בְּפָסוּק מז אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים עַל גַל אֲבָנִים (עֲרֵמַת אֲבָנִים) שֶׁשְׁנֵי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים נָתְנוּ לוֹ שְׁנֵי שֵׁמוֹת, כָּל אֶחָד כַּנִרְאֶה בַּשָׂפָה שֶׁבָּהּ הוּא רָגִיל לְדַבֵּר: "וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד".
מַצֵבָה
"וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה." (פסוק מה)
להמשך קריאה
גַל הָאֲבָנִים, מַצֵבָה שֶׁהֵקִימוּ לָבָן וְיַעֲקֹב, מַגְדִיר אֶת הַגְבוּל הָעֲתִידִי בֵּינֵיהֶם וּמְסַמֵל אֶת הַהִתְנַתְקוּת שֶׁל יַעֲקֹב מִלָבָן. גַם הַיוֹם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת גַלֵי אֲבָנִים שֶׁמַגְדִירִים גְבוּל אוֹ מְסַמְנִים אֶת הַדֶרֶךְ הַנְכוֹנָה. גַלֵי הָאֲבָנִים הָאֵלוּ נִקְרָאִים "רוּג'וּם". הַכַּוָונָה לַאֲבָנִים שֶׁהוּנְחוּ זוֹ עַל זוֹ עַד שֶׁהָיוּ מַסְפִּיק בּוֹלְטוֹת בַּשֶׁטַח, וְהֵן שִׁימְשׁוּ לְסִימוּן שְׁבִילִים, מַסְלוּלִים אוֹ מַעֲבָרִים. גַלֵי אֲבָנִים נְפוֹצִים בַּאֲזוֹרִים מִדְבָּרִיִים וַהֲרָרִיִים בְּכָל הָעוֹלָם. בַּפַּעַם הַבָּאָה שֶׁאַתֶם מְטַיְילִים בַּמִדְבָּר וְרוֹאִים עֲרֵמַת אֲבָנִים שֶׁמְסַמֶנֶת לָכֶם אֶת הַדֶרֶךְ – דְעוּ שֶׁאַתֶם רוֹאִים רוּג'וּם.
- לָמָה יַעֲקֹב וְלָבָן צְרִיכִים לְסַמֵן אֶת הַגְבוּל בֵּינֵיהֶם בְּאֶמְצָעוּת גַל אֲבָנִים? הַאִם לֹא מַסְפִּיק שֶׁיְסַכְּמוּ זֹאת בְּשִׂיחָה בְּעַל פֶּה? מָה אֶפְשָׁר לִלְמוֹד מִכָּךְ שֶׁלְמַצֵבָה נִיתְנוּ שְׁנֵי שֵׁמוֹת (יְגַר שָׂהֲדוּתָא וגַלְעֵד)?