כפי שמציין המחבר המקראי, בימים ההם היה מקובל לכנות את הנביא בשם "הרואה".
הרואה מרָמָה והאוֹרַקְל מדֶלְפִי
"וַיֹּסֶף הַנַּעַר לַעֲנוֹת אֶת שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הִנֵּה נִמְצָא בְיָדִי רֶבַע שֶׁקֶל כָּסֶף וְנָתַתִּי לְאִישׁ הָאֱלֹהִים וְהִגִּיד לָנוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ. לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר הָאִישׁ בְּלֶכְתּוֹ לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים לְכוּ וְנֵלְכָה עַד הָרֹאֶה, כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה." (פסוקים ח-ט)
להמשך קריאה
הנביא בעולם הקדום, בישראל ובארצות אחרות, נחשב לאדם בעל יכולת לחזות את העתיד ולראות דברים שנסתרים מן האדם הרגיל. לנביא ייחסו גם יכולת לתקשר עם האלים, ולכן פנו אליו כדי לקבל עצה או לבקש נס, לעיתים עבור תשלום. ביוון העתיקה אנשים היו פונים אל הנביאים כדי לדעת מה הגורל הצפוי להם על פי האלים. כדאי לציין שביוון העתיקה, נשים נחשבו פעמים רבות כבעלות יכולת נבואה, כמו שהיה למשל באורקל מדלפי. המילה היוונית "אוֹרַקְל" מבוססת על פועל לטיני שמשמעותו היא: לשאול, לבקש. אורקל הוא המקום שאליו הגיעו אנשים כדי לשאול על עתידם ולבקש עצות. בעיר דֶלְפִי היה מקדש לאל אפולו, שאליו הגיעו אנשים כדי לשמוע מהכוהנת שהייתה במקום דברי נבואה, מתוך אמונה שהאל מדבר מפיה. לא פעם דברי הנבואה שבפיה היו קצרים וחידתיים, ואפשר היה לפרש אותם בכמה אופנים.
- מדוע מציע הנער לשאול לפנות לאיש האלוהים?