העם לרצונו בהחלפת השלטון קשור בהתנהלות בניו של שמואל: "וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ" (שמואל א פרק ח, ה). בניו של שמואל ירשו את מעמדם כשופטים, אך הם כשלו – לקחו שוחד והִטו משפט, כלומר פסקו לטובת בעלי ההון והכוח.
- מדוע לדעתכם המחבר המקראי מציין דווקא חטא זה של בני שמואל?